ביקורת ספרותית על ההצהרה מאת ג'מה מלי
ספר טוב

---

ספר טוב.
היו בו כמה נקודות לא טובות, אבל הטובות גוברות עליו.

אני אתחיל מהנקודות הטובות:
1. הרעיון, כלכך מקורי וסוחף.
2. הכריכה והתקציר יפים.
3. הסוף. ואו, זה הסוף הכי מדהים, יפה, לא-צפוי, שיש. ואני לא מדברת על המילה האחרונה - שגם היא הייתה מעולה - אני מדברת על כל ה20-50 עמודים של הסוף. הם פשוט מושלמים.
4. המסגרת של יומן-אנה בפתיחה ויומן-אנה בסוף.


הנקודות המאכזבות בספר:

1. בערך מעמוד 50 עד עמוד 100, השיחות היו נורא משעממות והתפתחות העלילה הייתה.. אממ.. לא הייתה התפתחות.
2. הדמויות קטנות מדי בגיל. אם היא רק הייתה מעלה את הגיל של אנה ב3 שנים בערך, ואת הגיל של פיטר גם, הייתה יכולה להתפתח אהבה יותר מאשר "אנה, את רוצה לתת לי יד?" - כשקראתי את האהבה-שלא-התפתחה ביניהם (המשפטים הדפוקים-אבל-חמודים שפיטר אמר לאנה)זה הרגיש כמו סרט דיסני מצויר משנות השמונים, וכלל לא התאים לקונספט העתידני שמתואר בספר.
3. שטיפת המוח של אנה, והרגשות המפגרים שלה. - זה היה דפוק, סתום ואטום, ומזלזל באינטליגנציה של הקוראים.

שורה תחתונה:
מומלץ ביותר. :)

» ביקורות נוספות של אחת:)
» ביקורות נוספות על ההצהרה