ביקורת ספרותית על חלום הצבר הלבן - אוטוביוגרפיה של התפכחות מאת מירון בנבנשתי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 במאי, 2014
ע"י דורון נחמני


ספר חשוב. כשמו כן הוא: אוטוביוגרפיה של התפכחות. המחבר הוא בן הארץ, שהזמן שחלף גרם לו בהדרגה לשנות את דעתו על המדינה העברית ועל חיי היהודים עם הערבים בארץ ישראל. היתרון לקורא הוא התמודדות עם נקודת השקפה אחרת: לא ימנית, המאשימה את הערבים במצב הנוכחי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומציבה דרישות שונות תמורת הסכמה לוויתורים כאלה ואחרים, ולא שמאלנית, המאשימה את היהודים במצב שנוצר ועורגת להפרדה מדינית מלאה כפתרון קסם לשלום באזור - נקודת מבט מקורית, שטוענת שהמצב שנוצר הוא מצב ללא פתרון, ולכן שתי נקודות המבט הן מוטעות. ללא קשר לפתרון המוצע ע"י כל אחד, לדעת המחבר אנו חיים כיום במדינה דו-לאומית, אבל מסוג שאינו מופיע בכלל ברשימת הפתרונות המוצעים: מדינה שיש בה דיכוי בולט של זכויות האוכלוסיה הערבית. ולדעת המחבר, לא רק שהזמן פועל לרעתנו: עד שאנחנו מתווכחים אם נגיע לפתרון דו-לאומי (ימין) או פתרון של שתי מדינות חד-לאומיות - המצב השתנה עד שאין יותר קיום לאף אחד מהפתרונות.
הניצחון הצבאי של האוכלוסיה היהודית במלחמת האזרחים של 1948 גרם לכך שאוכלוסיה זו, שאחזה ב-18% מהשטח והייתה זכאית לפי החלטת האו"ם לכ-50% מהשטח - השתלטה על 78% משטח המנדט הבריטי. 700 אלף תושבים ערביים עזבו את בתיהם. הניצחון של 1967 העביר לישראל 100% מהשטח. אבל הניצחון הצבאי והדיכוי שבא אחריו לא הסתכמו בנדל"ן. הדבר גרם לכך שאין כיום עם פלסטיני הומוגני, אלא 4-5 קבוצות החיות גורלות נפרדים ונמצאות במיקומים שונים זו-מזו על סרגלי זכויות האזרח ורמת החיים החומרית: כמיליון וחצי אזרחי ישראל, כשני מיליון וחצי תושבי יהודה ושומרון, כמיליון וחצי תושבי רצועת עזה, כרבע מיליון תושבי ירושלים המזרחית, ועוד כמה מיליון מחוץ לתחומי ארץ ישראל. עם מי מנהלים משא ומתן, ועל מה?
אני מציע למי שקורא דברים אלו לקרוא את הספר עצמו - לא דעה של קורא אחר. הספר כתוב מצויין, הוא מציג עובדות, הוא מציג אבולוציה מחשבתית של המחבר, הוא מציג שאלות. במהלך הקריאה תמצאו תיאור של הדעות הספציפיות שאתם מחזיקים בהן, וניסיון להוכיח לכם שאתם טועים. תתמודדו עם שאלות אלו: זו התמודדות חשובה גם אם לא תשנו את דיעותיכם. ולמרות שמדובר בתיאור אירועים שקרו - החשיבות העיקרית של הדיון היא מה צופן העתיד: האם באמת אין יותר סיכוי לחזון הציוני של מדינה יהודית שחיה בשלום עם שכניה הפלסטינים?
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
דורון ביקורת יפה על נושא כאוב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