ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 באוגוסט, 2014
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
בדרך כלל, אין ספרי המתח הסוגה(ג'אנר) המועדפת עלי. לקחתי את הספר לקריאה בעיקר בגלל הסופר.
יש לו סגנון כתיבה מתבונן.
סיבה שניה היא , כאדם שגם בימים אלו איני מסתכל בחדשות של מירקע הטימטום,אלא בוחר אתרי חדשות לקרוא ולהביט בהם, עדיין, הלחישת וצללים של המערכה מגיעים אלי.
קראתי את הספר ונהנתי, בשל יכולתו, להסיח את הדעת לזמן מה, ולהביא את סין העכשווית,שהיא עדיין בעלת עקבות של העבר הקומוניסטי המושחת, שבו בעלי כח, יכולים להעלים, נתונים, מהלכים כלכליים ו.. אנשים לא רצויים להם.
הצללים של התקופה הקודמת ובמיוחד תקופת החינוך מחדש של הבורגנים והקונטרה רבולוציונרים נותנת אותותיה גם בהווה.
אותה סיטואציה ,מגעילה, מחליאה אוזן ומחשבה מערבית, משפיעה בדרכים הפוכות על שני משתתפים בה.
תחילה, רציתי לשמור מסקנות אלו לעצמי, כי פרוט נוסף יגרע מהנאת הקריאה בו.
כשטיילתי עם כלב הלברדור של בתי , שבעיניו הדברים החשובים הם: אהבה ותשומת לב, בצד נישנושים שתושבי רעננה מספקים לו ביודעין ובאקראי, אמרתי לעצמי כי לו אין שובל של זכרונות ( אני חושב שיש כלבים הנושאים זאת), כמה כיף לו.
אנחנו, נושאים את עברנו איתנו. חלק כמשא ומטען יתר, וחלק כמשואה להמשך הדרך, וזאת בלי קשר אם המשא חיובי במהותו או שלילי.
כאלו הן חלק מהדמויות בספר ועל זאת ראוי לקוראו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
סופרקליפרג`ליסטיק
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
הייתי מקצינה ואומרת
כי עברינו אינו משא שאנו נושאים (ולכאורה יכולים להותיר מאחור) אלא הוא חלק ממה שאנו בהווה, בזכותו אנו כפי שאנו היום על כל ההתוויות, הדפוסים, הפחדים, הבחירות...
לא אהבתי את ספריו הקודמים. הרגשתי כמו במופע קסמים (שמעולם לא אהבתי) עם התחושה המתלווה של מאחז עיניים. דרוש יותר מזה על מנת שאקרא גם את הספר הזה. |
|
חני
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
כתבת בדיוק ראוי את הלך המחשבה של רבים מאיתנו בימים האחרונים.
|
|
בת-יה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
העלמת מהלכים, נתונים ושאר עניינים קיימים בכל מקום שבו בעלי ההון תופסים שליטה. גם במערב. ויש אנשים שזה פוגע בהם מאוד. גם בחייהם.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת