• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של תושיק

תמונה של תושיק
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של תושיק

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של תושיק
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2014
סדרה:טרילוגיית אני לפניך #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אריאל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 9 שנים

“דעה לא פופולרית: אומרים על הספר הזה ש"גם הציניקנים הכי גדולים לא יוכלו לעצור את הדמעות". אז ווא”

22/157
ביקורות על ללכת בדרכך
הבאה
אוהבת לקרוא
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

ספר מעולה! לא יכולתי להניח אותו מהיד. סיפור עצוב, מעורר הרבה מחשבות על החיים. מומלץ מאד!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של משה
משה
תמונה של דנה
דנה
ש
שעיונת
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של מאירה
מאירה
תמונה של ruha
ruha
תמונה של Leilany
Leilany
10קוראים|גיל ממוצע51|90%נשים

על המבקרת

תמונה של תושיק

תושיק

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
425 ביקורות•4 נבחרות•3,078 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תושיק
תושיק
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות425
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה3,078
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת199ספרות מקורית119מתח ריגול והרפתקאות26

דיון על הביקורת

1 תגובה
צילה
צילה•לפני 12 שנים

סופרת נהדרת. כתבה את הנערה שהשארת מאחור.

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של תושיק

הערעור האחרון

הערעור האחרון

ליעד שהם

ספר מעניין וזורם המתרחש בין כותלי בית המשפט העליון. הספר מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט בישראל ואל הפוליטיקה שבה המלאה תככים, סודות ומזימות.
בספר תמצאו גם נגיעה בנושאים נוספים כמו התמודדות עם אסון, התמודדות עם מחלה ויחסים בין בני זוג שיודעים עליות ומורדות.
היה לי קצת קשה להיכנס לסיפור אבל אחרי מספר עמודים נשאבתי אליו. הספר מלא תפניות מפתיעות וגילויים לא צפויים לכל אורכו.
ספר ישראלי שמאד מתאים לימים אלו. ממליצה בחום!
משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון. סגנו הודיע שהוא עומד לפרוש ומי שמיועד להחליפו הוא יריבו הגדול ביותר של גילון שמתנגד לדרכו המשפטית.
גילון מנסה לשכנע את חברו לא לפרוש אך לשווא. בדיוק בתקופה הזאת גילון מגלה שהוא חולה באלצהיימר ולאור הנסיבות וניסיונו לשמור על בית המשפט העליון בדרך שהוא מאמין בה, הוא מחליט לשמור את דבר מחלתו בסוד למרות שהיא כבר מתחילה להשפיע עליו.
אחד השופטים שגילון מינה לצידו הוא דוד ינאי. דוד הוא שופט שגילון לקח תחת חסותו עוד מהיותו תלמיד בתיכון. דוד בא מבית הרוס שקרתה בו טרגדיה. מאז אותה טרגדיה גילון טיפח אותו, דאג לו ושימש לו כאב לאורך כל הדרך. הוא היה בן בית בביתו ואף ניהל מערכת יחסים עם בתו.
כשגילון מגלה שהוא חולה, הוא מבקש מינאי בקשה לא פשוטה וינאי נאלץ להיענות בחיוב כאות הוקרה על כל שנות התמיכה בו. הבקשה תגרום לדוד
במהלך העבודה הצמודה עם גילון, לאט לאט ינאי נכנס לתוככי מערכת המשפט ולומד להכיר את הנפשות הפועלות בבית המשפט העליון ובכלל. הוא מגלה שקרים, הסתרות, טיוחים ותככים שחלקם אף קשורים אליו באופן אישי ולטרגדיה שחווה ומאיימים למוטט את כל מערכת המשפט במדינה.
דוד מגלה סוד גדול שתחילתו לפני הרבה שנים, הקשור בין היתר לצבא, ומעורבים בו כל האנשים שסביבו: גילון, סגנו של גילון, אביו של דוד, הבת של גילון שהוא מאוהב בה ועוד הרבה אנשים.
מהו הסוד הגדול שגילה דוד? איך הסוד קשור לטרגדיה האישית שלו? מה הקשר של גילון לאותו סוד? האם יצליחו גילון וינאי להגן על בית המשפט ולשמור על הצדק שאותו הוא אמור לייצג?
תקראו ותגלו!

