ביקורת ספרותית על שני פשעים מאת חורחה איברגואנגויטיה
ספר טוב

---

ספר כיפי לקיץ, לתקופת "צוק איתן" ובכלל.
ספר הומוריסטי, על צירוף של ארועים, בנוסח "הטוב הרע והמכוער" הזכור לטוב.
כולם מרמים את כולם, החל מגיבורנו מרקוס שנקלע ל"קוצר מזומנים"עקב הסתבכות, הדוד הפיקח, שמתמרן את כולם ממרומי הונו, גילו , תבונתו ועורמתו ובדמויות אחרות.
האזור מקסיקו, המתוחכמת, עשירה בניסיון חיים כדי לשרוד, גם מושחתת ( אבל זה נושא משני) ומערכת יחסים מיוחדת.
הארועים זורמים בראש קל, פשוט כיף להיות מופתע כי.. אין עונשים כבדים, ולבסוף הצדק מנצח. אבל רק אם מבינים אותו.
הנושאים ה"כבדים " מבצבצים בסיפור , אבל רק כרחשי רקע.
דוגמה, האחינית אמיליה נשאלת מדוע התחתנה עם האמריקאי ועונה "כי תמיד הייתי חולה על מה שמגיע מאמריקה" .
או הסיפור לתלמידים של המורה על התן, שחי בישימון, אוכל בשר באוש, מזדווג פעם בשנה וצוחק בלילה. כל התלמידים הנהנו שהבינו , רק תלמיד אחד הרים יד ושאל " אני לא מבין , אם הוא חי בישימון, אוכל בשר באוש ומזדווג פעם בשנה, על מה יש לו לצחוק?".
בקיצור סיפור נחמד.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שני פשעים