ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 ביוני, 2014
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
לקרוא את הספר הזה היה בשבילי כמו למצוא שטר של 200 שקל בכיס של מעיל מהשנה שעברה. פשוט כיף. בניגוד למה שאפשר לחשוב על ספר שמתחבא מאחורי כריכת-המותחן-השגרתית הזו, לא תמצאו כאן בלש משטרה מוסקבאי הגון ומיוסר שמנסה לפענח תעלומת רצח בשלג, תוך כדי שהוא מנסה להתחמק מאשתו הגחמנית וממפקדו המושחת. אין פה אפילו תעלומת רצח. הפשע היחיד שיש כאן הוא זה שיצר המעצב הגרפי של הוצאת ידיעות אחרונות שהיה עייף כנראה מכדי לקרוא את הספר, קרא שתיים שלוש שורות של תקציר ושח לעצמו, יאללה, מוסקבה, שלג, גופה, הבנתי, והכין כריכת-אימג'-בנק שזועקת: אל תיגע בי, קורא! אני ב-29.90 ש"ח ואני סתם ספר בזבוז זמן! לך על איזה בלדאצ'י, כי אני כמוהו רק כתוב פחות טוב!
ואיך בכל זאת הגעתי לספר הזה? אמא שלי קיבלה ספרים במשקל מהוצאת ידיעות אחרונות, כנראה בגלל המנוי לעיתון, וזרקה לי עשרה. אז לקחתי. למה לא. והנה, רווח נקי. התחלתי לקרוא אותו עם גבה מורמת בספקנות, ועל העמוד הראשון קלטתי שיש כאן ספר חזק. משעשע, מתוחכם, כתוב מצויין, סקסי, קצר (תכונה נפלאה), ומעבר לכל זה, מסופר בנונשלאנס בלתי-מתאמץ שסופרים מיומנים במיוחד מתקשים מאוד לסגל לעצמם.
"הוא היה חמישה-עשר סנטימטרים נמוך ממני, עם בלורית של להקת בנים, חליפה בעשרת אלפים דולר וחיוך של רוצח. היו בו מינונים שווים של ברק וזדון... כשהעברנו אליו את המסמכים, הוא העביר את הדף הראשון, דפדף בחזרה, התרווח בכסאו, ניפח את לחייו, והביט סביבו כאילו הוא מחכה שמשהו יקרה - מופע סטריפטיז אולי, או דקירה. הוא סיפר בדיחה נכלולית. אם צחקת מהבדיחות שלו הרגשת אשם, ואם לא - הרגשת בסכנה".
"בחג המולד ביקרתי את אבא ואמא. זאת היתה טעות איומה. הדלקנו להבה בפודינג המסורתי בשביל הילדים, וכשכובעי נייר שמוטים באלכסון על ראשינו, קיימנו את מצוות השתיה כמעין חובה שיש לה יותר סיכויים להיגמר ברצח מאשר בשמחת חג אותנטית".
"איזה בזבוז," התלוצצה טטיאנה ולדימירובנה. "כזה חורף ואין מלחמה."
"ראש העיר הקודם עשה מאמץ אמיתי להילחם בשחיתות. אחר כך מצאו את הגופה שלו. זאת היתה התאבדות. הוא ירה לעצמו בראש, פעמיים".
ניק (ניקולס, קוליה) הוא עורך דין מפירמה לונדונית שמואס בחיי הכלום שלו בלונדון וקופץ על ההזדמנות לבלות זמן בכוכב הלכת המושחת שנקרא מוסקבה. הוא עורך שם חוזים עם אוליגרכים מפוקפקים, חברות ממשלתיות עלומות, קונגלומרטים של נפט, פלדה וכסף, וכמו כולם (כל הזרים שמגיעים לעבוד במוסקבה, לפחות) - גוזר לעצמו את הקופון הנדרש ומשכנע את עצמו שבעצם זה בסדר, שאף אחד לא נפגע, שאם זה לא היה הוא, זה היה מישהו אחר. בעיקר, הוא מספר לעצמו שהוא בעצם בחור טוב, שבז לאלה שנשארו בלונדון והולכים בתלם. אז הוא מעלים עין רק אם זה ממש דורש את זה, והולך לזונות רק לעתים רחוקות. אבל הוא יודע שיום אחד, הכול יחזור אליו, ובגדול.