לפני 6 שנים•תושיק
השחור והכסף

השחור והכסף

פאולו ג'ורדנו

ספר מסוג הספרים שאני מכנה "ספר קטן גדול". ספר קצר ונוגע ללב שטמונות בתוכו המון תובנות על החיים, ספר שהשאיר אותי עם המון מחשבות ואני ממליצה עליו בחום!
מסופר על זוג צעיר שמצפה להולדת ילדו הראשון. מכיוון שהאישה בשמירת לידה, הם שוכרים מטפלת לעבודות משק הבית אשר תישאר לעזור גם לאחר הולדת התינוק.
אותה אישה, המכונה גברת א', מנהלת את כל ענייני הבית והיא משמשת המרכז היציב והבטוח שמחזיק ומתחזק את הזוגיות של השניים.
גברת א' דואגת להם בכל פרט ופרט בחיים. היא דואגת למטלות הבית אך היא דואגת גם לשימור הזוגיות והאהבה ביניהם ולתפקודם כמשפחה.
אבל הכל מתנפץ כאשר יום אחד גברת א' מודיעה שהיא נאלצת לעזוב את עבודתה עקב מחלה. הזוג ההמום נשאר לבדו וצריך עכשיו להתמודד עם המשברים והאתגרים של מוסד הנישואים והמשפחה שהקים כשאין לו יד מכוונת.
כל זאת בנוסף לעצב הכבד של השניים ולחששם לגבי גורלה של מי שהפכה לחלק חשוב ממשפחתם.
הזוג מתמודד עם משברים כגון בעיות תקשורת וריחוק פיזי, הן עקב עומס בעבודה של הבעל שהתרכז בפיצוח הקריירה שלו והן כתוצאה מהולדת הילד שדורש תשומת לב וטיפול מסור יומיומי.
ספר מרגש על זוגיות, אהבה, משפחה וכל מה שמסביב.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
שירת סרטני הנהר

שירת סרטני הנהר

דליה אוונס

ספר מקסים! ספר מיוחד ומאד מרגש שפשוט לא יכולתי להניח מהיד. סיפור התבגרות נוגע ללב המשלב גם תעלומת מוות או אולי אפילו רצח. סיפור על הישרדות ועל בדידות כשכולו סובב סביב האהבה לטבע.
ספר שיישאר איתי עוד המון זמן, ממליצה בחום!
הסיפור מתחיל כאשר מתגלה גופה בביצת החוף בכפר שקט למרגלות חופי קליפורניה הצפונית. הגופה היא של צ'ייס אנדרוז, הכוכב המקומי.
האנשים בכפר מייד חושדים בקאיה שמכונה "ילדת הביצות". במשך שנים רבות התושבים מרכלים עליה ומתרחקים מקרבתה. קאיה היא ילדה בודדה. היא גדלה לבדה בביצת החוף ששימשה לה כמשפחה. אמה עזבה אותם כשקאיה היתה ילדה, האחים עזבו בעקבותיה. קאיה נשארה עם אביה השתיין שבקושי היה נוכח.
קאיה היא ילדה חכמה, רגישה שגדלה ושרדה לבדה בקשיים רעב ועוני בביצת החוף. הטבע הוא כל עולמה, ממנו למדה הכל על החיים. קאיה מאד בודדה והיא כמהה לחום ואהבה.
במהלך חייה בכפר היא תפגוש שני גברים ותנהל איתם מערכות יחסים, בתקופות שונות. האחד זה הכוכב צ'ייס והשני זה ילד שהכירה ועזר לה בילדותה. שתי מערכות היחסים מאד מיוחדות, מלאות תהפוכות, אכזבות וגם רגעי אושר. מכל אחת היא תיקח תובנות לחיים, תתגבר ותהפוך לפחות תמימה.
הפרקים מסופרים לסירוגין, פעם על קאיה ופעם על החקירה של מקרה המוות. לאט לאט שניהם מתחברים עד לסוף המפתיע.
מה קרה לצ'ייס אנדרוז? האם הוא נרצח? התאבד? נפל?
האם קאיה קשורה לתעלומת המוות? תקראו ותגלו. אחד הספרים הטובים שקראתי.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
הסוד האחרון של איימי סנואו

