» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (37):
רשימת קריאה של חמדת,
הספרים שקראתי כבר...,
ספרים שמהדהדים בראש עוד ימים רבים,
ביוגרפיה,
books to buy,
רשימת ספרים שאהבתי 2014,
ספרים על הכוונת,
ממתינים לקריאה ,
לקרוא,
אפיר,
ספרות טובה,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
מועמד,
רשימה,
תמיד זמין 40,
תומחר ,
A25,
מציאון ועודפים. איסוף עצמי. ,
MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרי עיון,
ארץ ישראל והיסטוריה יהודית,
ספרים על הכוונת,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
סימן קריאה !,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
חברה ומדינה | תרבות ותקשורת,
ארץ ישראל | ציונות | תולדות היישוב,
פברואר 2010,
הייתי רוצה... מתישהו...,
ספרות - על סופרים, על ספרים, על שירה ומשוררים,
למכירה עד 20 ש'ח,
קראתי ,
עותקים כפולים (אישי),
לאוהבי ספרות,
ספרים שמכרתי,
הרשימה השחורה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
אח ואחות גדלים בבית קטן ומבודָד בלב פרדס משוגע בישראל של שנות החמישים...
פעם, לפני שנים, סיפר יגאל שוורץ את הסיפור הזה, סיפור ילדותו, לרות אלמוג, שכתבה בעקבותיו את יצירתה הבלתי נשכחת "גמדים על הפיז'מה". כעת, מקץ עשרים שנה, נוטל לידיו שוורץ את היצירה של אלמוג, ומתוך קריאה מחודשת בה יוצא לחפש שוב את סיפורו שלו.
מקהלה הונגרית - שנכתב בשני חדרים לסירוגין, בבודפשט ובנווה שלום, בארבעה חודשים בלבד, כמתוך דיבוק - הוא ספר שלא דומה לשום דבר אחר שנכתב פה. הוא וידוי מהמם. הוא סיאנס מוּטרף ש"מדוֹבב" הורים ואחות שהלכו לעולמם זה מכבר; העלאת זיכרונות בְּאוב–הדמיון עם סימפוניה ווֹקאלית שבודה אמת נצחית, אם יש דבר כזה. הוא ממוּאָר מופלא ביופיו, אגדה, מיתולוגיה ארצית. ובו בזמן הוא אף לא אחד מאלה. רק כולם ביחד. מהופכים על ראשם. הילה בלום
צרויה שלו: "מקהלה ספרותית מדהימה בעוצמתה, המשלבת את קולות החיים והמתים, את הילדות הישראלית בילדות אירופית, את הסיפור האישי של אח ואחות שאיש לא הגן עליהם מפני הוריהם שורדי השואה בסיפור הכללי של ילדי שנות החמישים של המאה הקודמת. יצירה עזה ומזעזעת, עמוקה ונועזת."
בלהה בן–אליהו: "יצירת מופת מטלטלת שבה חיים וספרות נפגשים באופן שיש בו ביטוי עז ומכמיר לב לכוחה המחיה והמתקן של ה'קריאה'. בכישרון, בחוכמה ובאומץ נדירים מתוארים כאן מחוזות פנימיים וחיצוניים, שנמזגים בהם כאב וצער ויופי וכעס ואשמה, ואולי מעל לכול כבוד עמוק למלֵאוּת חייהם של אלה שאינם כאן עוד."
חיים באר: "כמו בוגנוויליה סגולה הנכרכת מסביב לברוש ותיק ויוצרת אגב כך מראה רב–הוד, כך משתרגת המקהלה ההונגרית של שוורץ מסביב לגמדים על הפיז'מה של אלמוג ובוראת יצירת מופת מופלאה שהיא בה בעת וידוי חושפני ואמיץ המביא אותנו אל מעמקי נשמתו של המספר, 'שיעור לדוגמה' בסוגיית אמת ובדיה בספרות וסיפור חד-פעמי ורב-עוצמה הכתוב באהבה וביושר הראויים להערצה."
רוני סומק: "מקהלה הונגרית הוא ספר שובר הרמוניה, מיתרי הגרון של הגיבורים הם חוטי תיל. הדקירה הופכת לבלוז והמחבר מחליף את שרביט המנצחים בתת–מקלע. אלמוג ושוורץ משחקים פינג–פונג שהכללים בו משתנים בלי הרף, ומאיה–נעמי הופכת את הקרב הזה לקרב של אבירים..."