הסופר, א.ד. גורדון (סליחה, מילר) - צעיר ממני בשנה, מסתבר. וכמו שניכר מכל עמוד בספר שלא יכול היה להיכתב בשבועיים של תחקיר-אה-לה-אשכול-נבו במוסקבה - הוא אשכרה התגורר ברוסיה כמה שנים, וזהו ספרו הראשון, לעזאזל. והוא יודע לכתוב. חוץ מאיזה עניין שנראה לי קצת לא שייך - הספר הוא סוג של מכתב ארוך לאיזו אהובה נוכחית, דבר שאין לו שום צידוק או צורך - הקריאה נעימה ומשעשעת, ובסופה אתה מגלה שגם אתה משתוקק לנסות להתגורר קצת במקום כמו מוסקבה, להתרועע עם אנשים שחיים על גבול הפשע, לנשנש פירושקי ולשתות וודקה בלוויית איזה הרינג משובח.
אחלה.
****
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים)
חחחחח
|
|
|
זוהר
(לפני 8 שנים)
רק אתה יכול לכתוב ביקורת כל-כך יפה על ספר כל-כך גרוע ;)
|
|
|
י. קליש
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תודה אלון על הביקורת המעעניינת. את הספר הזה אני מורח כבר מספר חודשים ללא התקדמות. תודה על הגרירה מהבוץ. קיבלתי דרייב להתאמץ וכנראה גם ליהנות.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מדריך תיירים? לא יודע. לא הרגשתי ככה. יש שם בהחלט קטע של אדם מערבי שחושב שאחרי שנה שנתיים של מגורים במקום מסויים, יש לו איזו הבנה של המקום,
ובתחושה שלי מילר קצת עוקץ את התחושה הכוזבת הזאת. הוא בהחלט הכניס כמה וכמה דברים "רוסיים" בהכרח כמו הבאניה בשלג, אוכל, וודקה, תיאורי לבוש וכדומה, אבל לא הרגשתי שזה מאולץ.
גם הציטוטים שהבאתי הם מתי מעט מאלה שתפסו אותי בספר. בעיניי הוא היה חביב בהחלט, ולא מגושם בכלל. אבל היי, לכן יש דבר שנקרא "טעם אישי". |
|
|
yossic
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת טובה- אך הספר דיי משמים וצפוי
במספר משפטים סרקסטיים מתוך הספר, הצלחת לגרום לי להסתכל עליו בפרספקטיבה קצת שונה ועל כך שאפו. יחד עם זאת קשה היה שלא לקבל את הרושם שמדובר בספר על תקן "מדריך תיירים" ..שהעלילה מולבשת עליו באופן מגושם משהו ודיי צפוי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תודה, דן סתיו. אני כלוא בהחלטה השימבורסקאית-משהו לכתוב ביקורת על כל ספר שאני קורא.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אלון דה אלפרט
ביקורת יפה וקולחת. מעודד לראות שבין ספרים במשקל יש גם פנינים. שמח שלמרות הספקנות (ספרים במשקל) נתת לספר סיכוי ולנו ביקורת יפה ומעניינת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
טוב, בשביל בתך, כל מי שעבר את גיל 30 הוא זקן. הגישה שלך בריאה. אני כן מתעסקת עם המראה
ועם הקמטים.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, הבת שלי כבר מזמן טוענת שאני זקנה,
ככה שהשלמתי עם זה. האמת היא שהגיל אף פעם לא היה אצלי אישיו. אפילו הקמטים לא, אם כי אני מניחה שמתישהוא זה יגיע.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
סוריקטה, עלעול קצר בדפי ויקיפדיה הביא אותי לידיעה מסמרת השיער לגבי גילך.
צ'מעי, לא הייתי מאמינה, שככה בקלות דעת, תעשי אאוטינג לגיל שלך.
פעם, לפני איזה שנתיים, לכל הגברות הנכבדות שפה היה גיל. פשוט, ברור ונטול בושה. ואז, משהו קרה, וכולן העלימו את גילן כמו שמעלימים סימני גיל. בקיצור, כל חברותי המקסימות ואנכי עשינו בוטוקס לציון גילנו. והנה, ג'ונתן ליטל וכו'. את יודעת, נשיא ממין זכר בן שמונים פלוס זה אחלה. אשה מוכשרת בת שישים היא סחבה קשישה. |
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לי זה קרה עם ג'ונתן ליטל,
כשפתאום שמתי לב שהוא, שכתב יצירת מופת, נולד בשנתון שלי. אמנם חודש לפני, אבל לא הסתמן שבחודש הזה היה קורה איתי משהו.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
הערה נוספת, שהביקורת היתה יכולה ללכת בכיוון אחר לגמרי:
התימה המרכזית בספר היא על מישהו שבוחר כמעט במודע בנתיב שידוע לו שלא ייגמר טוב, ובכל זאת הוא לוקח אותו. רק כדי להרגיש שייך למשהו. הוא נכנס לחווייה שמספקת אשליה נוחה לאותו זמן ומצליחה לכבות ביעילות משתקת כל מנגנון הגנה.
