לקחתי את הספר כי עניין אותי מה זה קולנוע. לא רק כצופה מבחוץ, אלא ממש מבפנים. והספר הזה בהחלט לוקח אותך לבפנים. נתחיל מהיתרון הגדול שלו בעיני, זה ספר סופר אינטיליגנטי. המחבר לוקח קטעים סרטים (יש גם תמונות "מצוירות" מכל מיני סרטים קלאסיים) וממחיש באמצעותם איך תנועת המצלמה בסצינה יוצרת משמעות, ללא צורך בדיאלוגים. כשאתה קורא את ניתוחי הסצינות, אין לך ספק שהמחבר הוא לא רק בעל הבנה קולנועית פנומנלית, אלא גם אינטלקטואל לא קטן.
הקולנוע הוא בן מאה שנה ונוצרו בו "מוסכמות". המוסכמות האלו נוצרו כי דרך מסוימת השיגה תוצאה רצויה טובה יותר מדרכים אחרות. הבעיה היא שהמוסכמויות האלו כ,כ מוכרות, שלפעמים שוכחים שיש להן משמעות ואז נשעים סרטים תוך כדי שימוש שחוק בתבניות צילום, בלי שבאמת יש משמעות מאחורי זה. הספר הזה בנוסף לזה שהוא מלמד קולנוע ובימוי, בהחלט מחזיר את הכבוד והמשמעות לתבניות קולנועיות שפותחו ביזע על ידי ענקי הקולנוע של העבר.
