פרופ' יגאל שוורץ הוא ראש מכון "הקשרים" לחקר התרבות והספרות היהודית והישראלית וראש המסלול למו"לות באוני' בן-גוריון בנגב. כיהן כראש החוג לספרות עברית באוני' העברית בירושלים וכראש המחלקה לספרות עברית באוני' בן-גוריון בנגב. פרופ' אורח באוני' הארוורד ובאוני'מישיגן, אן ארבור, ועמית מחקר באוני' אוקספורד ובאוני' בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. פרסם עשרה ספרי מחקר בעברית ובאנגלית ועשרות מאמרים שראו אור בשמונה שפות. ערך את כתבי העת אפס שתיים ומכאן. עורך ראשי של סדרת ספרי המחקר מסה קריטית ועורך שותף של כתב העת האלקטרוני BGU Review וכן של סדרת ספרי המחקר מושג ולקסיקון "הקשרים" של סופרי ישראל. שימש כעורך הסיפורת העברית של הוצאת כתר ומשמש כעורך בכיר בהוצאת כנרת, זמורה דביר. ערך כמאתיים וחמישים ספרים: עיון, שירה, מחזה וסיפורת. ...
|
|
2.
|
|
"ספר זה נולד מזיווג של מצוקה קיומית וסקרנות אינטלקטואלית. שורשיו בניסיון להבין את טיבה ואת מקורותיה של אי הנחת שאנו, הישראלים, חשים ביחס לזהות שלנו וביחס למקום שאותו אנו מגדירים כביתנו הלאומי. מדוע אנו שבים וקובלים שלא על מדינה כזו חלמנו (...) מדוע אנו שבים ומתאכזבים מהישראליוּת, ולעתים אפילו מתביישים בהיותנו ישראלים (...) ובמקביל, מה מקורו של הספק המכרסם בנו ביחס לעתיד הבית הלאומי שלנו - ספק שאנו טורחים להזין אותו במסירוּת, ואשר, צריך להודות על האמת, אינו מתיישב כלל עם ההצלחה האובייקטיבית הפנומנלית של הפרויקט הציוני."
בחיפוש אחר מענה לשאלות הללו ודומות להן, שאותן הוא מציג בפתיח לספרו, יוצא יגאל שוורץ למסע ספרותי-היסטורי מאלף לאורך הדרכים שבהן השתתפה הספרות העברית בעיצוב החזון של בית לאומי חדש לאדם היהודי החדש, או במושגיו של ספר זה: הדרכים שבהן התוותה הספרות העברית את "מחשבת המרחב" ו"הנדסת האדם" ששימשו, או לפחות היו אמורות לשמש, כמסד לתחייה המחודשת של עם ישראל בארצו.
בתנופת המסע הזה, החדשני במתודולוגיה שלו והמפתיע בנופים התרבותיים שנחשפים בו ובמסקנות העולות מתוכו, עובר יגאל שוורץ דרך חמישה צמתים ספרותיים התוחמים ביניהם יותר ממאה שנות ספרות עברית: אהבת ציון של אברהם מאפו (1853) הטקסט שבאמצעותו מעצב שוורץ את מושגי המחקר המשמשים אותו בספר זה, אלטנוילנד של תיאודור הרצל (1902) ויואש של יוסף לואידור (1912) , המשקפים את שני הדגמים הציוניים האוטופיים המרכזיים שהתחרו ביניהם במשך כמה עשורים על לבם ועל תודעתם של הקוראים העברים, הוא הלך בשדות של משה שמיר (1948) ונוודים וצפע של עמוס עוז (1963), המייצגים את שתי התגובות הספרותיות העקרוניות של בני היישוב ל"פרויקט הציוני" - "פרויקט" שהם עצמם, הצברים הראשונים, היו אמורים להיות ההוכחה האולטימטיבית להגשמתו.
את הספר נועל מוסף מאת יפעת הכט, שעניינו מפות ספרותיות שנערכו בהתאמה למחקרו של יגאל שוורץ - מוסף המהווה תרומה של ממש לתחום הביניים שבו משיקות התיאוריה של הטקסט הספרותי והגיאוגרפיה ההומניסטית....
|
|
3.
|
|
פרופ' יגאל שוורץ הוא ראש מכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כיהן כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וכראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרסם עשרה ספרי מחקר בעברית ובאנגלית ועשרות מאמרים שראו אור בשמונה שפות.