הסוד האחרון של איימי סנואו

טרייסי ריס

ספר מקסים! סיפור מרגש מאד על חברות יוצאת דופן, נהניתי מכל רגע ואני ממליצה בחום!
איימי התינוקת ננטשה עירומה בשלג. אורליה בת השמונה מצאה אותה במקרה והביאה אותה לאחוזה היוקרתית בה היא מתגוררת. בתחילה הוריה האמידים סרבו לגדל את התינוקת הנטושה מכיוון שהיא ממעמד נמוך אבל אורליה התעקשה ובסוף הם נאלצו להסכים.
שתי הבנות גדלו יחד כמו אחיות. הן היו החברות הכי טובות בלב ובנפש. החיים של איימי סנואו, כפי שאורליה קראה לה, היו לא קלים. הוריה של אורליה התנכלו לה ולא הסתירו את שנאתם כלפיה.
כעבור מספר שנים אורליה חלתה במחלת לב סופנית ומתה בגיל עשרים. (זה איננו ספויילר, כתוב בגב הספר). איימי נותרה לבדה בעולם, שבורה ואבלה.
אורליה חששה שאיימי תתפרק לאחר מותה ולכן היא תכננה היטב את החיים שהיא רוצה שיהיו לאיימי כשסופה יגיע. היא השאירה לה בצוואה מתנה מיוחדת שתגרום לאיימי לרצות להישאר בחיים: להכיר אנשים, להכיר את עצמה ולגלות סוד מרגש. היא השאירה לה מכתבים מוצפנים שרק היא תוכל לגלותם בזכות היכרותה המעמיקה עם אורליה. את המכתבים איימי תקבל כל פעם במקום אחר אצל אנשים אחרים.
בעקבות המכתבים איימי נוסעת ברחבי אנגליה, בכל מקום מחכה לה מכתב אחר בדרך לגילוי הסוד הגדול והמפתיע.
המסע של איימי לא קל, לעיתים גם פענוח המכתבים לא פשוט והיא נעה בין ייאוש לשמחה. למרות שקשה לה היא מאד נחושה ומוקירה תודה לאורליה שהצילה את חייה ולכן היא ממשיכה ולא מוותרת. איימי נעזרת בחברים שאותם היא פוגשת במהלך המסע המרתק והמרגש הזה עד לגילוי הסוד המרגש.
מהו הסוד שאורליה הסתירה? תקראו ותגלו.
במהלך המסע איימי עוברת תהליך התבגרות במהלכו היא לומדת להכיר את עצמה ומתחילה לפתח לה חיים עצמאיים משלה. היא תחווה אהבות, תלמד כמה חשוב לדעת לשחרר ולסלוח ותגלה סוד מרגש שישפיע על המשך חייה.
סיפור על חברות חזקה, על נאמנות ומסירות, על אובדן ועל אהבה.

לפני 6 שנים•תושיק
אל תאמינו

אל תאמינו

צ'רלי דונלי

ספר מתח מהנה עם המון טוויסטים והפתעות. הספר מעניין וזורם והסוף עושה חשק לעוד ספר.
עד אמצע הספר הסיפור נשמע מוכר, כמו הרבה ספרים דומים שקראתי בעבר. בחורה שמרצה עונש בכלא על רצח בן זוגה וטוענת שהיא חפה מפשע. כשחוקרים את המקרה שוב, מגלים שהחקירה הראשונה הייתה רשלנית וכנראה שהיא באמת חפה מפשע. אבל כאן מגיע ההבדל. כשהכל נראה ורוד, מתגלה פרט מפתיע שמעמיד בספק את כל התגליות החדשות ויכול להפוך את הקערה על פיה.
יופי של ספר, ממליצה בחום!
סידני היא יוצרת סדרות דוקומנטריות. דרך הסדרות היא חוקרת אנשים שהורשעו וטוענים שהם חפים מפשע. כבר מספר פעמים, במסגרת הסדרה והחקירות, היא גילתה ראיות חדשות והביאה לזיכויים של אנשים שישבו בכלא.
במשך השנים היא קיבלה מספר מכתבים מגרייס ומחברה שלה. גרייס יושבת כבר עשר שנים בכלא על רצח בן זוגה והיא טוענת שלא היא זאת שרצחה אותו. סידני מחליטה לחקור את המקרה ומגלה שהחקירה הייתה רשלנית עקב הרצון לסיים אותה כמה שיותר מהר כדי להחזיר את אתר התיירות המבוקש,שבו בוצע הרצח, לשיגרה.
סידני מפיקה את הסדרה "הנערה משוגר ביץ'" שבמהלכה היא מעלה כל פעם ראיות חדשות שתומכות בכך שגרייס אכן חפה מפשע.
בעקבות כך הסדרה הופכת להיות מאד פופולרית והרייטינג מרקיע לשחקים.
כשהסדרה מגיעה לפרקים האחרונים, סידני מקבלת מכתב שבעקבותיו היא מבינה שהמסקנה אליה הגיעה בעקבות החקירה, שגויה. עכשיו היא מבולבלת, מבוהלת ונראה כי בקרוה היא תאבד את כל התהילה שלה זכתה ואף את מקום עבודתה.
סידני ממשיכה לחקור על עברה של גרייס ובעיקר על חבריה הקרובים. לאט לאט היא עולה על משהו ואז חייה בסכנה.

