ביקורת ספרותית על השוטה מחצר המלוכה מאת פיליפה גרגורי
ספר טוב

---

מזמן רציתי לקרוא משהו של פיליפה גרגורי כי היא סופרת של רומנים היסטוריים אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל. יש לה כולכך הרבה ספרים ואין ביניהם שום סדר כרונולוגי קבוע, לדעתי זה ממש מבלבל ולא ידעתי אם עשיתי נכון כשלקחתי דווקא את הספר הזה מהסיפריה.
כשהתחלתי לקרוא ממש נרגעתי, הסיפור היה זורם וקליל עם דמויות ממש מגוונות, נהנתי מקריאת הספר מאוד. השפה הייתה קלה והתיאורים לא היו חופרים מידי וכול הזמן רציתי להבין לצד מי חנה באמת! פה היא אוהבת את המלכה מרי ושניה אחרי זה היא כבר החברה הכי טובה של אליזבת.. זה היה קצת מסובך אבל היה אפשר להבין מאיפה נובעת כול הצביעות הזו, כול מי שהיה מסביבה נהג בדיוק כמוהה. מה שעוד הפריע לי זה שלא היה לה משהו רציני עם רוברט דאדלי! זה ממש חירפן אותי, היא כאילו מאוהבת בו ומאורסת למישהו אחר, משולש רומנטי רגיל ולא מקורי אבל היא לא אוהבת את הארוס שלה ובכול מקרה לא רוצה להיות עם דאדלי? כאילו נכון, זה לשמור על הכבוד שלה ושלו וכול זה אבל באותה התקופה לבגוד היה הרבה יותר מקובל מעכשיו והיא בכול מקרה לא רצתה כלום, לא שזה לא יפה או משהו פשוט פיליפה כול הספר הייתה רושמת שהיא משתוקקת לראות את דאדלי, היא רוצה להיות איתו, היא אוהבת אותו ואז ברגע האמת היא לא עושה עם זה שום דבר. מה שעוד הפריע לי במשולש האהבה הזה, זה היה דניאל, בכול מקרה מדובר פה על ימיי הביניים זה היה קצת מושפל מצידו לרדוף אחרי חנה ולסלוח לה על כול הצעקות שהוא חטף ממנה והוא היה הנקבה במערכת היחסים המאוד מוזרה שלהם, כאילו יש גברים שסולחים לנשים על הכול וזה מובן וברור כי הם ממש מאוהבים בהן, בספר הזה לא ראיתי את האהבה בין חנה ודניאל, זה היה כולכך מוזר שהוא מוכן לסבול יחס מגעיל מצידה ולהגיד שהוא מאוהב בה כי הם נפגשו איזה שלוש פעמים ובכול הפעמים הללו הם רבו. אבל מצד שני כשהיא גילתה שיש לו ילד ממישהי אחרת וכולכך נפגעה ממנו ממש שמחתי, מגיע לה! היא הייתה נוראית כלפיו בכול הביקורות שלו ותמיד עשתה את מה שהיא רוצה מבלי להקשיב לו אז מה היא ציפתה?
אני לא אומר שממש אהבתי את הדמות של חנה, היא אישה חזקה בתקופת הביניים אבל רואים שזה ממש לא אמין, באותה התקופה נשים היו במעמד אחר לגמרי ממה שפיליפה ניסתה להעביר, ואם היא נתנה לדמות שלה לצעוק ככה על בעלה והוא לא הרביץ לה כי הוא כולכך אהב אותה אז היא הייתה צריכה לפחות לכתוב שאבא שלה כעס עליה או הכה אותה.. ככה זה היה נהוג באותה התקופה ובגלל זה היה לי קשה להתחבר לספר, כי מצד אחד זה רומן היסטורי אבל מצד שני היא מכניסה לשם יותר מידי דברים של ההווה וזה לא מתאים.
היו המון קטעים שלא אהבתי ודיי היה לי קשה להתחבר לספר, אני ממש ציפיתי לרומן מטלטל ועוצר נשימה כי פיליפה גרגורי נחשבת לאחת הכותבות היותר מוכשרות, וכן ציפיתי למשהו הרבה יותר וואו מהספר הזה. אבל באופן כללי למרות שהתאכזבתי קצת ממש נהנתי לקרוא את הסיפור, הוא היה זורם וקליל ולמרות שזה 550 עמודים ביכלל לא שמתי לב אליהם, למרות כול החסרונות שיש לו הוא נכנס לרשימת המומלצים כי אולי לא הצליח לפיליפה להכניס לספר את הפנטזיה בצורה טובה והיו לה כמה פאקים קטנים אבל בתכלס הספר טוב ואין מה לעשות, הוא נקרא בנשימה אחת והוא מספר על התקופה בצורה ממש טובה, למרות שהיו רומנים היסטוריים טובים יותר שקראתי.

» ביקורות נוספות של Yuli
» ביקורות נוספות על השוטה מחצר המלוכה