ערך את כתבי העת מכאן ואפס שתיים.
עורך ראשי של סדרת ספרי המחקר מסה קריטית ועורך שותף של כתב העת האלקטרוני BGU REVIEW ושל סדרת ספרי המחקר מושג.
שימש כעורך הסיפורת העברית של הוצאת כתר ומשמש כעורך בכיר בהוצאת כנרת, זמורה, דביר.
ערך כמאתיים וחמישים ספרים: עיון, שירה, מחזה וסיפורת....
|
|
4.
|
|
כמעט יובל שנים חלפו מאז החל עמוס עוז לפרסם מיצירותיו – ושמו עדיין פועל עלינו כלחש כשף.
בין שמדובר בספר חדש מפרי עטו, בהתבטאות פומבית שלו, בזכייה בעוד פרס בינלאומי ואפילו ב"מעשה" המשונה של אי-זכייה בו – בכל אחד מאלה יש כדי לגרות את בלוטות ההורמונים של הציבוּריוּת הישראלית להתפרצות מרהיבה.
עוז הוא אייקון.
הוא הסופר העברי המתורגם ביותר, הנודע ביותר, הנמכר ביותר, ולדעת רבים – אכן כן – גם היפה ביותר.
הוא פרה קדושה, הוא שעיר לעזאזל, הוא "הסופר הלאומי", ואגב כך מתפתחת סביבו במלוא חריפותה מין "הפרעת קריאה דו-קוטבית": הוא נערץ בה במידה שהוא מושמץ, משתגעים עליו, לא סובלים אותו, מגיבים אליו בעוצמה כמו-פולחנית, לטוב ולרע.
אבל למה? למה דווקא אליו? איך זה קרה? ובעיקר, למה זה ממשיך?
שאלות אלה ואחרות הן הפריזמה שדרכה מבודד חוקר הספרות והעורך הנודע יגאל שוורץ את המהות העוזית כדי להגיש אותה קרוב לעינינו.
מדוע אנו, שואל שוורץ – בין שאנו שמאלנים יפי נפש, נאמני ארץ ישראל או "סתם" ישראלים "נורמליים", מתעקשים להמליך ולהדיח את עוז שוב ושוב?
האם זאת גזרה הכרחית ל"סופר לאומי"?
ומה עכשיו?
בהינתן הרומן האחרון של עוז עד כה, סיפור על אהבה וחושך, האם עוז הוא עדיין "הסופר הלאומי" של כולנו?
של כל אזרחי מדינת ישראל?
ואולי רק של האשכנזים?
ובעצם, אולי רק של האשכנזים שהם או הוריהם הגיעו לארץ ממזרח אירופה (ולא ממרכזה), לפני השואה (ולא אחריה)?
את תשובותיו המפתיעות ומעוררות המחשבה משעין שוורץ על מהלכים פרשניים מבריקים, שהורתם בקריאה קרובה ביצירותיו של עוז, בעיון בספרים ובמאמרים שנכתבו עליהן, בעיבוד יצירתי של מודלים תיאורטיים מתחומי דעת שונים, ובקריאה בשלל המכתבים – המדהימים בחיוניותם ובעוצמתם – שמאות קוראים כתבו לעוז בעקבות סיפור על אהבה וחושך.
פולחן הסופר ודת המדינה מתאפיין בסקרנות אינטלקטואלית מידבקת, היוצאת מענייני השעה וחוזרת אליהם כדי להאיר אותם מחדש, ומתגבש לכדי נגיעה מחכימה ומרתקת בצלע היצירה שממנה נוצרה רובה אם לא כולה של קהילת הקוראים הישראלית.
...
|
|
5.
|
|
אהרן אפלפלד כתב כ - 40 ספרים, והוא מהסופרים הנחשבים ביותר בעולם. ברם, חוקרי יצירתו צימצמו את עניינם בה, במשך שנים רבות, לשתי סוגיות: השואה ודרכי ייצוגה והזהות היהודית.
פרופ' יגאל שוורץ, חוקרו הבולט של אפלפלד, שגם ערך כמחצית מספריו, שם לו למטרה לחלץ את הדיון ביצירתו של הסופר הדגול מ"הגטו" שבו כלאו אותה. בחיבוריו על יצירותיו של אפלפלד, שרובם כונסו בספר זה, הוא מוביל את הקורא להכרת עולמו הבדיוני של הסופר על רבדיו השונים. בין היתר: היחס לאירופה שבין מלחמות העולם, החיים בישראל, סבך היחסים בין אמונה, דת ומודרניות, שלל הקשרים בין סיפורת, היסטוריה ומיתוס, הניסיון לחבור לילדות האבודה, היחס המורכב לאהבה ולמיניות ועוד. מקום מיוחד מוקדש בספר לבחינה שיטתית, מושכלת ומדוקדקת של אמנות הסיפר של אפלפלד.
מדברי המבקרים על פרסומיו הקודמים של יגאל שוורץ הדנים ביצירתו של אהרן אפלפלד:
"ספרו של שוורץ ממצה קשת נרחבת של אפשרויות קריאה ביצירתו של אפלפלד. הוא כתוב ברגישות רבה ובאינטואיציה זהירה ומעודנת [...]. המונוגרפיה מומלצת בחום לא רק לקוראיו של אפלפלד באקדמיה, אלא גם לאוהבי יצירתו, המעוניינים בקריעת אשנבים מפתיעים אל עולמו של אחד הפרוזאיקנים החשובים של דורנו." אבידב ליפסקר, הארץ, ספרים
"מחקרו היוצא מן הכלל של יגאל שוורץ [...] מנסה לחדור ללב האישיות היוצרת [של אפלפלד], כפי שזו התפתחה במהלך חמישים שנות יצירה. [...] מה שאנו מרוויחים בשיטת המחקר הזאת, היא שחרורה של דמות המחבר מהסטאטוס של 'סופר שואה', ובעקבות כך - אפשרות שיקומה כאדם שלם." ארנולד ג' באנד, מתוך ההקדמה למהדורה האנגלית של קינת היחיד ונצח השבט
"שוורץ מטפל ביצירתו של אפלפלד מתוך אחריות אקדמית מופלגת. הדיון המפורט ביצירתו חותר לתיאור שלם, הדוק ומתואר היטב. [... מסקנותיו] הכלליות מנוסחות בתעוזה רבה. המעבר אליהן נראה לעתים כאילו הוא כרוך בהבזק של הארה – באקט של תובנה אינטואיטיבית, שהשגתה כרוך בקפיצה נחשונית או בצלילה לעומק." איריס פרוש, הארץ, תרבות וספרות
"זו המונוגרפיה המקיפה והמעמיקה ביותר על יצירת אהרן אפלפלד שנכתבה עד כה. היא מביאה סיכום ממצה ונרחב של התבוננותו של יגאל שוורץ ביצירתו של אפלפלד, בחייו ובהתפתחותו המנטאלית-התרבותית [...] הספר כתוב ברגישות, באהבה ומתוך קרבה אינטימית. "
רות אלמוג, הארץ, תרבות וספרות
"ההופעה בתרגום אנגלי של המונוגרפיה של יגאל שוורץ [...] היא אבן דרך משמעותית [...]. התובנות שלו הן תולדה של מחקר אחראי וקפדני ושל שנים של שיחות עם הסופר ומעורבות עמוקה בכתיבתו. לדיוניו הביקורתיים במסמכים נדירים, למשל, בחיבור הסיכום שכתב אפלפלד בסמינר המורים בירושלים ב 1952, ובשירים ובסיפורים המוקדמים שלו, שלא כונסו, יש ערך מוסף, שקשה להגזים בחשיבותו...". סטנלי נאש, prooftexts
...
|
|
7.
|
|
"בקיץ 1990 נזדמנה לי הזכות לשהות עם אהרן אפלפלד ומשפחתו במרכז ללימודי היהדות שבאחוזת יארנטון באוקספורד [...] במשך כמה שבועות נהגנו, אפלפלד ואנוכי, לקדם את הבקרים בטיולים רגליים לאורך אחד מיובלי התמזה הנושק לאחוזה - טיולים שבמהלכם שוחחנו על דא ועל הא וגם על נושאים הקשורים בהוויה הכמוסה של יצירתו.
