ביקורת ספרותית על לחישת הצללים - פרוזה # מאת יאן-פיליפ סנדקר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 ביולי, 2014
ע"י קוראת ספרים - שלומית ליקה


לחישת הצללים, יאן-פיליפ סנדקר
סנדקר ביקר הרבה בבורמה והוא מאוד אוהב אותה, מה שלא מפריע לו מלמתוח ביקורת על המתרחש שם, בעיקר בבורמה של היום וגם בסין. סין מרתקת אותו, זו ארץ אכזרית וקשוחה, יש לו הרבה חיבה לאנשים שם, הם עברו הרבה ואין מי שיקשיב להם ויספר את הסיפור שלהם. זו ארץ שצללי העבר מאוד נוכחים שם ארץ של רוחות לוחשות, לכן קרא לספרו החדש “לחישת הצללים”.

גם הוא בא מארץ עם צללים, גרמניה. ההבדל הוא שבגרמניה העבר מדובר ובסין לא, זה עדיין טאבו, עוד לא מדברים על מה שקרה בתקופת מהפכת התרבות. בגרמניה הוא מרגיש שנעשה ניסיון אמתי להתמודדות עם צללי העבר בסין זה עדיין לא קורה.

העבר בסין מתפורר ומשתנה, הערים בסין משתנות כל הזמן, חלקים שלמים נהרסים ונבנים מחדש, העבר לא משתמר,בספר הוא מתייחס לכך כ “ניסיון נואש להימלט מההיסטוריה” רק שבהמשך נבין שאי אפשר באמת להימלט ממנה. אך יותר מכל “לחישת הצללים” הוא ספר על אבדן, האם אפשר לחזור לחיים לאחר אבדן של ילד? שאלה שמאוד מתאימה להישאל בכל מקום ולצערנו במיוחד בישראל.

בתחילת הספר, בפרולוג, אנו פוגשים בפול גיבור הספר שגם הוא כמו סנדקר גרמני במקור שחי שנים רבות בהונג קונג. ובבנו ג’סטין, שהוא ילד עדין וחולני, שילדותו ומחלתו נפרשים בעמודים הראשונים של הספר ובמקביל לכך נפרשת התפוררות נישואיי ההורים פול ומרדית. זוהי בחירה מעניינת, בשלב מאוד מוקדם לספר את הסיפור הטרגי, שובר הלב כשאנו עוד לא קרובים לדמויות. הפרולוג מסתיים במבט של הרופא ד”ר לי על פול הבוכה ליד מיטת בנו המת והמחשבות העולות בו על האנשים שאבדו ילד ולא מצאו דרך לחזור לחיים.

בפרק הראשון אנחנו פוגשים בפול לאחר שנים מספר, כשהוא גר בבית קטן על אי שקט מול הונג קונג התוססת והרעשנית. הוא נפרד מאשתו, מתקיים מחסכונות וממעט במגע עם אנשים, הוא רוצה לשמור ולשמר את זיכרונותיו מג’סטין. ביום השנה השלישי למותו של ג’סטין הוא נוסע להונג קונג כדי לטפס על פסגת הר עליה נהגו לטפס יחד במעין טקס זיכרון פרטי. פול המתבודד פוגש במפתיע באישה אמריקאית שבנה היחיד מייקל נעלם בסין, וזוהי נקודת המפנה של העלילה. בעל כורחו הוא נחלץ לעזור לה ויוצר קשר עם חברו היחיד דייוויד צ’אנג, בלש משטרה סיני, שחי גם הוא עם צללים משלו.

מכאן נפרשת העלילה, שכדי להבין אותה באמת ואת הצללים המלווים את גיבורי הספר לפחות את הסיניים שבהם, יש לחזור לתקופת מהפכת התרבות בסין ולפשעים האיומים שבוצעו בה. אנו פוגשים גם באהובתו של פול, קריסטינה, סינית שנמלטה להונג קונג, שאינה מסוגלת לשוב לארץ שהצללים לוחשים בה. “בסופו של דבר ניצבה ליד הגבול לארץ הולדתה ולבה פועם בטירוף מרוב פחד… לאחר מאבק פנימי ממושך פנתה לאחור, כי צללי העבר היו ארוכים מדי. כי הלחישה לא פסקה”.

פול שנמשך להגיע למזרח ובעיקר לסין עקב חלום ילדות מתפכח מכך במהירות. גם בני הזוג אוון, ריצ’ארד ובעיקר אליזבט אשתו ששכלו את בנם מתפכחים מהאשליות שלהם. סנדקר לא חוסך הפעם ביקורת מהסינים עצמם כמובן על המעבר משלטון של טרור לשלטון של שוחד. מהאמריקאים על רדיפת הבצע החזירית שלהם בלי הבנה אמתית של המחיר שהם משלמים עליה ומנפץ את האשליה שהם ושותפיהם העסקיים הסינים באמת מבינים אחד את הצד השני. ובעיקר מתאר יפה את המתח בין המזרח ולמערב שמתבטא בדמותו של הגיבור השלישי בספר ויקטור טאנג, שעברו מתקופת מהפכת התרבות רודף אותו גם היום כאיש עסקים סיני עשיר.

בסיום הספר נראה שפול מוצא דרך להשלים עם עברו ולהפוך אותו לחלק מחייו. נקווה שאם אנשים יכולים להתמודד ולהשלים עם עברם אולי גם מדינות יכולות
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
לא כל כך ברור לי המשפט "נקווה שאם אנשים יכולים להתמודד ולהשלים עם עברם אולי גם מדינות יכולות" בהתחשב בזה שגרמניה מוזכרת פה כארץ על צללים.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