אז מי באמת רצח את בן זוגה של גרייסי ולמה?
תקראו ותגלו. מודה שלא הייתי בכיוון לגבי זהות הרוצח וזוהי גדולתו של הספר.
אהבתי את הסוף המיוחד והמפתיע שמצד אחד סוגר קצוות אבל מצד שני הותיר אותי עם רצון לעוד ספר ועם המון מחשבות.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
סיפורו של יתום

סיפורו של יתום

פאם ג'נוף

ספר מדהים! סיימתי לפני כשלושה שבועות ואני עדיין לא מפסיקה לחשוב עליו. ספר מרתק על חברות והקרבה יוצאות דופן של שתי נשים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בסוף הספר ישנה אחרית דבר מעניינת שבה הסופרת כותבת שהסיפור אמנם לא אמיתי אבל הוא מבוסס על מיקרים שאירעו במציאות שהיא שילבה ביניהם והפכה אותם לסיפור אחד מרגש וחזק במיוחד.
ספר שלא יכולתי להניח מהיד, ממליצה בחום!

בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1944, נערה הולנדית צעירה בשם אינה נכנסת להריון כתוצאה מרומן עם חייל גרמני. אינה נאלצה למסור את התינוק לאימוץ, סולקה מביתה בבושת פנים והחלה לעבוד בניקיון של מסילת רכבת.
יום אחד עבר קרון של תינוקות יהודיים בדרכו למחנה ריכוז. בהחלטה של רגע, אינה חטפה את אחד התינוקות והחליטה לנסות להצילו מהגורל הצפוי לו.
אינה מצטרפת לקרקס גרמני נודד כדי שיהיה לתינוק מקום מחבוא. היא נאלצת להשתלב בעבודות הקרקס וללמוד את אמנות הטרפז כדי להצדיק את היותה שם. הלוליינית הראשית מקבלת אותה בהססנות ומתייחסת אליה בקרירות, דבר שמאד מקשה על האימונים שלהן יחד.
עם הזמן אינה מגלה שגם הלוליינית הראשית היא יהודייה ולכן גם היא, כמו התינוק, מסתתרת מהגרמנים בקרקס. הסוד המשותף שלהן מחבר ביניהן ולאט לאט נוצר ביניהן קשר חברות חזק עד כדי כך שכל אחת מוכנה להקריב את חייה בשביל השנייה.
הן מתקרבות וכל אחת מספרת לשנייה את סיפור חייה הקשה והעצוב.
הסיפור של שתיהן ביחד וגם של כל אחת בנפרד, מרתק ומלא תהפוכות. השתיים חייבות לתת אמון אחת בשנייה בשביל לשרוד את המלחמה.
מה יקרה בסוף? האם החברות ישרדו? האם התינוק ישרוד?
תקראו ותגלו.
סיפור על סודות, על חברות ונאמנות, על הקרבה, על הישרדות ועל אהבה.
ספר שנגע בי חזק ויישאר איתי עוד המון זמן.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
דירת שותפים