באחד הבקרים, לאחר שחצינו שדה תירס שהזכיר לאהרן את שדות התירס האוקראיניים שבהם הסתתר, ילד רך בשנים, במהלך מלחמת העולם השנייה, אזרתי עוז ושאלתי אותו, לא בלי סדרת התנצלויות מקדימות, איך זה אין בכל ספריו תיאור של זוגיות ממש בין גבר ואישה בוגרים, על כל מאפייניה של מערכת יחסים כזאת. אהרן התבונן בי בעיניו הענקיות, שהעדשות של משקפיו מגדילות אותן עוד יותר, והשיב לי תשובה שכבר אז ידעתי כי תיחרת במוחי."
מאמין בלי כנסייה, יגאל שוורץ
אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, הוא מהחשובים שבסופרי העולם בני זמננו. עד כה פירסם שלושים וארבעה ספרים, ואלה תורגמו לעשרות שפות וזכו לביקורות נלהבות ולפרסים יוקרתיים בחמש יבשות.
ספריו של אפלפלד הם גם מוקדהּ של חידה פסיכו־תרבותית מרתקת: החידה של דפוס התקבלותם והפרשנות שניתנה להם דווקא כאן, בארצו. בארבע המסות הכלולות במאמין בלי כנסייה ממשיך החוקר והעורך יגאל שוורץ מהלך מחקרי - ובמידה רבה גם בלשי - רב־שנים אל פתרון החידה הזאת, והפעם בתבנית משולשת של מסע אל יצירותיו המאוחרות והמפתיעות של הסופר, אל הביוגרפיה שלו ואל הגבולות הטעונים שבין בדיון למציאות ביצירתו.
מאמין בלי כנסייה הוא ספרו השני של שוורץ על אפלפלד לאחר קינת היחיד ונצח השבט, שראה אור בשנת 1996 (ובאנגלית ב–2001) ועסק בשתי חטיבות הספרים המוקדמות במפעלו היצירתי של הסופר עד אז. הפעם מתמקד שוורץ בשלושה־עשר הספרים המאוחרים של אפלפלד, ובהם הוא מצביע על שינויים דרמטיים באמנות הסיפור של מחברם ובתפיסת האדם והעולם העולה ממנה, לרבות נטישתו של אפלפלד את הנוסח הלירי־אימפרסיוניסטי המפורסם שלו לטובת סגנון המבוסס על שברי פסוקים ורסיסי ביטויים עממיים. בספרים אלה, כפי ששוורץ מפליא להראות, אפלפלד מכונן פואטיקה המגייסת לתוכה מקורות לשוניים קאנוניים ומערערת על תוקפם כאחד - פואטיקה המשקפת נאמנה את מצבו של הסופר החש כמאמין בלי כנסייה.
שוורץ, שגם ערך כמה מספריו של אפלפלד, מגייס את היכרותו עם הסופר ואת התמצאותו המופלגת ביצירותיו כדי להוביל את הקוראים אל המחוזות האינטימיים של כתביו. דרך בחינת העיסוק באהבה ובמיניות ביצירתו, חקירת יחסו לאמונה, דת ומודרניות, ודיון בזהותו כסופר ישראלי רוקם שוורץ חוויית קריאה מעשירה ומאירת עיניים לקוראיו ולאוהביו של אפלפלד.
הילה בלום...
|
|
8.
|
|
מה שרואים מכאן הוא ניסיון לכתוב היסטוריה של ספרות בעידן "לא היסטורי". זהו מסע של חוקר תרבות הנע מן ההווה אל העבר ומן העבר אל ההווה, מתעכב בצמתים מרכזיים וגם בתחנות נידחות במסלול ההתפתחות של הספרות העברית החדשה, ומתבונן בהם מנקודות מבט מתודולוגיות שונות.
הפרקים הראשונים בספר דנים בהנדסת האדם ועיצוב המרחב בספרות העברית החדשה, בשמרנות חברתית ומהפכנות דתית באהבת ציון של אברהם מאפו, ובמחשבת המקום במעבר לנהר של מ"י ברדיצ'בסקי. הפרקים הבאים מוקדשים לדיון ב"פואטיקה הסרבנית" המאפיינת את ספר הקבצנים של מנדלי מוכר ספרים, לעיון בסיפורת של בני העלייה השנייה משתי פרספקטיבות היסטוריות "עוינות", ולבחינה מחודשת של פרשת ההתקבלות ה"מוזרה" של הסופר הנשכח אהרן ראובני. הפרקים האחרונים עוסקים בשאלת דוריותו של "דור המדינה", באופיו המיוחד של ארון הספרים של "דור יום כיפור", בהיסטוריה קצרה של סוגיית הזהות בספרות הישראלית, ובסיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז כספר פולחן.
