ספר מדהים!
לכל מי שעוסקת או עוסק בכישוף, קסם ובדת הוויקה, זה ממש ספר חובה!
ספר יסודי, מפורט, מלא ידע כרימון, מלא השראה, אהבה וקסם.
הספר לא עושה הנחות עם הקורא ומבסס את טענותיו במידע רב שמבטא את הידע הרחב של הסופרת.
זה ספר רציני ביותר, ששכרו הוא במתן בסיס איתן לדת הוויקה, הקסם והכישוף.
ממש ספר יסוד וחשוב!
מומלץ בחום!

צר לי, אולי אני לא בסדר, אבל הספר הזה כל כך לא עשה לי כלום.

על מה הוא זכה בפוליצר אני לא מבין.

שיעמום מונוטוני, עלילה רזה ואפורה כמו העולם שמתואר בספר.

כנראה שזה ספר לפלצנים.

אשתי התחילה לקרוא את הספר לפני ואמרה לי כי זה בכלל ספר לנשים.

למרות זאת קראתי את הספר ולהלן מסקנתי:

זהו ממש לא ספר בעל ערך. זה ממש לא רומן מקראי היסטורי. זהו סתם רומן רומנטי ותו לאו.


הספר הינו ספר קליל, פשטני ורדוד ביותר.

אין בינו לבין היומרה להיות נאמן לתנ"ך ולא כלום.

זהירות ספויילרים אפשריים להלן

סיפור האונס והשלכותיו על הנערה תמר מתגמד בספר לסיפור אהבה מצוץ מהעצבע בין תמר לעילי האחוחי, שכל קשר בינו לבין התנ"ך מופרך לחלוטין.

כל העלילה היא דביקה ורומנטיקנית כדי מיאוס למי שמחפש ספר עמוק ורציני.

זהו סתם רומן רומנטי כאמור והוא יכול לשמש היטב כספר טיסה במקרה הטוב.

ביחס לפרדס של עקיבא, זהו ספר מאכזב ביותר.
העלילה בו מלאכותית ביותר, אנאכרוניסטית ומעושה.


הרבה המצאות היסטוריות יש בספר שכל כולו אינו אלא רצונה של ברנדס להתריס ולהיות פרובוקטיבית.

הספר מנסה לערער על שורשי ההיסטוריה שלנו ולהטיל כתם על בית דוד ושבט יהודה שכולנו צאצאיו. הספר הוא פוסט יהודי במובן שהוא מערער על התנ"ך ומציע אלטרנטיבה בדיונית לחלוטין בדמות בית שאול שבמבחן ההיסטוריה לא הצליח לשרוד כמו בית דוד.

הספר אנאכרוניסטי בכך שהוא שם בפי הדמויות הסתכלות מטאהיסטורית ורטרוספקטיבית כאילו הדמויות המקראיות ראו למרחוק וידעו מראש כביכול להערים על סיפור ההיסטוריה האמיתית.

כפי שכיום עלינו להתמודד עם נראטיבים פלשתינים המחקים את ההיסטוריה שלנו ובכך מנסים לעקר ולערער את עצם קיומנו באמצעות עיוות וסילוף ההיסטוריה, כך ממש עושה ברנדס בנסיונה לייצר היסטוריה חתרנית ואלטרנטיבית. לא ברורנלי מה נסתה להשיג בכך. האם בדעתה שפתאום יצוצו להם בני שבט בנימין מתהומות הנשייה וכביכול יגאלו אותנו מעצמנו, בני שבט יהודה, שמשום מה ברנדס כה מתכרת אליו?

אני חושב שהאמת מאחרי ספר זה טמונה בסכסוך האישי שיש ליוכי ברנדס עם היהדות כיום ובספר זה היא רצתה לבוא חשבון עם אותה יהדות.

הממץ של ברנדס לקעקע את שורשינו כיהודים בני שבט שבסופו של דבר ידו היתה על העליונה בהיסטוריה ונסיונה לייצר היסטוריה אלטרנטיבית של שבט בנימין הנידח הוא ניסיון שרווח במחוזותינו לאיין את זהותנו כיהודים ולהביא לניתוק ולניכור עצמי חסר תוחלת.

לסיכום, אפשר לקרוא את הספר כספר פסיאודו היסטורי ובדיוני. ברנדס כותבת מוכשרת. אבל למי ששלם עם שורשיו היהודים אין ערך מוסף מיוחד בקריאת הספר וכן מלבד סקרנות אין סיבה אמיתית לקרוא אותו.

