מרקלונד עשתה את החיים קלים לעצלנים שבינינו, היא כתבה סדרת תסריטים נחמדה , אניקה, שבה הדמות הראשית היא כתבת פלילים, שמפענחת בכל פעם פרשיה אחרת. בסדרה, אניקה יפה מאוד וארוכה מאוד, וגם נחמדה ונעימה. כלילת המעלות. בספר מתערבבות כמה עלילות שמפורקות בסדרה לכמה פרקים. אפשר להחליט מה רוצים, סעודה מלאה או סנדוויצ'ים לדרך. קורא וצופה והעדפותיו. הכי אהבתי בספר - את תיאורי הקור הגדול. כמה שכבות לבוש נדרשות כדי לשרוד בחוץ בטמפרטורה בלתי אנושית. ובתוך כך לרגע הגיבורה שלנו לא מפסיקה לחקור ולחפש אחר תשובות לשאלות המציקות. כשלעצמי- מוחי ודאי היה קופא מזמן. לא הצלחתי להבין מה היו הקווים האידיאולוגים של התא המחתרתי, קשה היה לי להבין את הקשרים בין חברי התא, והיתה לי תחושה שזה לא החלק החזק של מרקלונד. עם זאת, היו לי שעתיים נעימות.