...
|
|
10.
|
|
איך יצרו י"ל גורדון, מ"א גינצבורג, אברהם מאפו ויוצרים יהודים אחרים את הסיפורת העברית החדשה? איך אפשר להסביר את העובדה שיצחק שמי, יליד חברון שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו, גנז את הסיפור היחיד שלו שעוסק בה? מה הניע את אהרן ראובני, שהגיע לארץ בשנת 1910, בגיל עשרים וארבע, לאחר ששוטט בכמה וכמה ארצות, לצאת שוב ל"מסע מחקרי", ברגל, סביב העולם? מה מחבר בין יחסו של ש"י עגנון לנשים פטאליות, כגון בלומה נאכט מ"סיפור פשוט" ושירה משירה, ליחסו לברל כצנלסון ולאלוהים?
שאלות אלה וקרובות להן נידונות במאמרים הכלולים בחטיבה הראשונה של הספר, המתמקדת בסיפורת העברית שנכתבה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה.
החטיבה השנייה כוללת מסות הדנות בסיפורת הישראלית במחצית השנייה של המאה העשרים.
במסה הראשונה מתואר המהפך שהתרחש בסיפורת הישראלית בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים. במסות האחרות מוצגים דיוקנאות של יוצרים ישראלים חשובים (יורם קניוק, יהושע קנז, דוד שיץ, רות אלמוג, יואל הופמן וראובן מירן) באמצעות עיון מקיף באחת או בשתיים מיצירותיהם המרכזיות.
...
|
|
12.
|
|
עם עלות השחר של יום שישי ה־11.6.1982, נקרא גדוד הטנקים שבו שירַתִּי אז, לחלץ גדוד טנקים שנקלע למארב של הצבא הסורי מדרום לכפר סולטן יעקוב, על ציר שכונה במפת הקוד הצה"לית "ציר מיכה". כמה דקות לאחר שנכנסנו לקרב, הבנו שבשל טעות מודיעינית, נלכדנו אל אותו מארב שאליו נקלע הגדוד שבאנו לחלץ, אבל זה היה מאוחר מדי.
באותה שעה עצמה ישבה אמי בביתנו, בפרדס גדול ליד כפר אז"ר, ונתקפה בחרדה קשה. היא יצאה מהבית לשאוף אוויר. בדיוק באותו רגע נחת מולה, על הקרקע, שחרור יפהפה, גופו שחור עד כדי כחלחלות ומקורו כתום עז. בבת אחת השתחרר האוויר שהיה כלוא בבית החזה של אמי. היא ידעה שאני חי, כי השחרור היה (והינו) הציפור האהובה עליי. ציפור הנפש שלי.
נתונים בנדידה הוא ספר שנכתב במצבי רוח ובסגנונות שונים. הוא כולל רשימות אישיות, מאמרים על סופרים ועל תופעות היסטוריות ספרותיות שלא זכו לבחינה ראויה, מסות על סופרים וספרים, ולסיום עיון אקרובטי בסיפור אחד, שהוא גם משל פוליטי נוקב על מדינת ישראל שלאחר ה־7.10.2023.
פרופ' יגאל שוורץ הוא מהחוקרים הבולטים של הספרות העברית. בשנים האחרונות כותב גם על סיפורים עממיים. פרסם עשרים ואחד ספרים, עשרות מאמרים וערך שלוש מאות ועשרים ספרים. לאחרונה ראו אור ספריו ללכת ברחובות הפנימיים: היקום של יואל הופמן, יחד עם נילי רחל שרף גולד (ידיעות אחרונות, 2024) וג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של אלה שנשארו מאחור (פרדס, 2024)....
|
|
13.
|
|
זהו קובץ מחקרים בספרות עברית, המוקדש לפרופ' אבידב ליפסקר - חוקר פרוזה עברית קדומה וחדשה והיסטוריוגרף של הספרות העברית.