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אחלה ביקורת, ממש עושה חשק לקרוא.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תמיד אתה משאיר טעם לעוד. אבל אולי זה רק בגלל שיש לך משהו נגד נקודה בסוף משפט
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אם הייתם פה, הייתם מקבלים ממני שפריץ של מים בפרצוף. חג המים, וזה
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
חג שמח לכולכם, מסכימה שכדאי לחזק פה את הדרך ארץ , מבטיחה לעשות זאת מהצד השמאלני האישי שלי .
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
חג שמח לכל הסימנים והסימניות :-)
חמדת, הכי צר לי שאת לקחת את אי ההבנה הזו למקומות לא נכונים. כל כך חבל. ובכלל לא התכוונתי שאת גרופית של נעמה ולהיפך, אלא דווקא לאלון ונעמה. את רואה? עוד אי הבנה. אפרתי, הו אפרתי... גוטפרוינדית מבריקה שלי, באן קי מון שנונה ומושחזת שכמוך, איך אפשר לסרב לך? חג שמח לכולם. |
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, חג שמח.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
חברים מימין ומשמאל, מן המרכז ומכל הכיוונים,
אתם נסחפתם ידידי אל אי בודד שקוראים לו אי-ההבנה. שם גרים אנשים שנעלבו סתם וחבל.
אף אחד לא התכוון להרגיז או להעליב, לעצבן או להתעמת. סתם הערות שנפלו במורד המדרגות וקיבלו מכה. אז שיהיה לכולם חג שמח. פשוט יותר מדי נהדר פה, ואתם יותר מדי אנשים חכמים ונפלאים מכדי שיהיו פה פנים חמוצות. מכיוון שעוד זמן מה אני אסגור את המחשב, אני מקווה שעד החג יהיה פה שלום. אז שלום שלום. |
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אלון - בינגו. לא יכולתי לנסח את המשפט הראשון טוב יותר. כל היתר - איננו מענייני.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נראה ששמאלנים אוהבים רק את ההומור כשהוא בא מהצד שלהם.
כמו עוד כמה דברים.
חמדת, חוש ההומור שלי אף פעם לא התיימר להיות מעודן. ולמרות זאת, אני מתיר למשהו כמו עשרה אחוז ממה שיש לי בראש לעבור את מפתן השפתיים. במקרה הזה, נדחפת לבדיחה שלא היתה מיועדת לך וחשת עלבון צורב בסגנון דוד לוי שלא הפריע לך לחזור לפה, להסיר את הלייק (ולצאת קטנה - היי, אולי את צריכה לעשות את זה יותר), לקרוא לי אדם בזוי ולחלק ציונים (נכשלים) לשכלי, ללבי ולחוש ההומור שלי. נדמה לי שאם מישהו הגחיך את עצמו כאן, זה לא אני. אני באתר הזה כי כיף לי לקרוא ספרים ולהביע את דעתי עליהם, ודרכם על החיים שלי. לא בשביל להתווכח ולא בשביל לתקוע לאף אחד אצבע בעין. לכן אני מתרחק כאן מהפורומים כמעט לחלוטין, ומביע את דעתי בנושאים אחרים רק לפעמים כשיש לי דקה פנוייה והייצר גובר עליי. כל החרפות האלה לא מזיזות לי את קצה המכנס, וגם את לא. אני יכול להיגרר פה למלחמת מילים, אבל החיים קצרים מדי לשיט הזה. אין לי שום דבר נגדך, נגד שמאלנים, דימונאים, שמנמנים, ערבים או הומואים. לכי תשתי כוס מים קרים ואם את נכנסת פעם אליי לביקורות להגיב - או לתת לייק גם אם לא גמרת לקרוא - תתנהגי כמו בנאדם. |
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מישהי הזכירה במקביל, אז לוקח רעיון והבה נכניס גם לכאן בשינוי קל - דרך ארץ קדמה לפוליטיקה.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מי בעד חיסול השונרא ירים את ידו?
