ספר מרתק, מעשיר ומרגש מתחילתו עד סופו.
לאוהבי הרומנים ההיסטורים מובטחת הנאה צרופה.
אותי הספר סקרן ועודד לקרוא עוד על נושא העבדות והאחיות גרימקה. ( בעברית אין עליהם מידע, ניתן למצוא באנגלית)

מקומם ומעורר הערכה , מעורר הערכה לסופר שבאומץ ובלי כחל ושרק חושף בפנינו את עולמו הסגור וחוויתו מבית החולים לפגועי נפש. מקומם, היחס או יש לאמר חוסר היחס, האדישות הטוטלית והפטרוניות של המטפלים בחולים , אומנם ג'ים בחר להסתכל על כל החוויה שעבר כעל ניסוי אנתרופולגי , פסיכולוגי ותהליך שהצמיח אותו, אך כל זאת יאמר אך ורק לזכותו. ואין כאן שום זכות של מי מהמתקראים מטפלים. גם ג'ים בעצם מתאר בבוז ובסלידה את יחסם שהאכזריות הנוראית שלו טמונה בראש ועיקר באדישות הטוטלית שלו למטופלים ובהתיחסו אליהם כאל מטרד, מפגע , נתון סטטיסטי בדף הנתונים הקר שלהם.
לא תמצאו בספר עינויים, מכות חשמל או מכות בכלל , כי אם עולם קר, סגור ומסוגר, נטול רגשות, חום, אמפטיה , זמן מנוכר שנע בלי שינוי, מעגל סגור כמעט ללא מוצא או תקווה.

לסיכום ספר שחשוב מאוד שיקרא ובעיקר על ידי העוסקים בתחום שיבינו איך הם נראים ואיזה עוול נורא הם עושים לחולים שאחרי הכול ולפני הכול הם בני אדם כמוהם. ספר מרתק, חזק, קריא מעניין וחשוב!!!!

טוב. מלבד הקונספט הסוטה , מדובר בספר קולח ומעניין, הירורים על זקנה והחיים. אם להגן על הסופר נאמר שאולי הנערה הצעירה מאוד שבה הוא מאוהב בגילו הישיש מסמנת עבורו את נעוריו האבודים, את החיים שקצם קרב, היא דוחקת את קץ חייו ומפעימה בו תקוות חיים וכוח נעורים. אך בכלל כל המחשבה על ישיש בן תשעים המבלה את עיתותיו בזרועות נערה צעירה ערומה , בפנטוזים ובערגה דוחה בעיני. מוטב היה לו היה מבטא את כמהיתו לחיים ולנעורים בדרך אחרת, אף שאולי זו הייתה פחות מענינת.

הנושא של הספר נשמע לי מרתק במיוחד. סיפורים על נשים במצוקה תמיד ענינו אותי . אבל הספר הזה לא הצליח להכנס לי לעומק הנשמה או לרגש אותי במיוחד. שזה בעיקר מה שציפתי ממנו. הדמויות סוריאלסטיות כמעט קריקטוריות בניסיון של הסופרת להצחיק או להכניס הומור לנושא שלטעמי היה צריך לתאר אותו יותר בחרדת קודש. כי אם אכן הספר מתאר תופעה אמיתית הוא נראה לא מספיק אמין לטעמי. לזכותו של הספר יאמר שהצלחתי לקרוא אותו מתחילתו עד סופו שזה יתרון רציני. בתקופה בה קשה לי מאוד לגמור ספר. השפה קולחת, לא מכבידה , לא מתיימרת.

מעופה של מרים חיכה לי במדף כמה שנים, רכשתי אותו לפני מספר שנים.
הכריכה צדה את עיני וגם הנושא הכללי . משום מה כל פעם שניסתי לקרוא אותו לאורך השנים לא כל כך זרם לי.
שמתי בצד ואמרתי שאנסה בהזדמנות אחרת והנה ההזדמנות הגיעה ופתאום העלילה זרמה לי.
הסיפור היה מעניין וקולח, הקטעים שקלחו פחות היו של הפרופסור אבל גם הם היו באמת חשובים לעלילה ולתמונה השלמה.
כי מלבד היותו סיפור עלילתי מרתק בעיני , הוא חושף אותנו לעולם התרבות בטורקיה של ימינו .
הוא מעלה נושאים מהאקטואליה של אזרחי תורכיה , מעלה את הצביעות והתחלואים שקיימים בה.
מציף בעיות , תהיות .
לאורך הספר עולה התחושה שדמותו של הפרופסור אולי מבטאת את רחשי ליבו של הסופר שהוא למעשה הדמות הכי מיוסרת בסיפור .
עד סופו של הספר לא הצלחתי להבין ולרדת לפשר המשבר שתקף אותו , מה באמת הפריע לו כל כך בחייו , למה חש שחייו מזויפים כל כך, הפרופסור מציג תזות פילוסופיות שונות על החיים , מתחבט , מתחבט ונדמה שלא מצליח למצוא תשובה ובסוף מבין שאין ברירה, פשוט לחיות עם הלא נודע .
לסיכום, מעניין, מגוון , מעשיר , מומלץ!

טרם קראתי, אבל מספר קוראות אצלי בספרייה שחובבות את הז'אנר מאוד אהבו , אמרו שנקרא בנשימה עצורה.
אני חשבתי שנחמד למצוא ספר שעוסק בנושא זה, אני באה ממשפחה תימנית , לאימי עשרה אחים ואחיות והיו גם 3 אחים נוספים , שניים נפטרו בגיל צעיר מאוד ואחד לפי הסברה של בני המשפחה נחטף, כך שהנושא קרוב לליבי .

מה שאהבתי במיוחד בספר זו השפה העשירה, הלירית , העוטפת מחבקת , מערטלת את הטבע , את החי והדומם יחדיו .
מאנישה עצמים דוממים בטבע, מעניקה להם חיים וכוחות משלהם.
הסופרת יוצרת עולם שלם, מנותק ממגבלות ההיגיון והמציאות , טווה חלומות, אגדות , כשפים .רוקחת מהם מטעמים וסיפורים , ניחוחות .
הסיפורים מעוררים את החושים , מקימים לתחייה את השמים , הכוכבים הפרחים , הריחות הטובים והרעים נמהלים ומרחפים בינות לעמודים. ובכלל יש לסופרת גם חיבה לתיאורי מין , נוזלים ותשוקות אסורות ומותרות , ללא בושה , ללא מעצורים .

עולם דימויים מלא רבדים , העלילה עצמה הזויה , מרגשת , מעצבנת , מעוררת שלל רגשות .( גם מייאשת)
היגון , הכאב היסוריים והאובדן שנוחלות הדמויות עטופים בסבך של צמחים עבותים , כוחות טבע על טבעיים וטבעיים , זעם הים , הברד , הברקים , יופי הפרחים , עוצמת העצים , הגדילה , הקמילה שזורים בחיי הגיבורות , מכסים על כאביהם , חולקים את ייסוריהם, לעיתים מעצימים , לעיתים מנחמים ומסוככים עליהם מפני מר- גורלם .

ספר חמוד, עם מסר יפה , בכל אחד מאיתנו טמון סופר .
מעודד לכתיבה ומתאים מאוד להדרכת ילדים בנושא ספרים וספריה .

תענוג ! להתרפק על התמימות של פעם , על האידאלים ,האמונה
על סיפורי אהבה מרגשים .
ספר לבני הנעורים שניתן גם להשכיל ממנו
להתרגש בו זמנית .

חוצה דורות ומגזרים .
אימא שלי שבאה מבית דתי ציוני אדוק סיפרה לי איך אביה , סבי האדוק שאל לפשר הספר שהיא מחזיקה
הוא רצה לבדוק האם הוא ראוי לקריאה ותוך כדי בדיקה נשבה בקסמו של אורי.
בסיום הספר נאנח ואמר : אורי , אורי
כך שגם סבי , גם אימי גם דודתי וגם אחותי שאינה מרבה לקרוא באופן כללי נהנו מהספר ונשבו בקיסמו .