“תהיתם למה פנינה להב נתנה שם זה לספרה? אני יכול רק לנחש, אבל ניחוש שכזה לא עושה לי כל כך טוב על הנשמה. וזאת משום מה? ובכן קיראו את הכותרת שוב: ישראל במשפט- השופט אגרנט והמאה הציונית, אני יכול להקיש מכותרת זאת מספר הנחות: א) ישראל נמצאת במשפט ושופט אותה אגרנט? ב) השופט אגרנט - אחרון השופטים הציוניים.? ג!) השופט אגרנט - אחרון השופטים במאההציונית, לכן כנראה הוא עצמו אחרון השופטים הציוניים. מה”

“שמעון אגרנט שופט בית המשפט העליון התפרסם כחבר בוועדת חקירה הידועה על שמו כוועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום הכפורים. ספר זה עוסק בפועלו של השופט במהלך שלושים השנים הראשונות מקום המדינה. בשנים בהם התגבשה מערכת המשפט בישראל. אני מתיחס כאן לפרשה שהובאה אל שולחנו הפרשה העוסקת בקסטנר שנאשם בכך שבהיותו כביכול נציג היהודים בהונגריה לא הביא לידיעתם את הכוונה להוליכם לאושוויץ. והציל כאלף ושלוש מאות יהודים ממק”

“לספר הזה התוודעתי כאשר עשיתי את עבודת המ"א שלי. הספר הזה מהווה את היסטוריית ההתגבשות של הבג"צ במקביל להתגבשותה של המדינה ,בתהליך- תוך כדי בחינה תהייה וקביעת נורמות אופיה של המדינה ומערכת המשפט. הספר נסוב סביב אישיותו של השופט אגרנט ופסיקותיו אשר היו אבני בסיס לפסיקה העתידית של הבג"צ .כגון: "קול העם"-בעניין חופש העיתונות, קסטנר,אייכמן ,"ירדור"- פסילת או אי פסילת מפלגה ערבית להתמודדות לכנסת ,"”

“ספר מצוין על מי שהיה אולי גדול השופטים הישראליים. למעשה היו כמה חלקים שאפשר היה לוותר עליהם, אבל חלקים אחרים - כמו החלק העוסק במשפט אייכמן, או החלק העוסק בפס"ד קול העם - היו כ"כ מעולים שהם מפצים על זה. מומלץ מאוד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של המשפט, בביוגרפיות של אישים, או בשילוב של השניים.”

“תהיתם למה פנינה להב נתנה שם זה לספרה? אני יכול רק לנחש, אבל ניחוש שכזה לא עושה לי כל כך טוב על הנשמה. וזאת משום מה? ובכן קיראו את הכותרת שוב: ישראל במשפט- השופט אגרנט והמאה הציונית, אני יכול להקיש מכותרת זאת מספר הנחות: א) ישראל נמצאת במשפט ושופט אותה אגרנט? ב) השופט אגרנט - אחרון השופטים הציוניים.? ג!) השופט אגרנט - אחרון השופטים במאההציונית, לכן כנראה הוא עצמו אחרון השופטים הציוניים. מה”

“שמעון אגרנט שופט בית המשפט העליון התפרסם כחבר בוועדת חקירה הידועה על שמו כוועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום הכפורים. ספר זה עוסק בפועלו של השופט במהלך שלושים השנים הראשונות מקום המדינה. בשנים בהם התגבשה מערכת המשפט בישראל. אני מתיחס כאן לפרשה שהובאה אל שולחנו הפרשה העוסקת בקסטנר שנאשם בכך שבהיותו כביכול נציג היהודים בהונגריה לא הביא לידיעתם את הכוונה להוליכם לאושוויץ. והציל כאלף ושלוש מאות יהודים ממק”

“לספר הזה התוודעתי כאשר עשיתי את עבודת המ"א שלי. הספר הזה מהווה את היסטוריית ההתגבשות של הבג"צ במקביל להתגבשותה של המדינה ,בתהליך- תוך כדי בחינה תהייה וקביעת נורמות אופיה של המדינה ומערכת המשפט. הספר נסוב סביב אישיותו של השופט אגרנט ופסיקותיו אשר היו אבני בסיס לפסיקה העתידית של הבג"צ .כגון: "קול העם"-בעניין חופש העיתונות, קסטנר,אייכמן ,"ירדור"- פסילת או אי פסילת מפלגה ערבית להתמודדות לכנסת ,"”

“ספר מצוין על מי שהיה אולי גדול השופטים הישראליים. למעשה היו כמה חלקים שאפשר היה לוותר עליהם, אבל חלקים אחרים - כמו החלק העוסק במשפט אייכמן, או החלק העוסק בפס"ד קול העם - היו כ"כ מעולים שהם מפצים על זה. מומלץ מאוד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של המשפט, בביוגרפיות של אישים, או בשילוב של השניים.”