אלון, אני ממש מצטערת שחילופי הדברים בינינו (המאוד מהנים מבחינתי) הביאו למתקפה ארטילרית קשה עליך. אני לגמרי הבנתי את הבדיחה, והעוקצנות שבה הופנתה - בהפוך על הפוך הדה אלפרטי - דווקא אלי. אני קלטתי את זה וחבל לי שאחרים לא. חמדת, שירי הלל אני כותבת רק לזשל"ב. אלון הוא טעם נרכש, ואת לגמרי טעית בפרשנות שלך לגבי. בהתחלה הוא עורר בי אפילו אנטגוניזם ואני עדיין בתהליך של פיענוח שלו. קראי את מה שכתבתי לו ותביני שהעקיצה הייתה מיועדת לי ולגמרי לא לשמאלנים. נעמה, אני לא גרופית של אלון, רק של זשל"ב. מוזר שאת מדברת על גרופים, כי לי זה נראה ששניכם גרופים של שניכם. ודווקא פה התפתח דיונצ'יק כייפי ולא פוליטי הארד קור, וחבל לי שכך את רואה את פני הדברים. את כתבת הברקה עוקצנית (מאוד מוצלחת לטעמי) ועניתי לך. אם נפגעת ממשהו שכתבתי פה, זו לגמרי לא הייתה כוונתי. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
עוד משהו לכל הגמדים של היה היה, מי שמורה , אתה סיבה מצוינת לעבור לחינוךפרטי.
ושאר הגמדים במסתור, תודה על הזיכרונות מהסדרה המיתולוגית. אני לא מתוחכמת אבל אני לא מתחבאת מבריונים .
|
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
הייתי משחיל עוד משפט על ימין או שמאל, רק כדי לראות את המחול הרהוט הזה מתמשך. אתם - שמאלנים וימנים - כותבים נפלא.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לחייך? אולי אין לי צפורניים , ואין לי מניות באיחוד האירופי ( משהו נשמע לי כמו הגמד שאומר יופי בוס מהיה היה)
אני לרוב מחייכת , תלוי מה רמת הסקירות. אבל השמאלנית ( הגרופית שלך רמזה שזו מחלה אז תיזהר) יפת הנפש, לא ביקשה ולא רוצה להיות מהספינה לבת עין.
זה אתר של ספרים, לא של ימנים /מאלנים , רזים / שמנים אשכנזים / ספרדים וכל השטויות שעוללות כל סקירה וחצי. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
טראח!!!
(סליחה, הלסת שלי התרסקה לרצפה, מהתדהמה)
חמדת, זאת היתה בדיחה. אווילית אולי, אבל בדיחה. ואפילו בדיחה שמיועדת לשונרא, שהיא ימנית, עוקצנית, ולא מבינה תיחכום. אבל כזה כיווץ ישבן נרגן וחסר הומור עצמי לא ראיתי הרבהההה זמן. אני אדם בזוי? מה איתך? שכחת שלפני שלושה ימים פרסמתי כאן ממש ביקורת על ספר פרוזה/שירה? למה, יש לי בעיה עם שמנמנות שאוהבות שירה? לא צריך להתנפח (מטאפורית, מטאפורית) מכל בדל מילה. מיי גאד. |
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לשמאלנים אין ציפורניים. יש להם את האיחוד האירופי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
וואי נעמה, תנסי לחייך, זה טוב לבריאות. הלצה קטנה, אפילו לא טיפה מתוחכמת. לא צריך לחשוף ציפורניים
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נעמה, אין עליך.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מה לשונרא ולמצופים - לחתול אין מה לעשות עם מצופים. דבר אחרון שיש לעשות = להתחבא מאימת התחכום השמאלני.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
והנה נכנס התחכום השמאלני. שונרא לוקח מצופים ומתחבא.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
סירה רעועה עם שמאלנים יפי נפש? שמנמנים? מה זה אמור להביע?תחכום? לא עומד ברף.
נבזיות? כמו של כדורגלן בתיכון. לאן אתם שטים? לבת - עין דרך היבשה?
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מבזק: בזה הרגע נמצאה צדיקה אחת בסדום. תודה, פולי.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תחכום שונראי שונה מתחכום דה אלפרטי ותחכום אפרתיתי. אבל שלא כמו שמאל-ימין יש מקום לכולם.
עד שתחכום שמאלני יתבע: שתי מדינות לשלושה תחכומים, ויזרוק את שונרא לים. |
|
|
Polly
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
הביקורת שלך תענוג אמיתי!
את הספר דיי לא סבלתי. אחד הספרים המיותרים ביותר שקראתי מעודי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תחכום זה לא הצד החזק שלך... נו, שויין, את מוזמנת מיד לקורס למודעות עצמית.
כניסה חינם וקפה ותה ועוגיות עבשות, חופשי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
שונרא, את תמיד רצוייה. לפעמים אני צריך תזכורת שהתרחקתי קצת, ושמישהו יישר אותי בחזרה.
נראה לי שאת בדיוק החתול הנכון
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אחלה.. (הביקורת)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את ההשוואה שלך בין הספר ל-200 ש"ח :)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אלון, כבר דיברנו על זה. אין לי בעיה עם הערות נבזיות, אבל אל תשכח שתחכום הוא לא הצד החזק שלי.