דירת שותפים

בת' אולירי

ספר רומנטי, קליל ומאד זורם. הספר מלא בהומור וציניות אבל מצד שני יש בו גם רגעים לא פשוטים של התמודדות עם קשיים ובעיות שגרמו לי להזיל דמעה. הגיבורים הם טיפי וליאון, שני טיפוסים שהם הפכים אבל אי אפשר שלא להתאהב בשניהם כי בסופו של דבר שניהם כל כך רגישים, אכפתיים וטובי לב.
ספר שנקרא בנשימה אחת, קיטשי אבל כייפי! ממליצה בחום!
טיפי נפרדה מהחבר שלה בצורה לא יפה והיא נאלצת לעזוב את הדירה שלו ולמצוא מקום לגור בו כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול.
טיפי מוצאת מודעה על דירת שותפים של בחור בשם ליאון. ליאון הוא אח בהוספיס ועובד משמרות לילה.
טיפי היא עורכת בהוצאת ספרים קטנה והיא עובדת במהלך היום כך שלכאורה הם לא אמורים להיפגש בתקופת המגורים המשותפת בכלל. טיפי תשהה בדירה בלילות ובסופי שבוע וליאון ישהה בה במהלך היום.
כל ההתקשרות ביניהם נעשית באמצעות כתיבת פתקים זה לזו ולהיפך. הפתקים שהם משאירים אחד לשני הם מצחיקים ומשעשעים כמו הוראות לגבי יום איסוף האשפה, לגבי האוכל שהם משאירים אחד לשני, לבגדים, וכמובן לגבי הורדת האסלה.
מערכות הזוגיות של שניהם מתפוררות ולא בריאות. לליאון יש חברה שמאד לא מרוצה מהזמן המועט שהוא מקדיש לה לעומת הזמן שהוא מקדיש לעבודתו. האקס של טיפי אובססיבי כלפיה והוא בא והולך ויודע איך לשכנע אותה כל פעם מחדש לחזור אליו.
כל אחד מהם חוות אירועים לא פשוטים בחייו, אחיו של ליאון מרצה עונש בכלא וטוען שהוא חף מפשע, האקס של טיפי עוקב אחריה ומתכנן לה "תרגיל" ערמומי, מטופל של ליאון בסוף חייו מחפש את בן זוגו האובד מימי המלחמה ועוד.
לאט לאט, דרך הפתקים, הם לומדים להכיר אחד את השני ומתחילים לשתף זה את זו בבעיות האישיות שלהם.
הם מתקרבים, מגלים אכפתיות אחד כלפי השני, דואגים זה לזה והופכים לחברים הכי קרובים ואולי הם ... מאוהבים?
הסיפור מלא בתהפוכות, אי הבנות, עליות ומורדות, רגעי עצב משולבים ברגעים שמחים.
מה יקרה בסוף? האם טיפי וליאון ייפגשו?
הסוף כמובן אופטימי ורומנטי והשאיר אותי עם חיוך רחב על הפנים.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
מה יש לאהוב בדורון

מה יש לאהוב בדורון

מירב הלפרין

הספר הזה בא לי בדיוק בזמן. אחרי כמה ספרים כבדים ועצובים, חיפשתי ספר קליל כדי לנקות את הראש והספר הזה הוא בול כזה. הוא קליל, הומוריסטי, קיצבי ומאד זורם.
סיפור על אישה בשם גלי שבעלה רוצה קצת לגוון את חיי הנישואים שלהם בצורה של חילופי זוגות.
גלי המרובעת המומה מעצם הרעיון אבל בלית ברירה היא נאלצת לזרום איתו. זה ישמש לה מעין קלף ביטוח בעתיד אם וכאשר תנהל רומן עם הגבר שבו היא מאוהבת, דורון אמסלם, שעובד איתה בערוץ הפצפונים למגזר החרדי. כרגע עדיין אין ביניהם כלום אבל היא מפנטזת על רומן או איזו הרפתקה איתו מתישהו. וחוץ מזה, אם היא מתכננת ליהנות עם דורון אז לא אכפת לה שבעלה גם ייהנה קצת, העיקר שיעזוב אותה בשקט.
ביחד גלי ובעלה יוצאים למסע חיפוש אחר הזוג המתאים להם. זהו מסע מצחיק, הזוי ומשעשע. הם פוגשים טיפוסים מכל הסוגים והמינים וגלי תמיד הורסת כל סיכוי למימוש.
בינתיים דורון משחק את הקשה להשגה עד שיום אחד הוא סוף סוף מזמין אותה לצימר. מאותו יום, הכל מתחיל להסתבך. כשהם בצימר באמצע האקט, דורון מפסיק לנשום ולא זז. גלי המבוהלת בורחת מהמקום בלי לדעת מה קרה לדורון ובלי לקרוא לעזרה.
הפרשה הולכת ומסתעפת, גלי לא מספרת מה קרה, היא חיה עם פחדים באשר לגורלו של דורון וכן תוהה מה יהיה עונשה אם וכאשר תיתפס, הן על ידי המשטרה והן על ידי בעלה. היא נאלצת לשמור על סודה ובמקביל להמשיך לנהל את חיי המשפחה שלה.
מה עלה בגורלו של דורון? מה עלה בגורלה של גלי?
תקראו ותגלו. הסוף מפתיע.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק
סודה של מספרת הסיפורים

