ביקורת ספרותית על שני פשעים מאת חורחה איברגואנגויטיה
ספר בסדר

---

כל כך רציתי שזה יהיה ספר מעולה. קלאסיקה מקסיקנית פרועה וחושנית הבטיחו לי על הכריכה.

בגיל 9 – 10 גרתי במשך שנתיים במקסיקו סיטי, ואפשר לומר שזו הייתה החוויה המעצבת של ילדותי. מקיבוצניקית תמימה שבקושי יצאה מהקיבוץ פעם בשנה לחופשה בכרמל, עברתי להתגורר בעיר ענקית, צבעונית, שונה מכל דבר שפגשתי קודם. מאז אני אוהבת כל דבר שקשור למקסיקו או למקסיקנים.

andale - אז מה עם הספר?

מרקוס, מהנדס צעיר שחי במקסיקו סיטי עם חברתו היפהפיה לָה-צָ’מוּקָה (השֶדה), מואשם בפשע שלא ביצע. הוא נמלט מהמשטרה כשבכיסו רק 61 פזוס, ובורח לביתו של דוד עשיר, שחי בכפר שבו נולד. שם מסתבר לו שהדוד חולה מאוד, ושחבורה שלמה של דודנים נקבצו סביבו בתקווה לזכות בחלק מהמיליונים הצפויים להיות מחולקים בירושה.

מכאן מתפתחת עלילה חביבה, שכוללת אי-הבנות, קנוניות, בגידות פה ושם, קורטוב של ארוטיקה, והרבה פרטים לא סגורים. איפשהו סביב אמצע הספר, יש טוויסט קטן בסיפור – לא אגלה לכם מהו, אבל אפשר לומר שהוא משנה את נקודת מבטם של הקוראים על מה שקראו בחלק הראשון. הטריק הזה נעשה בצורה קצת גולמנית, ואולי זה מה שמבטא יותר מכל את הספר הזה – משהו גולמני, לא ברור עד הסוף, אם כי חביב ובלתי מזיק באותה מידה. קריא מאוד, דמויות משעשעות, ואפילו מותח לקראת הסוף.

בקיצור: חביב. שני מקסיקנים על רכס… שמש גבוהה במרום… ולפיכך מוסר השכל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה…

הספר יצא לאור במקור בספרדית ב-1979, ועובד לסרט קולנוע (גם הוא בספרדית) ב-1995. תורגם לעברית בידי רינת שניידובר. בונוס מקומי: כל הכבוד למי שאחראי על עיצוב הספר – כריכה נקייה ויפה מבחוץ, כתב גדול ומרווח מבפנים.

(עוד ביקורות שלי בבלוג די לחינוך בסלונה: http://saloona.co.il/anatshapiraspace/?cat=6804)

» ביקורות נוספות של ספרים שענת
» ביקורות נוספות על שני פשעים