ניל גיימן הוא סופר מד"ב ופנטזיה מעולה, הוא תמיד מצליח להפתיע. ובכן הוא עושה זאת שוב.
ספר קצר וזורם, מעניין ומפתיע, מדעי ובדיוני, כיף ומהנה... חוויה מעולה ליום אחד.
הסיפור מתחיל ברעיון כי כל מחשבה שלנו שהיא בעלה חשיבות עולמית יוצרת עולם נוסף שמתפצל מהעולם שלנו ויוצר מציאות חלופית שבה העולם ממשיך להתמודד עם הבחירה שנעשתה. כל העולמות הללו נפרשים על קשת שמצד אחד כל העולמות הקרובים לקסם ומהצד השני כל העולמות הקרובים למדע, כל העולמות שלאורך הקשת נמצאים בין הקסם למדע.
ג'ואי בן העשרה מגלה כי למרות כל ניסיונותיו למצוא את הכיוון הנכון בעולם שלנו הוא לא מצליח, ובמקרה מגיע לעולם שבין העולמות ומגלה שם כי יש לו כנראה מטרה אחרת בחיים.
הסיפור מוביל את ג'ואי לעולמות אחרים ולאזור שביניהם שם הוא מפתח את יכולותיו האמיתיות ומתאמת עם המציאות של כל העולמות כולם, נראה כי גורל העולמות מונח על כתפיו....

ספר מעולה!
מדע בדיוני מסוג קצת אחר.

זהו ממש ספר לימוד מעשי למכניקת הקוונטים ולתורת המיתרים ויקומים מקבילים.

ספר הרפתקאות מרתק ואינטלגנטי.

ממומלץ בחום, במיוחד למי שחדש בתחום המד"ב.

שוב נפגשתי עם גיימן, ויצאתי שוב מרוצה עד מאושרת, יותר מכול אני אוהבת את ההומור שגיימן מכניס לספרים, הומור שנון ציני ואינטלגנטי,סיפור פנטזייה עם נגיעות בדיוני, לעיתים מזכיר בצל קלוש את ההליכה בין המימדים העולמות את אמבר של זילאזני המנוח,גיימן הפך מושגים מדעיים ובדיוניים לבהירים ופשוטים, ולכן הספר זורם בקצב נהדר, יש אפילו חלקים שפשוט רצים וחוטפים אותך איתם, ממש לונה פארק מטורף,ספר משעשע וקצת שחור, בקלות אני יכולה לדמיין את הספר כסרט פנטזייה אקשן, ואקשן לא חסר בספר, סיפור מרגש עם תמימות ילדותית ואת כול זה עוטפת בגרות קלילה,אהבתי מאוד לייק גדול, חבל שהספר קצר, נגמר לי מהר.

ספר נחמד, שונה ממה שניל גיימן עושה בדרך כלל, אבל בכל זאת טוב. אני אישית דווקא אהבתי את הרעיון, ואהבתי את עצם זה שזה לא הולך לנפוך לסדרה ענקית של ספרים, ומסתכם באופן קצר ונחמד. :)

למרות מה ששמעתי, זה היה אחד הספרים היחידים של ניל גיימן שבאמת נהנתי ממנו. כתוב בשפה צעירה יחסית אבל גם הסגנון איכשהו מוסיף לעלילה.

אוי. בדרך כלל אני אוהב את הספרים שלו (ואת "לעולם לא עולם" ממש אהבתי), אבל זה פשוט נוראי. וגם לא "מרגיש" כמו ספר של גיימן. כמו לקרוא שיעורי בית שתלמיד טוב העתיק מאחד מילדי הכיתה הטיפולית. מה שכן, בספר נחשפת טקטיקת כתיבה חדשה - שימוש ברשימות (ארוכות) של מונחים עתידניים/פיזיקאליים כמקדמי עלילה.
יש לסייג ולומר שזה כנראה נכתב עבור נוער צעיר, וייתכן שנוער צעיר יהנה מזה, אבל אם כן, אז אני לא רוצה שום עניינים אתו (עדיף פרסי ג'קסון/הארי פוטר).

נחמד, אבל אני רגיל שספרי מד"ב גם מעלים תהיות פילוסופיות מעניינות. והספר הזה פשוט לא עושה את זה.