למי שכמה לחומר פוסט יהודי, שיקרא ספר זה ושיבושם לו, מלבד כריתת הענף שעליו הוא יושב לא תצא לו כל תועלת מלבד הצלחה אישית ביצירת ניכור נוסף בינו לבין זהותו ושורשיו.

כמו שהיו לנו כנענים יהיו לנו בנימינים שיתווספו על שונאי יהודה וצאציאה הלא הם אנחנו היהודים.

ההיסטוריה הוכיחה כי ממלכת יהודה צלחה את כל מהמורות ההיסטוריה ועד חורבן בית ראשון שושלת בית דוד נותרה יציבה בעוד שבממלכת ישראל לא השתמרה אף שושלת ולמרבה הצער ממלכה זו הובסה ונעלמה. עצם היותנו יהודים עד עצם היום הזה, נצר לשבט יהודה, מוכיחה כי בית דוד, אף שלא חף משלמות, ניחן בתבונה שהביאה להישרדותנו כעם עד עצם היום הזה וגם ספר זה לא יצליח להביא חס וחלילה להיעלמותנו כיהודים מעל במת ההיסטוריה.

ספר מצוין.
רות קלדרון עשתה בספר זה מעשה קסם.
היא מביאה אגדתות קצרות מהתלמוד ומספרות חז''ל, שמטבען הן קצרות ודלות בדרמה ובתוכן. האגדתות הן פלא מיוחד, שכן הן בבחינת מעט המחזיק את המרובה. אך לרבים הן סתומות וקשות להבנה עמוקה.
קלדרון מביאה בכל פרק סיפור קצר ממקורות חז''ל ולאחריו היא מביאה ''מדרש'' על הסיפור. במדרש היא מרחיבה את היריעה ומספרת את הסיפור מנקודת מבט של אחת מהדמויות או מנקודת מבט של מספר המתאר פרטים רבים שמקיפים את הסיפור.

היא עושה זאת ביד אמן. הסיפורים שהיא מספרת כתובים ביד אמן. הם מרגשים, מרתקים, מעוררי מחשבה ומנגישים את הסיפורים לקורא בן זמננו.

לאחר המדרש שלה, היא כותבת את פרשנותה בצורה עיונית.

הספר הזה הוא ספר נדיר מסוגו ולוואי היו ספרים רבים כמוהו. שכן אוצרות היהדות צריכים לקבל יחס נפלא שכזה, שיפיח בהם חיים ויחבר אותם לרלוונטיות של זמננו. אוצרות היהדות תמיד יהיו רלוונטיים אבל יש להנגיש אותם לקורא בן זמננו, ולסייע לו לשאוב לחייו העכשוויים את חכמת הדורות.

הספר הוא ספר חובה בכל בית. הוא ספר שחובה שיהיה בתוכנית הלימודים. ספר כזה מצטרף לנכסי צאן ברזל כמו ש''י עגנון וחיים נחמן ביאליק, שתרמו תרומה משמעותית לחיבור היהדות לישראליות החדשה.

ספר מאוד מומלץ ובנוסף, זהו ספר שמומלץ לקרוא פעמים רבות ואף להשתמש בו כחומר גלם לדברי תורה סביב השולחן המשפחתי.

ספר מצויין!!!
הרבה זמן שלא גמעתי כך ספר.
התחלתי לקרוא ולא הייתי מסוגל להניח אותו. לילה ויום לקח לי לסיים אותו.
הספר מכבד את הדמויות, את התקופה עליה הוא נכתב ואת האירועים שקרו.

הספר הוא תענוג למי שמכיר את המקורות כיוון שהוא ממש מחזיר את הדמויות ואת התקופה לחיים.

גם מי שלא בקיא במקורות ירווה נחת שכן יש פה סיפור כתוב היטב שיסחוף כל אדם.

לקראת סיום הספר, כל נושא הפרדס והמרד קצת מלאכותי ונגוע בפרשנות האישית של המחברת.
ניכר כי ברנדס לא יכלה להתאפק והלבישה על רבי עקיבא את דעותיה האישיות. למרות זאת, ואחרי סינון מודע של דעותיה של ברנדס, הספר מעולה, ברמת יצירת מופת.