ביקורת ספרותית על עולם אמיתי מאת נאטסואו קירינו
ספר בסדר

---

*קיימים ספוילרים בהמשך*

החלטתי לעשות מנוי לספריה, כי הפעם האחרונה שנכנסתי לאחת הייתה בכיתה ד'. אז עשיתי מנוי, והלכתי לחפש ספר. הכריכה של הספר הזה משכה את תשומת לבי, וכשראיתי שזה ספר על יפן שנכתב על ידי סופר יפני, החלטתי להשאיל אותו. ספר ראשון בספריה חדשה. קיוויתי לספר טוב, שיגרור אחריו ביקורת אוהדת. לא ציפיתי לספר קל, כי התקציר הבהיר שזה לא הולך להיות כזה. אבל גם לא ציפיתי לספר שישבור לי את הלב, וירסק לי לגמרי את צורת המחשבה.

הספר מחולק למספר מצומצם של פרקים, שכל פרק מסופר מנקודת מבטה של אחת הדמויות המרכזיות. ארבעת הבנות, ותולעת. זה ספר פילוסופי, שמספר על העולם דברים שאנחנו נהנים לטאטא מתחת לשטיח. יצר המציצנות, הנטיה להרס עצמי, דיכאון, מתירנות. והכל דרך בני נוער. כי אם נודע בזה, המבוגרים אוהבים להעמיד פנים שילדיהם תמימים ושהעולם שלנו פשוט והצרות הכי גדולות שלנו זה מה נלבש לבית הספר, איזה ציון נוציא במבחן הבא, והאם החבר שלי מחבב אותי מספיק וכו'.

אבל בני נוער הם אולי האנשים הכי מורכבים שיצא לכם לפגוש. כי אנחנו אולי לא יודעים הרבה על העולם, אך לחלקנו יצא לראות דברים שמרבית המבוגרים לעולם לא יראו או יתמודדו.

על פני השטח, טושי וטראוצ'י הן הבנות היותר מורכבות ועמוקות. אבל כשנכנסים לעומק הסיפור, רואים שהשתיים האחרות פשוט טובות בלהסתיר את מה שקורה בפנים. יוזאן איבדה את אמא שלה והיא מתמודדת עם הסתרת הזהות המינית שלה מהסביבה. לקירארין נשבר הלב, אז היא החליטה לבלות עם כמה שיותר גברים. טראוצ'י גילתה שאמא שלה ניהלה רומן,והגילוי הזה ריסק את מסך הזכוכית שהפריד את הילדות שלה מעולם המבוגרים. כולן מתמודדות עם בעיות וכולן עושות זאת לבד.

תולעת, למרות שהוא אמור להיות הדמות שמניעה את הסיפור כי הוא בעצם התחיל את הכל, מרגיש כמו דמות שולית. לא רואים אותו כמעט, וכשכן, זה לרוב בגלל אינטרקציה שהייתה לו עם אחת הבנות. תולעת הוא בעצם הכלי שלהן להתבגרות והשלמה עם מה שמתחולל בתוכן, לאו דווקא לטובה. זה ספר שמתחיל עם רצח, ממשיך עם סיוע לפושע נמלט ונגמר במוות בתאונה והתאבדות.

קשה קצת להתחבר לספר הזה, קשה להשלים עם האמת הפשוטה שבה הכל כתוב, מכיוון שכולנו רוצים להאמין שהמצב הוא לא באמת כל כך נורא. אבל אין פה נסיון של הכותב לכתוב בצורה אומנותית וגבוהה על סבלו של העולם. יש פה רק סיפור עצוב על חבורה של אנשים שהרסו את עצמם בצורה שאי אפשר לחזור ממנה.

» ביקורות נוספות של Bar
» ביקורות נוספות על עולם אמיתי