בספר מאמרים רבים, מאת בכירי החוקרים בספרות עברית בארץ ובעולם, ובהם: פרנץ קפקא כסופר יהודי מודרני; סיפורי עם יהודיים ממזרח אירופה במאות ה-18 וה-19; ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית והיידית החדשה; ארון הספרים של האישה באשכנז במאות ה-16 וה-17 ומה היו ספריה של המשכילה במאה ה-19; ספרים כסמלי הצחוק ביצירת עגנון; הכתיבה הרבנית בפיוטי מרוקו; שפה, מחסום ואהבה אצל אלי עמיר; טקסט וקהילה בשירתו של יהודה עמיחי; מה בין גנסין לקריאה בתלמוד; היצירות הספרותיות היהודיות מכתבי היד של ימה"ב עד לראשית הדפוס; מאפייני הכתיבה בעולם הדתי; זיקתו של הסופר העברי למולדת ועוד.
...
|
|
14.
|
|
במשך עשרות שנים סמי מיכאל הוא אחד הסופרים האהובים ביותר על קהל הקוראים בארץ, ואין בכך פלא. הדמויות שהוא משרטט מלאות ומורכבות והקוראים נשבים בעלילות חייהן המפותלות. מיכאל רגיש לעוולות מכל סוג, ואהבת אדם כבירה נושבת בכל עמוד ועמוד בספריו. הוא מבין גדול לליבם של נשים וגברים ואין לו מתחרים ביכולת לתאר קשרי מין של צעירים ומבוגרים כאחד. לאלה יש להוסיף את תיאורי הנוף העירוני ומראות הטבע המופלאים שלו — שכונות בבגדד, בחיפה ובג'נין; נהר החידקל הענק, על גחמותיו עם חילופי העונות, שיטפונות ושריפות יער בצפונה של ישראל ועוד ועוד. בספריו בונה סמי מיכאל גשרים תרבותיים הן לעולם הערבי שבקרבנו והן למכלול שמקיף אותנו, גשרים אשר בספרות העברית כמעט שאינם קיימים.
סמי מיכאל אוהב את הקוראים שלו ואלה משיבים לו אהבה. הספר הזה, שמיסֹודו הוא פרי כנס שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו בסתיו 2015 ,מציג מנקודות מבט חדשות תמונה מקיפה ומעמיקה של אמנות הסיפור ותפיסת העולם והאדם של מיכאל. מאמץ רב הושקע בהכנתו, ויש לקוות שהוא ישמש את אוהביו הרבים של הסופר, ויהווה תמריץ למחקרים נוספים במפעלו האמנותי הדגול.
יגאל שוורץ...
|
|
15.
|
|
"החתול במגפיים" בנוסחו של שארל פרו ראה אור בפריז בסוף המאה השבע-עשרה באוסף סיפורי אמא אווזה. יגאל שוורץ חושף כיצד פרו תפר למעשייה לבוש ספרותי חדש וססגוני, ארוג מהסיפור העממי ומן המעשייה החצרונית. סיפורו של פרו והמעשייה העממית מכסים זה על זה אך גם מגלים זה את זה, ומאירים באור אכזרי הן את טיבו של ההמון הן את חצר המלוכה. בין קפליו הרבים של לבוש זה אצורה פרשת דרכים חברתית, תרבותית ופוליטית.ומה מסתירים המגפיים שלרגלי החתול?
שאלה זו הסעירה את יגאל שוורץ עוד מילדותו, והיא זו ששלחה אותו למסע חקירה ייחודי, מתעתע ורב-פנים של "החתול במגפיים". במחקר ספרותי מעמיק זה מנתח שוורץ את המעשייה הנודעת ומקשה בעיקשות על כל אחד מפרטיה, תוך השוואת נוסחים ותכנים. למה לחתול יש מגפיים? למה בן טוחן? למה המרקיז דה קראבאס? ולמה ארמונו של המפלץ?
את תשובותיו מגייס שוורץ ממגוון רחב של פרספקטיבות – מהפסיכואנליזה, מהפנומנולוגיה, מהסוציולוגיה ומחקר הספרות – נקודות מבט שונות שכולן נפגשות בשורשי החרדה שהוא מאתר בבסיסה של המעשייה: החרדה הכרוכה בהסתרה, שהיא בעת ובעונה אחת החרדה מפני המסכה, אך גם מפני מה שאולי אינו מסתתר מאחוריה כלל....
|
|
