ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 ביולי, 2018
ע"י כרמיתה
ע"י כרמיתה
אתחיל מהסוף. כנראה שלא אקרא את המשך סדרת "המאבק שלי" של קנאוסגורד. המאבק שלו הפך למאבק שלי - לגמור את הספר עד הסוף. יש שם המון פנינים, אבל הן מתחבאות בתוך תיאור מפורט של אירועים מחייו של המחבר, שחלקם חסרי פואנטה. הקור והקדרות הנורבגים שורים על ההתרחשויות, ולעיתים מעוררים ציפיה למשהו רע שיקרה - ציפיה שלרוב אינה מתממשת. כל התיאורים האלה מתגבשים לכדי שלם: תודעה של אדם, ומבט על תרבות וחברה. אבל צריך לעבוד בשביל זה, ולצלוח עוד יום ועוד מסיבה ועוד נסיעה ממקום למקום ועוד התמזמזות עם נערה. קשה לא להשתאות מול הזיכרון הפנומנלי של גבר בשנות השלושים לחייו, שמשחזר כך ימים ושעות ורגשות בילדותו. אני מעריצה מי שיצלח את הספרים הבאים. אני כנראה לא, כאמור.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
קרל אובה היה בין 39 כשהתחיל את הסידרה בת 7 הספרים הזו, עד 2017. ויש אומרים
שהכרך הזה "מוות במשפחה" הוא הממצא ביותר ועומד בפני עצמו כך שבהחלט אין נחיצות להמשיך עם השאר בפרט שהכתיבה כבדה מפורטת וקודרת כפי שציינת. אצלי הספר עומד בתור בסבלנות ליד המיטה, וכנראה שאקרא אותו בחורף .. תודה על הסקירה. |
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
