ביקורת ספרותית על מקהלה הונגרית מאת יגאל שוורץ
ספר טוב

---

התלבטתי בין דירוג ארבעה לחמישה כוכבים:
בהתחלה מובא הסיפור הקצר "גמדים על הפיג'מה" של רות אלמוג - למעשה גרסתה לסיפור חייו של המחבר, והוא מעולה. אחר כך, כאמור בכריכה האחורית, יגאל שוורץ לוקח את סיפורה של אלמוג ומקטע אחר מקטע מביע את התייחסותו - לרוב מרחיב ומוסיף מידע, לעתים מפריך דברים שבדתה (אך ההפרכה אינה כרוכה בנזיפה וכמעט תמיד זוכה למחמאות; גרסתה מן הסתם אינה חופפת לגרסתו שלו). כל זה בשפה עשירה ובהתנסחות רהוטה.

אז ארבעה כוכבים זה גם ציון טוב, והספר עצמו טוב. יש פה ושם קטעים שנופלים לפרוט יתר או שלא היו מעניינים מספיק לדעתי, אבל זה כמובן תלוי גם בקורא. ואמנם על אף שהוא באמת ובתמים ספר טוב, הקריאה - לפחות עבורי - לא לוותה בהתפעמות כמעט רציפה כמו זו שהייתה לי למשל ב"מומנט מוזיקאלי" של יהושע קנז או ב"מקדמות" של ס. יזהר.

ובכל זאת התלבטתי - למה? על שום מה חמישה כובבים? על שום הסגנון. בתיכון שנאתי לרוב את מקצוע הספרות שהיה כרוך בניתוח יתר של טקסטים, ניתוח שלעתים לתחושתי בדה משמעויות וכוונות שבכלל לא היו שם, שהסופר לא היה מודע אליהן. בקיצור, מישהו אמר לי: "אם אתה אוהב לקרוא, אל תלך ללמוד ספרות".
והנה בסיפור, שוורץ - לצד הצגת גרסתו לדברים וההרחבה על קורות משפחתו - מנתח את יצירתה של אלמוג, בוחן את הבחירות שלה בכתיבה לגבי המילים השונות אך גם ביחס לכיון העלילה. והניתוח מאיר עיניים (ורציתי לצטט קטע לדוגמה אבל העותק כבר הוחזר לספריה). נכון, היו מקרים שחשתי שהוא בונה מגדלים באוויר, אבל לא יותר מדי. כמובן ראוי להתייחס גם לבני משפחתו ש"נכנסים לדבריו" ומביאים את גרסתם לדברים (ולעתים אף נגררים לוויכוחים בינהם), וזה גם מוסיף עניין רב לספר.
לסיכום, דרך כתיבתו של שוורץ התאפשר לי להתבונן באופן מעמיק יותר הן על הסיפור הנפלא של אלמוג והן לבטח על הספרים הבאים שאקרא. זהו ספר שהוא לא רק סיפור אלא גם, לפחות בעיניי, מדריך לקריאה מעמיקה יותר. אני ממליץ בחום.

» ביקורות נוספות של yuvalritt
» ביקורות נוספות על מקהלה הונגרית