אז נא להוריד את התחכום מהערות נבזיות המופנות אלי, או שאחשוב שאתה סתם משתעשע איתי. ואם אתה רוצה לגרש את השונרא מהאכסניה שלך, פשוט תשים שלט קטן: זהירות, כלב נושך. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אף פעם לא שאפתי לקפטנהוד. ולא הייתי כזה, בשום שלב בחיי.
מקסימום, אני זה שנמצא מאחור וזורק הערות נבזיות שמצחיקות בעיקר את עצמו.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אל תצטנע, אלון. סירה שאתה הקפטן שלה לא יכולה להיות רעועה.
ושונרא שורט שכמוני מקסימום יעשה בה חור. בצד שמאל.
(הערה לעצמי: תחליטי. האם אלון הוא קפטן הסירה או קפטן נבחרת הפוטבול של התיכון? עצמי עונה לי: הוא גם וגם.) איכזבתני, קפטן. גם לא דרשת תשלום על האכסניה וגם לא הבאת לינק של סיינפלד. אז קפטן של נבחרת הכדורעף אתה לא. פספסת שתי הנחתות. |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אני באמת חייבת להודות, שעל הכריכה כתוב "אל תקראיני".
אז אתה אומר לא להסתכל בקנקן? טוב, נחשוב על זה.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תודה על סקירה מקסימה... שיהיה חג שבועות שמח לכולכם שם....
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אח, שונרא, שונרא.
טוב, טוב שיש אותך. את מאזנת את הסירה הרעועה הזאת, עם קבוצת יפי-הנפש-השמאלנים השמנמנים וחובבי השירה שמתקבצים בירכתיים ושרים קומבאיה
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
הגם את, אפרתי?
קראתי את הביקורת של אלון וזה מה שרציתי לכתוב: אלון, סוף סוף כתבת על ספר שגם אני קראתי (ירדת אל העם, סחתיין!) והייתי בטוחה שאקרא קטילה דה אלפרטית משובחת. אז איך, איך, איך אהבת אותו? ועוד הוספת חטא על פשע והערכת אותו ב-200 ש"ח! מה שמזכיר לי את הקטע הזה בסיינפלד שג'רי מגלה שאיכשהו הוא תמיד יוצא מאוזן כספית, ושנייה אחרי שג'ורג' לוקח לג'רי 20 דולר ומשליך אותם מהחלון כדי לבדוק את התיאוריה, ג'רי מוצא 20 דולר בכיס של המעיל משנה שעברה. ואז קראתי את התגובה שלך, אפרתי, והבנתי שגם את. ואפילו נתת לו חמישה כוכבים! איך? איך אהבתם את הספר המשמים הזה? ותמימות הדעים שלכם מעוררת בי חששות לגבי ג'ק ריצ'ר. אותו לא רק אהבתם, הוא ממש הפיל אתכם. אז גם אני אנצל את האכסניה של אלון (נשארו חדרים?) לציטוט עצמי: "שומר נפשו ירחק. ספר מייגע, טרחני ולא מעניין. לדעתי, הסופר חשב שתיאורים עמוסים לעייפה של כל פרט קטן ושולי יחפו על היעדר עלילה. הוא טעה. הספר מוגדר כרומן מתח פסיכולוגי, אך לא כך הוא. זה לא רומן, הסיפור לא מותח והפסיכולוגיה היחידה היא מריטת עצבי הקורא שטובע בים של מילים שלא מוליכות לשום מקום." |
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אלון, אני לא מתאפקת ומנצלת את האכסניה שלך, כדי לצטט כמה שורות
מהביקורת שכתבתי עליו: "מספר מוכשר ונטול קיטש, בעל כתיבה שנונה ומשעשעת, דימויים יפהפיים ומיוחדים במינם, כישרון פואטי, התבוננות של צייר, של פסיכולוג, סוציולוג, מדריך תיירים, אנטרופולוג והיסטוריון. הוא לוכד את רוסיה העכשווית בתוך בועת השירה שלו וממנה היא בוקעת דקדנטית, מאוסה, מושחתת, פרוצה, שתיינית, גסת רוח, נהנתנית, המונית, וולגרית, תחמנית, נכלולית, ובעלת מוסר של גן חיות נטול סורגים". אני מקווה שזו לא חוצפה מצדי, אבל כל כך אהבתי את הספר! (אם אתה חושב שפלשתי לטריטוריה שלך, אני אמחק את השורות האלה מחר בבוקר. אני הולכת לישון).
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
