ביקורת ספרותית על ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית מאת פנינה להב

---

שמעון אגרנט שופט בית המשפט העליון התפרסם כחבר בוועדת חקירה הידועה על שמו כוועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום הכפורים.
ספר זה עוסק בפועלו של השופט במהלך שלושים השנים הראשונות מקום המדינה. בשנים בהם התגבשה מערכת המשפט בישראל.
אני מתיחס כאן לפרשה שהובאה אל שולחנו הפרשה העוסקת בקסטנר שנאשם בכך שבהיותו כביכול נציג היהודים בהונגריה לא הביא לידיעתם את הכוונה להוליכם לאושוויץ. והציל כאלף ושלוש מאות יהודים ממקורביו.
הוא נשפט יצא חייב ונאמר עליו שכרת ברית עם השטן. המשפט התקיים כאן המערכת הייתה של אנשים שהיו בעת השואה בארץ. וראו את השואה בעיניים ישראליות. ציפו מניצולים שינהגו כפי שנהגו לוחמי המחתרות בארץ.
זוהי תמצית הדברים.
קסטנר נרצח ולאחר הרצחו נערך משפט נגד המסית לרצח.
אגרנט שהיה בבית המשפט העליון זיכה למעשה את קסטנר ובכך עורר חמת זעם רבה.
הנימוק לזיכוי היה שכדי להבין את אשר עשה או לא עשה קסטנר היה צריך להכנס לנעליו. להבין את התקופה ואת האילוצים שהיה נתון בהם.
החלק המואר בעיני בשיפוטו היה היכולת שלו לנסות להכנס לעומקם של הדברים ולא להתלהם ולא להסחף.
את הספר קראתי מספר פעמים בעבר.
החלטתי לחזור אליו בימים אלו ובעיקר לאותה פרשה אומללה. כי בעצם העולם שאנו חיים בו אינו עולם אובייקטיבי.
אנו פועלים על על פי תפיסתנו ורואים בכך חזות המציאות ובוודאי מרבים לטעות. יש לכך אין ספור דוגמאות. בעיני גם הגישה לנושא עזה וההתלהמות שצריך... וצריך... ולא צריך... היא פרי ראות עיננו .לא תמיד אנו עושים ניסיון אמיתי להבין שהדברים מורכבים ועמוקים מאד.
בעיקר קשה לבחון באופן מעמיק ונכון ארועים שאנחנו עדיין מצויים בתוכם.
רק פרספקטיבה של זמן והבנת העובדות מאפשרת לנו ליצור תמונה נכונה של המציאות שאנו חיים בעת הזו.
אני מקווה שמקבלי החלטות יהיו מודעים לכך וימנעו מטעויות שעלולות להיות מסוכנות וטרגיות.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית