• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

מאת רוברט ג'יימס וולר

הביקורת של נעמי

תמונה של נעמי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

מאת רוברט ג'יימס וולר

הביקורת של נעמי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של נעמי
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:1996
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שוקולדה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“ישנם כל מיני סוגים של אהבות. ישנן גדולות, קטנות , וישנן נכזבות. ישנן מוצלחות, קשות וישנן מפוספסות.”

4/33
ביקורות על הגשרים של מחוז מדיסון
הבאה
סקאוט
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

לקחתי את הספר בעקבות המלצה באתר זה . ספר בסדר לא יותר , הספר מספר על אהבה לא ממומשת בסיפור אמיתי , הספר מאוד ישן מ1993 יכול להיות שאז הוא היה יפה ולהיט , כיום יש הרבה מאוד ספרים יותר יפים , שכתובים יותר טוב , ומספרים סיפורי חיים מעניננים יותר , ספר של 150 עמודים ,קצר שלקח לי שבוע לקרוא...שזה המון זמן בגלל חוסר העניין בו...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של נעמי

נעמי

חברה מזה 12 שנים
39 ביקורות•45 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של נעמי
נעמי
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות39
לייקים שקיבלה45
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת20ספרות מקורית11מתח ריגול והרפתקאות3

דיון על הביקורת

4 תגובות
מיכל
מיכל•לפני 12 שנים
אכן ספר ישן, אבל אקטואלי תמיד. מתאר את האהבה בצורה נקייה, אמיתית, בתיאורים המרטיטים את הלב. לא ניתן להישאר אדיש, לא לספר ולא לסרט שהצליח כל כך יפה להעביר תיאור של אהבה שלא תשכח לעולם, משהו שאולי כולנו היינו רוצים לחוות לפחות פעם אחת בחיים.
נעמה 38
נעמה 38•לפני 12 שנים

תודה לי יניני, הבנתי לחלוטין את בחירה של פרנצ'סקה( אם אני לא טועה) לא לפרק את משפחתה, אבל כבר אז בגיל 15 נפלתי שדודה מקלינט איסטווד

עד עצם היום הזה אני זוכרת לו חסד נעורים:)
לי יניני
לי יניני•לפני 12 שנים

נעמה ממש לא. את לא דינוזאורית. לדעתי הספר הזה מעולה וגם הסרט מצויין

אני זוכרת שלא נשארתי עם עיניים יבשות...
נעמה 38
נעמה 38•לפני 12 שנים

93 זה ממש היסטוריה עתיקה אולי בגלל שאני דינוזאורית מתקופה קדומה יותר הצלחתיי להתחבר לסיפור היפייפה הזה

4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נעמי

לחישת הצללים

לחישת הצללים

יאן-פיליפ סנדקר

ספר נחמד , ציפתי ליותר אולי בגלל ספריו הקודמים שלא הצלחתי לעצור בהם , בספר מסופר על אמקראי שחי בסין שאיבד את בנו הקטן בסרטן , ועובר לגור באי מבודד ,חברו הסיני דוייוד מאז הילדות חוקר במשטרה המושחתת סוחף אותו לעזרה , ושניהם מנסים למצוא את הרוצח ,הספר פחות טוב מקודמיו , פחות סוחף , פחות מענג , אבל ספר בסדר .

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נעמי
ככה זה קרה

ככה זה קרה

נטליה גינצבורג

ספר נחמד, אהבתי את סגנון הכתיבה ,הספר מסופר על אישה שיורה בבעלה ומספרת למה היא ירתה בו ... (לא מצדיק ) קראתי את הספר בעיקבות המלצות באתר זה והתאכזבתי , התאכזבתי כי אין לו סוף ...התאכזבתי כי הוא קצר מידי ...
התאכזבתי כי לא הבנתי אותה ...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נעמי
עקבות בחול

עקבות בחול

רם פרוסט

ספר בסדר , הספר מסופר על גבר שנשוי עם שתי בנות , לאחר 10 שנות נישואין הוא מחליט שהוא רוצה חופש .
בחופש הוא מגיע למחוזות מוזרים (מחוזות סקס) רבע מהספר ארוטי ...הספר קליל , שפה פשוטה . כך שאפשר לגמור אותו ביום אחד .

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נעמי
איז'ה מיה

איז'ה מיה

אושרת קוטלר

ספר מקסים של אושרת קוטלר , סאגה משפחתית , הספר נקרא במהירות ,התוכן מרגש ..יש קטעים שאי אפשר לא לבכות ..
ספר מומלץ בחום , מחכה בסבלנות לעוד ספר של אושרת ...

לפני 12 שנים•נעמי
סיפור כתוב במניפה

סיפור כתוב במניפה

ליסה סי

איזה ספר !!מעולה פשוט ספר מעולה , ספר שמביא אותך לתרבות הסינית למנהגים המוזרים כמו קשירת כפות הרגליים (כדי להקטין את גודל כף הרגל) המון קטעים עצובים עד דמעות , מלחמה קשה ...ספר סוחף , לא ניתן להוריד מהיד , ספר שהוא ממש קלסיקה!!
ממליצה בחום!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נעמי
אלף שמשות זוהרות

אלף שמשות זוהרות

חאלד חוסייני

ספר קשה לקריאה מבחינת התוכן , הספר מביא אותך לתרבות המוסלמית שהיא קשה לקריאה אבל מעניינת ,הספר כתוב בקלילות
ספר מקסים , יפה, נקרא בנשימה אחת , אי אפשר לעצור , מרתק ..סוחף...מומלץ בחום....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נעמי
שבועת רחל

שבועת רחל

מיכל שלו

הספר הטוב ביותר של מיכל שליו , רומן מקסים ויפה , ספר מרגש וסוחף , נקרא בנשימה אחת ...
ממליצה בחום .

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נעמי
האפיפיורית יוהנה

האפיפיורית יוהנה

דונה וולפולק קרוס

מעולה !!!ספר היסטורי פשוט מעולה , קראתי אותו לפניי עשור ועדיין הוא בזכרוני , ספר שמשאיר חותם , משנה היסטוריה , ספר שהוא חוויה אמיתית , אי אפשר להוריד מהיד , מרגש וסוחף , אחד הספרים הטובים שקראתי , ספר שלא רוצים שייגמר , מומלץ בחום.

לפני 12 שנים•נעמי
גנבת הספרים

גנבת הספרים

מרקוס זוסאק

ספר יפה , שונה אומנם אבל יפה..

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נעמי

ביקורות נוספות על "הגשרים של מחוז מדיסון"

הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

סיפור אהבה עדין, זה מה שהספר מכיל. עדין, קצר ובלתי נשכח לחווים אותו.
הזמן הוא אוגוסט 1965, אי שם בחלק הכפרי-חקלאי של ארה"ב. רוברט קינקייד, צלם המצלם עבור הנשיונל ג'יאוגרפיק ועבור אחרים, נשלח לצלם גשרים מקורים במחוז מדיסון. שישה גשרים קינקייד מצא, השביעי נעלם. שלושה ניסו לכוון אותו לגשר, אבל רק הרביעית, מאחת החוות באזור הצליחה לכוון אותו ואף לקחת אותו ממש לגשר. כך מתחיל סיפור אהבה עדין.
האחת היא פרנצ'סקה, נשואה לריצ'רד ואם לקרוליין ומייקל. באותו זמן בו היא פוגשת את קינקייד הצלם, בעלה מצוי בנסיעה באזור אחר עם הילדים. קינקייד מצלם את הגשר, נעתר להזמנה לבוא לביתה של פרנצ'סקה ולאכול משהו. הוא בן חמישים פלוס והיא בת ארבעים פלוס. קינקייד סבור שנשים יפות וצעירות לא חוו די בחיים. עדיף יפות ומעט מבוגרות ובשלות יותר, ופרנצ'סקה עונה היטב להגדרה. זהו שבוע בלתי נשכח מבחינת שניהם.
קינקייד מציע לה כמובן להצטרף אליו כזוגתו, בידיעה ברורה שהוא נעדר מביתו רבות, אבל היא יכולה להצטרף להיכן שייסע. הוא גם מתגלה כאדם רגיש, עם נפש של משורר וצלם אמן. זה בדיוק מה שהיתה צריכה ומה שאין לה מבעלה הכפרי, שאף שהוא טוב אליה, גדולות ונצורות אין ממנו.
התיאות להצטרף אל רוברט קינקייד? התניח את משפחתה מאחור?
אין זה סתם סיפור אהבה. זהו שבוע מסחרר ועדין בעת ובעונה אחת. התפוצצות של סקס ושירה גם יחדיו. האם שבוע זה, שבוע שהעיר את פרנצ'סקה מחייה המשמימים, יביא שינוי?
בסרט שנעשה עפ"י רב המכר הזה מופיעים קלינד איסטווד ומריל סטריפ. לטעמי הוא קצת מבוגר מדי ביחס לספר, אבל מריל סטריפ היא שחקנית לגמרי בלתי נסבלת לטעמי, דבר שקצת פגע לי בקריאה. לא התעצלתי והחלפתי אותה בלינדה המילטון. עכשיו הכל בסדר.
התרגום הוא תרגום חדש של שלי גרוס בהוצאת תכלת והפקת הספר מקסימה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורי
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

קודם אתחיל בוידוי אישי: שנים ארוכות הייתי מנוי על חוברות הנשיונל ג'אוגרפיק. הכתבות והצילומים שהתפרסמו במגזין הנפלא הזה, לקחו אותי לעולמות רחוקים וכנראה שלנשיונל ג'יאוגרפיק, היה חלק בהחלטתי ללכת וללמוד צילום בקמרה אובסקורה אחרי שהשתחררת מהצבא.

ועכשיו לספר. זהו סיפור אהבתם של רוברט קינקייד, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק המגיע למחוז מדיסון ופרנצ'סקה ג'ונסון, אמריקאית ממוצא איטלקי הנשואה לריצ'ארד העוסק בחקלאות. שנות הזוגיות הארוכות והשחיקה הטבעית, עושות כנראה את שלהן. פרנצ'סקה ורוברט נפגשים במקרה והעניינים מתפתחים במהירות.

הסיפור כתוב נפלא ולתרגום המצוין של שרה פרידמן יש חלק בכך שהכל כל כך קריא וזורם. סיפור העלילה מוכר וידוע והספר מעלה שאלות רבות בענייני אהבה וזוגיות שאני מניח שרבים מתחבטים בהן:

האם מי שאנו בוחרים כפרטנר לחיים בגיל צעיר, יכול להתאים לנו גם כעבור שנים רבות? הרי כולנו משתנים עם השנים ועם הגיל כנראה משתנים גם הצרכים והציפיות. בהנחה שהתשובה לשאלה היא שלילית, האם עלינו לפרק את המסגרת הקיימת כדי לנסות זוגיות טובה יותר עם פרטנר אחר? מה המחיר אותו אנו מוכנים לשלם לשם כך וכמה רחוק אנו מוכנים ללכת? והאם רומן סוער בן 4 ימים במהלכו אנו בטוחים כי התאהבנו, יכול להבטיח זוגיות טובה גם בהמשך? ואם לא ננסה, אולי נמשיך לחיות בתחושת החמצה, כי הרי מי שלא מנסה, לא יכול להצליח.

פרנצ'סקה ג'ונסון נתנה לעצמה את התשובות והמשיכה לחיות עם הדילמות והספקות עד אחרית ימיה. האם נתנה לעצמה את התשובות הנכונות? כנראה שאין כאן נכון ולא נכון. השאלות האלו הן כנראה נצחיות ותשובות ברורות אין.

זהו ספר קצר על החיים, הנקרא מהר מאוד ומותיר מחשבות לא מעטות בלב הקורא.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•בנצי גורן
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

ישנם כל מיני סוגים של אהבות.
ישנן גדולות, קטנות , וישנן נכזבות. ישנן מוצלחות, קשות וישנן מפוספסות.

את הספר קראתי באוקטובר 1999 במהלך היומיים שבהם הייתי מאושפזת בבי"ח איכילוב בעקבות ניתוח להסרת כיס המרה.
אני זוכרת שהתחלתי לקרוא אותו בחדר ההמתנה, ובגלל הפתיח הוא הרגיש לי כמו סיפור אמיתי.
אולי החלק הפותח – הוא הקסם שלו: אחרי מותה של פרנצ'סקה, ילדיה הבוגרים מתוודעים לסיפור האהבה הקצר שלה עם אחד קינקייד דרך תמונות, כתבות ושאר ניירות שהם מוצאים בין חפציה.

יש שיאמרו קיטשי – אני אומרת מקסים!!

לפעמים – האהבות המפוספסות, שלא יצא לנו לטעום אותן במלואם, להרגיש את הקימה המשותפת בבוקר לאורך זמן, לגדל ילדים ולמשל לדאוג לכלכלת הבית ביחד מתוך קשר ארוך שנים – הן אלה שהן הכי חזקות.
הן מושלמות, אין בהן פגמים, יש בהן תשוקה עזה, געגוע מטורף, משהו חדש, בתולי ולא חשוף.
אם הן מתוך קשר אסור, אז בכלל.... החטא וההסתרה מקשים על המצפון, אבל הציפיה והרגשות החזקים יכולים להוציא אותך מדעתך.

הקשר בן ארבעת הימים של פרנצ'סקה וקינקייד יכול להראות כקיטשי: הם התאהבו, לא יכלו להתקדם, נסדקו הלבבות שלהם ואוי – יש כאן סיפור אכזבה קורע לב ובעצם דיי מיותר.

אבל בעצם יש בקשר הקצר הזה המון חמלה, המון תשוקה, כמו מצית של חשקים גדולים אצל אנשים שעברו כבר את מחצית מתקופת חייהם וכן – הם יכולים לאהוב, הם יכולים להתמסר.
הם זקוקים לאהבה ולמגע.
הם זקוקים להתרגשות הזו.
להתאהב.

היא אשת איכר בת 45 שבעלה והילדים נסעו מהבית למספר ימים והיא כבר בשגרת החיים שלה. עקרת בית שחוקה שהיא חלק מהנוף.
הוא צלם נשיונל גיאוגרפיק, לא מחויב למקום, לא דורך במקום, נוסע בעולם ואין לו עוגן.
הוא היה מוכן לתקוע יתד להתחיל סופסוף ביחד משהו אמיתי, כשהוא בן 54, אבל היא סירבה מתוך נאמנותה למשפחה.

היופי בסיפור הזה הוא לא הפספוס, אלא ההוכחה שגם לאנשים בגילאים האלו יש תקוות גדולות ותשוקות גדולות.
הם יכולים להתרגש כמו ילדים בני 16 ברגע של אהבה ראשונה.... אבל הם גם משכילים כדי לקחת את ההחלטות שהן לא תמיד אלו שהם יעדיפו, שיהיו פשוט "נכונות" כלפי הכלל.

ספר יפה, מלא אהבה גדולה עם צביטה קטנה.
אולי הוא פשוט נועד עבורנו כדי ללמוד שלפעמים צריך פשוט לתת צ'אנס, להתנסות, להמר על כל הקופה ולא להצטער שלא ניסינו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•שוקולדה
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

חלום בהקיץ. ערות מנומנמת. תחושה שבלתי אפשרי-אפשרי והבלתי מושג-מושג.
ארבעה ימים של טירוף חושים. אדרנלין מתפוצץ. נשיות מתפרצת. ארוטיקה עדינה הנמזגת מנות-מנות עד שהיא מבעבעת מתוך שוליי הכוס אל התחתית.
כל המוקפא מופשר ללא עכבות. חוסר מעצורים. עונג בל ישוער אשר לא נחווה במשך שנים.
ארבעה ימים יחידים ותוססים שדינם להסתיים ודינו של החולם להקיץ מן היופי הנשגב והממשי שנגע בו, שעורר את נשמתו וגופו, יתכלה בניע קל אחד של הדף המציאות.
עיניים פקוחות לרווחה הרוויות אושר, נעצמות ורוטטות מתוך הרגשה שהקסם עתיד להתפוגג.
השעון מתקתק. הזמן קצוב.
עת לכל דבר, וכל עת סופו להסתיים.
הנותר הוא שובל של געגוע בלתי נגמר.

פרנצ'סקה היא עקרת בית עייפה בגיל העמידה שנפלה בניגוד למחשבתה ורצונה אל תוך שגרת חיים כפריים, חסרי ערך ומשמימים. היא מבצעת את עבודות הבית מוכנית ואף עוזרת לבעלה בכל מלאכת החקלאות הדרושה תוך כדי שהיא מגדלת ומטפחת שני ילדים מתבגרים שמצויים בשיא התבגרותם, התבגרות המרחיקה אותם מאימם.
על פניו, ניכר שפרנצ'סקה השלימה עם גזר דינה. שחלמותיה של האיטלקיה הקטנה על מסעות בארצות הברית הגדושה כל טוב לא יתממשו לעולם.

כאשר בעלה ושני ילדיה עוזבים את הבית למספר ימים עקב התמודדות בתחרות ביריד, פרנצ'סקה לא מתארת לעצמה שאלו לא יהיו עוד ארבעת ימי עבודה מאומצת, בישולים ונקיונות אינסופיים אלא יחדור אל תוך חייה זר שיהדוף אותם ויעורר בה רוח סערה שתפלוש לכל חלקי הבית וגופה וישאיר חורבה בדמות געגועים ותחושת החמצה.
אל תוך חייה של עקרת הבית המשועממת נכנס רוברט קינקייד, צלם מקצועי עם נפש פיוטית וגוף חסון, שבמהירות הבזק גורם לאיכרה הצנועה והמסוגרת מכורח החיים עם בעל מיושן, להיפתח, להעז, לחשוב על הנראות החיצונית, להתלבש יפה ומסוגנן. מעין ניצן שנפתח בשיא הדרו והופך לפרח מרהיב עין ומשובב נפש.
על אף שמדובר בארבעה ימים, השניים מרגישים כי נועדו זה לזו. הם מרגישים בחיק אחד השניה כפי שלא הרגישו עידנים והרושם המוטעה שנוצר בתחילת הספר, שמדובר ברומן אוהבים קצרצר שכל תכליתו תאוות בשרים, נמחה כליל מכיוון שמבינים כי אין הדבר כך. מה שרוחש מתחת לפני השטח רחוק מלהיות שטחיות המבוססת על חשקים גופניים גרידא והתנסויות מיניות. השניים באמת ובתמים מרגישים בקרבה עזה ושהעולם מרעיף עליהם את כל החוסר שחסר להם.
למרות הכרותם הקצרה של השניים, הם בלתי ניתנים לפרידה וכאשר הרע מכל מתרחש, הוא קשה מנשוא עד בלתי אפשרי. זו קריעה של ממש מתוך הייעוד והגורל שניתן לך.

הרומן המדובר אינו קיטשי במידה מבחילה, כזאת שגורמת לך בעת הקריאה לדמיין נצנצים וורדים, שפתונים, בשמים ריחניים ונשיקות אביריות ללא קץ. זהו רומן שאומנם חלק נכבד ממנו מוקדש לפן הרומנטי אך הסופר השכיל לא לשכוח את עומקו של הסיפור וכך מתהווה ומתאגד לנגד עיננו סיפור נוגע ללב על שני אנשים בודדים, כל אחד וסוג הבדידות המשויך לו, המתחברים יחדיו לכדי ישות אחת, הנאלצת להתפצל.
רוברט הוא זאב בודד נטול חיי משפחה [יתום מהורים וגרוש] ופרנצ'סקה, למרות היותה אם ואשת איש, מרגישה כי משפחתה אינה באמת מבינה את הלך ליבה ורוחה. שהיא מנהלת עסק משפחתי ותו לא. רוברט, בשהותו הקצרה עימה, הצלח להפיק את המיטב מן הקשר ולנגוע בה רוחנית ופיזית בנקודות שבעלה לא צלח במשך שנים ולא ידע לבקע את מחסומן.
לראשונה בחייה פרנצ'סקה מרגישה את דמה רוטט ומעקצץ, מתחמם ומתלהט תחת מגעו של רוברט שאינו מאהב אקראי אלא ישות שתשאיר חלק מעצמה בגופה ונפשה לעד.

חשוב לציין: הייתה לי הסתייגות קטנה מעלילת הספר. איני אוהבת סיפורי בגידות וכאן הבגידה היא בשפע אך הסיפור מאוד מרגש והדמויות משורטטות וטבולות באנושיות רבה וחמה שקשה מאוד לא לתהות על קנקן ולהזדהות עימן.
רוברט שעוסק במה שאוהב אבל נסיעותיו הרבות מקשות עליו לנהל מערכת יחסים רציפה אל מול אשת האיכר שחייה מאוסים עליה אך המחויבות למשפחתה חזקה מכל והיא הטריגר, האמצעי שיטרוף את כל הקלפים לרעת או לטובת אהבתם של השניים.


שאלות רבות ניתן להנפיק מקריאתו של הספר, מקצתן: מה ערכה של אהבה? האם כדאי ללכת אחר הלב או אחר ההיגיון והחובה? מהי תחושת החמצה והאם עלינו לשלם את מחירה? מהי בדידות? והאם אדם זכאי למעט נחת ותחושת שייכות גם בגיל מבוגר יחסית?

קטעים רבים נגעו לליבי בספר אך אחד מהם היה כאשר רוברט מתאר בפני פרנצ'סקה את עובדת היותו הבוקר האחרון בעולם. אחד האחרונים שעוד דבק ביושנה ולא בקידמה. במילותיו ושפתו היפה הסופר מעביר ביקורת על התיישנות אל מול צעדיה הענקיים של האנושות בדרכה אל החדשנות.
להזכירכם, הספר נכתב בשנות ה-80 ומתאר סיפור המתרחש באמצע שנות ה-60. זו מעין נבואה המגשימה את עצמה. הניכור והבדידות חוגגות מאי-פעם ובני האדם ממשיכים לשלם את המחירים גם כיום.
מה האדם, בסופו של דבר, משתוקק לו יותר מכול? חברה. להיות אוהב ונאהב וזוהי השורה התחתונה של הספר: הן פרנצ'סקה והן רוברט זוכים במגעו של מטה קסם, זוכים לתחושה שלא רבים זוכים לה ולכן הם יודעים לינצור אהבה זו בליבם גם שנים רבות אחרי. עד המוות.

והסרט? הסרט מעמיק את עצבותו של הספר, את תחושת הפספוס אשר עגנה בנמלן של הדמויות הראשיות החל מראשית הכרותן ואת הוודאות שלמרות שיש רצון לשנות, הרגלים וקרקע יציבה חזקים יותר מהכול. גם מאהבה קוסמית ביום אוגוסט לח ודביק.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•סקאוט
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

סטיבן קינג בספרו "על הכתיבה" מביא את "הגשרים של מחוז מדיסון" בתור דוגמה לספר שצריך לקרוא, כדי לדעת איך לא לכתוב ספר.
מדובר באחד המקרים הנדירים של סרט שהוא יותר טוב מהספר.
חשוב להבין: זה סיפור מקסים. סיפור רגיש על אהבה בלתי אפשרית, על המקום של האדם בעולם, שמביא את הדמויות הנפלאות צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק האולטרה-רגיש שראה כל מה שיש לראות בעולם אבל נועד להישאר לבד, ושל עקרת הבית עם עולם הערכים העשיר. תופעה נדירה: סיפור מקסים, שכתוב גרוע.
וכל הסיפור המופלא הזה פשוט כתוב בצורה גרועה. הספר מורכב ממשפטים ארוכים, רגישים ומתלהמים שלא לצורך; זורם לקריאה בהתחלה אבל מאבד את זה ממש בשיא הדרמטי של הסיפור והופך לגבב מייסר של הרהורים פילוסופיים חסרי משמעות; לא מצליח לשמור על העומק של הדמויות שיתר-ההתעסקות הופכת אותן למאומצות ובנאליות; עושה שימוש בתעלולים ספרותיים לא ברורים של סיפור-בתוך-סיפור-בתוך-סיפור, ושל יצירת אשליה שהסיפור הוא סיפור אמיתי (מוקומנטרי) שבכלל לא ברור מה הם משרתים; ומתקלקל.
לא יעזור כלום, צריך יותר מסיפור מופלא לספר. יש גם את עבודת הנגרות של הסופר: למדוד, לשקול, לחשב זוויות, לשייף, לצבוע, אחרת הקומוד הפלורנטיני היפהפה פשוט לא יעמוד ישר.
שורה תחתונה: לראות את הסרט ואז לקרוא את הספר בעין ביקורתית.

לפני 5 שנים•אביב
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

"מבוסס על סיפור אמיתי" – משפט מסוג זה המוצמד לספר קריאה הוא כמו המלצה לקורא. כאן לא מדובר בסיפורי מעשיות, אלא משהו שעשוי לקרות גם במציאות. בנוסף, יש בזה משהו מחייב, כיוון שהסופר מחויב במידה רבה לאמת ההיסטורית. כאן נוספה הקדמה מאת המחבר, המפרטת כיצד הגיעו אליו החומרים על סיפור האהבה, רק לאחר ששני הנאהבים כבר נפטרו בנפרד.

ספר זה נודע לי ולרבים בעקבות הסרט המצליח. החלטתי לקרוא את סיפור האהבה, כיוון שראיתי כיצד ידידת אמת שלי מחפשת אהבה וחום שלא מצאה בביתה בגיל מאוחר. קיוויתי שלא תאבד תקווה, והספר, שהמסופר בו התרחש לכאורה במציאותף אכן עשוי לנטוע תקווה באלו שעדיין לא מצאו אהבת אמת.

אבל, בדיעבד מסתבר שהסיפור הוא פרי דמיונו של הסופר. לא היה צלם בנשיונל ג'אוג'רפיק בשם רוברט קינקייד, ולא הייתה פרנצ'סקה (שדומה שתי טיפות מים למריל סטריפ).

אין לי בעיה עם זה שבסופו של דבר מדובר בסיפור מדומיין. זה בסדר, בתנאי שיש כוכבית המסבירה זאת, ולא צריך לחכות עד שרק חיפוש אקראי ב"רבי גוגל" ינפץ את האשליה.
כאן לטעמי הייתה הונאה, המפירה את החוזה הבלתי כתוב בין הקורא למחבר. המחבר כתב הקדמה, המייצרת מראית שווא שמדובר באמת. בעיה נוספת היא שמצג שווא על סיפור אמיתי עלול לתת תוקף למוסר ההשכל בסיפור, במקרה זה - הבחירה של מריל סטריפ (פרנצ'סקה) בקשר לאהבה האסורה. כמובן שמוסר ההשכל בסיפור תואם את הערכים השמרניים של החברה בארה"ב: העדפת אחדות המשפחה כערך ראשון במעלה, לפני האינטרס האישי.

לסיכום, סיפור אהבה חביב שלא היינו שומעים עליו לדעתי ללא הסרט המוצלח, וללא ההקדמה המטעה מאת המחבר.
באופן יוצא דופן – הסרט טוב מהספר.

לפני 5 שנים•עודד
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

הביקורת שלי על הספר תלויה בעיקר בשאלה האם הסיפור אמיתי או לא.
אני רוצה קודם להבהיר, שדימיון ספרותי הוא דבר מבורך וחשוב ליצירות, אין על כך מחלוקת, אבל אז מבחינתי הספר צריך להיות כתוב בצורה חזקה ומעוררת עניין. ופה משהו בצורת הכתיבה היה פשוט, אולי פשוט מדיי.
בתחילת הקריאה המשכתי למרות שהוא לא היה מרתק בכלל, כיוון שזה ספר מוכר וידוע, רציתי לבדוק האם יש סיבה מוצדקת לכך. וגם הסתקרנתי.
הרעיון וסיפור האהבה הלא ממומש יפים כשלעצמם ובעיקר עצובים. אני בטוחה שאצל לא מעט אנשים זה אפילו עלול לעורר איזה זכרון אישי שנחרט בלב (ככה זה היה אצלי כשקראתי אותו, ואפילו יכולתי להצביע על אדם שהזכיר לי את הדמות, מנקודת מבטי שלי).
כשסיימתי את הספר חזרתי לפתיחה וקראתי אותה שוב (כי בקריאה ראשונה היא לא הייתה מובנת לי), ואז היה נראה שמדובר בסיפור אמיתי וזה שינה את כל התמונה בעיניי.
אם זה היה סיפור אמיתי- אז אפילו שזה כתוב בצורה פשוטה מדיי, הסיפור עצמו הוא חזק. ואם זה לא אמיתי- אז הכתיבה קצת "פרווה" יחסית לפוטנציאל העלילה.
סה"כ הספר טוב.
ואם מישהו יוכל להאיר את עיניי, אשמח לדעת האם הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי או לא...

ואסיים בציטוט מעניין ומתמצת, שמופיע בתחילת הספר:
"בעולם שנעשה יותר ויותר קשוח, כולנו חיים בתוך קונכייה פרטית של רגישויות שהגלידו. איני יודע היכן בדיוק מסתיימת התשוקה הגדולה ומתחילה רגשנות מתקתקה, אבל נטייתנו ללעוג לאפשרות קיומה של הראשונה ולהגדיר רגשות כנים ועמוקים כרגשנות מטופשת מקשה עלינו להיכנס אל מלכות העדנה, שבלעדיה אין להבין את סיפורם של פרנצ'סקה ג'ונסון ורוברט קינקייד...
אולי אפילו תגלו, כמו פרנצ'סקה ג'ונסון, אפשרות לשוב ולרקוד בחללים האדישים של לבכם."

לפני 7 שנים•
★★★★★
•גילת
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

טוב, רק עכשיו במהלך שיטוטי באינטרנט אני מגלה שזה רומן בדוי ולא באמת סיפור אמיתי. אפשר לסכם שזה סיפור אמיתי שלא קרה באמת. כנה ומלא ברגש טהור. על פספוס ועל אהבה ועל מה היה קורה אם ובעצם אולי נחמד יותר שלא קרה כי ככה זה נשמר מושלם ויפהפה ומרוכז בימים ספורים ולא דוהה עם השנים.
וכמה שבכיתי כשסיימתי אותו!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נועה
הגשרים של מחוז מדיסון

הגשרים של מחוז מדיסון

רוברט ג'יימס וולר

וואו!ספר שמרטיט את הלב,ונותן לדמעות לזלוג-והוא שווה כל דמעה!סיפור אהבה שנובע מרגש עמוק.רומנטי וחושני והוא כל כך אמיתי!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דין דין
דירוג
4.0
לפני 5 שנים

“חלום בהקיץ. ערות מנומנמת. תחושה שבלתי אפשרי-אפשרי והבלתי מושג-מושג. ארבעה ימים של טירוף חושים. אדר”