ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 באוגוסט, 2014
ע"י Effy
ע"י Effy
וואו.
פשוט וואו. כשחברה שלי הציעה לי לקרוא את הספר הזה, בין כל הביקורת המחמיאה והשבחות והעיטורים שהיא העניקה לספר, היא גם דאגה להזכיר לי שהוא דומה מאוד לכמעט כל ספר אחר שכל העולם ואשתו מעריצים. חוץ מהקטע שהספר הזה לא ממש מוכר. כמובן שזה לא הפריע לה לחפור לי עד כמה הספר נהדר וכמה אני פשוט חייבת לקרוא אותו ולעשות לי כמה כמעט-ספוילרים על הדרך.
אני מודה, בהתחלה חשבתי שהיא מגזימה. כשהיא אמרה לי שאחת הדמויות הראשיות מועמדת להוצאה להורג בסוף -זה לא ספולייר, למי שעוד לא קרא. פשוט חכו ותראו- דמיינתי לעצמי ספר פלצני על ימי הביניים - כמו משחקי הכס או משהו כזה. כמובן שלא אמרתי את זה בקול, כי פחדתי שהיא תשלוף עליי ציפורניים או משהו כזה. אז קראתי בכל מקרה, וכל כך טעיתי. דבר ראשון- זה כל כך לא ימי הביניים. להפך, זה ספר מד"ב עתידני. ושנית - כבר מהמשפט הראשון התאהבתי בדיי. עם אזכורו של עניין, מגיע למרי לו ח"ח על משפט הפתיחה המגניב. "אימא שלי חושבת שאני מת." וואו. ברצינות. אבל נחזור לעיקר - אז בקיצור נשאבתי אל הספר יותר ויותר, וכמובן ששמתי לב שבדיוק כמו שהיא אמרה - הוא היה באותה התבנית כמו כמעט כל ספר אחר. שלטון דיקטטורי, אפליה בחברה, עוני ומחלות ובלה בלה בלה. צריך להיות מטומטם כדי לא לצפות את סיפור האהבה שמתבשל שם. כשקראתי פה ביקורות על הספר הזה - שמתי לב שכולם אומרים שאפשר להריח את סיפור האהבה מקילומטרים. אבל אני לא מבינה מה הם רוצים - כאילו, מה ציפיתם? שהם ישנאו אחד את השנייה? ברצינות אנשים, זה סיפור. ככה זה הולך בדרך כלל בסיפורים.
משהו שהפריע לי היה שהעלילה הייתה טיפונת מאופקת מידיי. כלומר, היו שם מלא התרחשויות שהסופרת יכלה לנצל. מספיק שהיא הייתה מוסיפה איזה משפט שנון, או אפילו להוסיף איזה מעשה אחד נועז מידי של אחת הדמויות, והספר היה הופך כל כך הרבה יותר טוב. אם כי זה ספר מדהים, לדעתי, אז יותר נכון להגיד שזה היה הופך אותו למדהים+.
עוד משהו - השמות. כשאני קוראת ספרים, אני אוהבת שמות מקוריים. יוני (באנגלית זה ג'ון, הייתי מעדיפה בהרבה שיתרגמו את זה כג'ון), דיי, עדן (!), טס, אנדן. פשוט וואו.
למרות שיוני אמורה להיות חומת עיניים ושיער, מסיבה לא מוסברת ולגמרי מופרכת, דמיינתי אותה ג'ינג'ית עם נמשים ועיניים כחולות. אה וגם נמוכה. אבל למען האמת אני שמחה שדמיינתי אותה ככה. זה ממש תרם לי לעלילה. ואם כבר מדברים, גם לא דמיינתי את דיי עם שיער ארוך. וגם על זה אני שמחה, כי אני שונאת שיער ארוך אצל בנים. גם לא דמיינתי אותו בלונדיני. דמיינתי אותו שטני. למרות שהעלילה הייתה דומה כמעט להרבה ספרים אחרים שקראתי - משהו בספר הזה ייחד את העלילה. אני בטוחה בכמעט מאה אחוז שהתאהבתי יותר בדמויות הראשיות -יוני ודיי- מאשר בעלילה, וזה למה הוא כל כך שונה מבחינתי. אבל העלילה הייתה גם מצוינת, וגם אם היא לא מקורית במיוחד, אז מה? אם אהבתי (כמעט) את כל שאר הספרים האחרים עם אותה עלילה, למה שאני לא אוהב את זה? בקיצור, חמישה כוכבים.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
