ביקורת ספרותית על שחר מפציע - דמדומים #4 מאת סטפני מאייר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 ביוני, 2014
ע"י Winter Cat


הספר הזה שאב אותי כמו כל ספרי דמדומים.
אני יודעת שהרבה אנשים לא אוהבים את הסדרה בגלל הקיטשיות (שאני מאז ומתמיד אהבתי)
או בגלל הדמויות- כן, בלה יכולה לעצבן, וגם אדוארד יכול לעצבן ואפילו ג'ייקוב.
אבל זה לא העניין, למרות כל אלה התאהבתי בספר כצפוי. הוא שאב אותי ובכל הזדמנות שהייתה לי קראתי אותו. למרות (שלצערי הרב!) התחלתי לקרוא את הספרים אחרי שראיתי את הספרים (אני חוזרת, טעות חיי!) עדיין אווירת המתח הורגשה בזמן הקריאה. למרות שהמרירות והציניות של ג'ייקוב עיצבנה אותי מספר רב של פעמים כי פשוט לא רציתי שזה יהיה ככה, ממש רציתי להיכנס לתוך הספר ולתת לו חיבוק, זה לא מגיע לו, כל כך כאב לי בגללו.
*עכשיו ספויילר קטן*
בנוסף, הרעיון של מאייר להפוך את רנזמיי כמוטבעת ע"י ג'ייקוב פשוט גאוני ומתוחכם. בדיוק במקום, לרגע ממש פחדתי שזה היה הרעיון של הסרט וההסתובבות שלו בפארק באמת תניב פירות. ועוד משהו- ההטבעה שלו לא רק מרפאה את שיברוני הלב שלו, היא גם מאחדת את הקאלנים וג'ייקוב, ואני מודה שגם אחרי הספר אני רוצה לומר לעצמי בלב שלם שהוא עכשיו כולם יחד. אתם יודעים, אם אני הייתי מאייר אולי הייתי אפילו שוקלת לרשום ספר המשך על רנזמיי וג'ייקוב אבל זה לקיחת סיכון- אחרי הצלחה כזו? אבל עדיין, אני הייתי חוטפת את זה ממדף החנות\הספרייה.
*סוף ספויילר*
בקיצור, ספר מרתק, מרגש, ומעביר צמרמורת. ממליצה לכולם, למרות שאני חושבת שאם קראתם את שלוש הספרים עד עכשיו, תקנו גם את זה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