ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 ביולי, 2014
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
למה אנחנו מרחיקים גופות של אנשים מתים מאיתנו? למה מעבירים אותם באלונקות מכוסות בבית חולים, דרך מסדרונות מיוחדים, לחדרים מיוחדים הנמצאים במרתף ולא בקומות העליונות, מכניסים אותן לארונות וטומנים אותן באדמה במהירות האפשרית? זה הנושא הראשון בו עוסק קנאוסגורד בספר הזה ואני התפעלתי. מנכונותו לבדוק נושא שהדעות עליו אינן חלוקות, בדרך בלתי שיגרתית ומקורית. וכשהמשכתי לקרוא גיליתי שהוא עוסק בנושאים נוספים - כמו הורות, זוגיות, יחסים עם חברים, באותה דרך. הוא בוחן אותם ושואל "למה?" או "האם זו הדרך היחידה להתייחס לזה?" וזה גורם לך לחשוב.
זה ספר אוטוביוגרפי - הראשון מטרילוגיה או משישה ספרים - לא הצלחתי להבין מה מהן. לו הייתי מבינה שהוא אוטוביוגרפיה, הייתי מתרחקת ממנו במהירות האור. גם היותו חלק מסידרה - למרות שהוא עומד בפני עצמו - אינו גורם מושך עבורי. אבל התחלתי לקרוא אותו לפני שידעתי את כל אלה. קנאוסגורד מתאר את ילדותו את יחסיו עם הוריו ועם אחיו, את יחסיו עם חבריו המעטים, והכל באופן חשוף לחלוטין, בנימה כירורגית קרירה, בחיפוש תשובות, שלעתים נמצאות אצל הקורא יותר משהן נמצאות אצל הסופר.
הספר הזה גרם לי לחשוב בעיקר על שינוי התפיסה המתרחש ככל שהאדם מתבגר וצובר ניסיון. על השינוי שחל ביחס אל ההורה - שכשאנחנו ילדים הוא כל יכול וכל יודע, ושולט בחיינו באופן מלא, וככל שאנחנו מתבגרים היחס הזה הופך למשהו אחר לגמרי.
אבל הוא ספר קר. מקפיא. הוא מתאר מערכות יחסים קפואות, רגשות קפואים, חיים קפואים. הוא אינו משעמם כלל אבל קרל אובה קנאוסגורד הנציח בו בעיקר את האגוצנטריות העצומה שלו - את תפיסתו את עצמו כמרכז העולם והתייחסותו המוגבלת לאחרים בעולמו, מה שבסדר גמור וצפוי כשאתה בן 16 אבל נראה בעייתי מאד כשאתה בן 39 גם אם אתה סופר.
כך שהשורה התחתונה שלי - למרות שהספר לא שיעמם אותי כלל לא נראה לי שאמשיך לשאר הספרים בסידרה. ולא בגלל שאני לא אוהבת ספרי המשך, אלא כי מיציתי את קרל אובה קנאוסגורד וחייו ממוקדי עצמו.
ואשר לאוטוביוגרפיות - לא זה הספר שישכנע אותי להתחיל לקרוא אותן. תנו לי סיפור בדיוני עם מנה הגונה של אסקפיזם - ואשמח.
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, רץ!
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
אני לא חושבת שהוא נרקיסיסט, אלא שהוא מרוכז בעצמו בצורה ממש מעיקה. ולא נראה לי שסיפור בדיוני היה יכול להביא רמה כה מובהקת של אגוצנטריות והתייחסות שטחית וקרה לאחרים בעולמו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אוקי!
צר לי לשמוע על זה...מאחלת לך ימים שמחים ופחות נושאים שתצטרכי להימנע מהם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה, נצחיה - ספר שלא קל לקרוא אותו, למרות שהוא לא משעמם.
אשמח לקרוא את דעתך עליו, בסוף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
אחד הדברים שהסופר מערער עליו הוא הרגשת הצמרמורת של אנשים חיים במחיצת גופות מתים. הוא סבור - ובמחשבה שניה צודק - שגופות מתים מסוכנות לחיים הרבה פחות מאשר אנשים חורשי רע, נניח...סליחה על התגובה המקברית.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מענניינת שמעודדת לחשוב אחרת על דברים שלכאורה מובנים
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar
ביקורת מעניינת מאד ומעוררת מחשבה. מעניין אותי מדוע "מפריע" לך, אם הבינותי נכון, שדרך הנושאים בהם הוא מטפל צצה האוטוביוגרפיה הנרקיסיסטית שלו. נרקיסיזם כשלעצמו אכן מעצבן (לדעתי), אך מדוע אילו היה זה סיפור בדיוני(ועדיין עם גיבור נרקיסיסטי) זה לא היה מפריע לך?
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
yaelher, יופי של ביקורת. אמנם קראתי רק את חלקה השני של הסקירה שלך,
ואהבתי. בטוחה שגם החלק הראשון מצויין, אך דילגתי - לא בגללך, לגמרי בגללי, איבדתי כמה וכמה אנשים, יותר מדי קרובים, לטובת העולם הבא, אז כנראה שהיכולת מוגבלת.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
התחלתי את הספר הזה
אני די תקועה באמצע. את הגדרת מאוד יפה מה שמפריע לי: "הוא מתאר מערכות יחסים קפואות, רגשות קפואים, חיים קפואים. הוא אינו משעמם כלל אבל קרל אובה קנאוסגורד הנציח בו בעיקר את האגוצנטריות העצומה שלו - את תפיסתו את עצמו כמרכז העולם והתייחסותו המוגבלת לאחרים בעולמו"
אני מניחה שגם אסיים אותו, אבל לא בקלות. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ולמה שורפים גופות?
זו לדעתי השאלה האמיתית שצריכים לשאול. ביקורת מרתקת. הדבר היחיד שחשבתי עליו במשך כל הביקורות הוא על גופות, ארונות קבורה, אדמה, צמרמורת ואולי גם נדדתי למחוזות הדמיון לעבר הזומבים, הערפדים וכל בני האלמוות למיניהם. קחי את זה כמחמאה :) |
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
