ביקורת ספרותית על מקהלה הונגרית מאת יגאל שוורץ
ספר לא משהו

---

מצטער, פעם ראשונה שנשברתי באמצע קריאת ספר.
אתחיל מהכריכה האחורית: רוני סומך כותב " ספר שובר הרמוניה, מיתרי הגרון של הגיבורים הם חוטי תיל. הדקירה הופכת לבלוז והמחבר מחליף את שרביט המנצחים בתת מקלע".
הבנת את זה ברוך?
ובאמת הספר שובר הרמוניה, תחילה מתוארת משפחה עם אם באה והולכת, מעשירה עצמה בתכשיטים, בגדים ופרווה..וכינור עבור הבן גיורא.
האב מטפל בבתו על גבול או מעבר לגבול גילוי עריות. כולם מדברים על המחנה( קאצט). והסיפור עדיין סיפור, קריא, מעורר רגשות קשים, אבל סיפור.
פתאום נתקעתי בדיאלוג בין הסופר לרות אלמוג, שכתבה סיפור בשם "גמדים על הפיג'מה" אשר המבקרת הראשונה בכריכה האחורית מכתירה אותה כ"יצירה בלתי נשכחת". ואז מתערב סיפור משפחה במקומות שונים.מהונגריה של השואה ועד ארה"ב וישראל.
יש דיון על סמנטיקה ואפילו תחביר של הספר.
וכאן שאלתי את עצמי "אנא אני בא?".
זה כל כך אומנותי, שאולי כדאי להשאיר את הקריאה ליודעי ח"ן ( חכמת הניסתר).
גם בקטעים הגלויים, הובאו משפטים בהונגרית, מבלי שהכותב, מהדר, עורך או אולי מצייר הכריכה יתרגם עבור הדיוטות שכמוני. אם בתחתית העמוד או בסוף הספר.
מין הפניית עורף וזלזול כאומרים :" אם אתה לא משלנו , אז תסתלק".
האם יכול להיות שכאן יש מקרה גולגולת ערופה: "על דאטפט יטופוך וכל מטייפייך יטופון" . ושלא כמו כותב הספר אתרגם .
""על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף", ומשמעה: משום שרצחת אדם, וגרמת לגולגלתו לצוף בנהר – קרה לך אותו הדבר, וסופם של רוצחיך גם כן יהיה כזה".
אולי אתן רמז: אנא הקישו את המילים "הילה בלום , בגוגל. והחידה תפתר.
יד רוחצת יד. וגם שם מסתתר ספר עם הרבה מלים, שיצא לאור בשנת 2011. הפעם הכותבת הילה בלום והעורך..יגאל שוורץ.
ואני כקורא נאמן, עושה כמצוות הצרוף אלמוג- שוורץ- בלום והולך מן הספר.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מקהלה הונגרית