סודה של מספרת הסיפורים

סג'אל בדאני

איזה ספר מקסים! נהניתי מכל רגע וממש לא יכולתי להניח מהיד עד לסיום המרגש.
סיפור על אישה אמיצה שנאלצה להיאבק בין רצונותיה והליכה אחר תחושות לבה לבין נאמנות למשפחתה ולמה שמצופה ממנה בתור אשת איש ואם לילדים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים בהודו.
הספר מעורר הרבה מחשבות על החיים, על הגורל, על החלטות, על הזכות לאהוב, על נאמנות, על התמודדות עם אובדן, על נחישות ואומץ ללכת עם האמת שלנו והוא מסתיים עם חיוך שטומן בתוכו המון תקווה לעתיד הצפוי.
ספר מרגש, מעניין וזורם. ספר שיישאר איתי עוד הרבה זמן. ממליצה בחום!
ג'אנה היא עיתונאית שגרה בניו יורק. היא עברה הפלה בפעם השלישית וכתוצאה מכל מה שכרוך בהתמודדות עם האובדן ושברון הלב, התרחקה לאט לאט מבעלה ונישואיה התפרקו.
יום אחד מגיע מכתב מהודו לאמה של ג'איה שאביה, סבה של ג'איה, גוסס. אמה מתעלמת מהמכתב ולא מוכנה לנסוע אליו אבל ג'איה רואה בכך הזדמנות להתנתק קצת ועל הדרך אולי לגלות פרטים על עברה המסתורי של אמה ומשפחתה והיא מחליטה לטוס בעצמה להודו.
ג'איה רואה בכך הזדמנות לגלות את הסיבות לכך שאימה התנהגה אליה בקרירות כל חייה. היא דאגה לה ואהבה אותה אך ללא כל גילויי חיבה. אמה מעולם לא סיפרה לה על עברה, על הוריה, שאותם ג'איה מעולם לא פגשה.
כשג'איה מגיעה להודו היא מגלה שסבה כבר נפטר. ראווי, המשרת המסור שלו, מקבל את פניה ומחליט לספר לה את סיפורה המרגש והסודי של סבתה. מסתבר שראווי היה החבר הכי טוב של סבתה ואיש סודה למרות שהיה ממעמד שנחשב נחות מאד בהודו שנקרא מעמד "הטמאים".
ג'איה מגלה לאט לאט את סיפורה של סבתה האמיצה מספרת הסיפורים, את הכוח הרב שהיה לה ואת מאבקה ונחישותה לממש את רצונותיה בתקופה שבה ציפו מנשים להיות בבית ולגדל ילדים.
ג'איה לומדת על עברה של משפחתה, על סבתה ועל אמה ועל הדרך נסחפת לתרבותה וניחוחותיה המשכרים של הודו.

מדוע אימה של ג'איה לא בקשר עם אביה, סבה של ג'איה? מה הסוד הגדול שסבתה הסתירה? מדוע נפטרה סבתה ואיך? מה יעלה בגורל נישואיה של ג'איה? עם איזה תובנות ג'איה תחזור?
תקראו ותגלו!
סיפור על כוחה של האהבה, על סודות, על נאמנות יוצאת דופן ועל חברות ראויה להערצה, על הקרבה, על אומץ ועל מימוש עצמי.
אסיים בכמה ציטוטים שנגעו ליבי ושיש להם מסר חשוב לחיים, אותו למדה ג'איה במהלך המסע:
"מאבקה ונחישותה (של הסבתא) לימדו אותי שכל יום הוא יקר מציאות ושאהבה היא דבר שיש להגן עליו כפי שמגנים על אוצר שערכו לא יסולא בפז, שרק בני המזל מוצאים ונהנים ממנו".
"אני חוזרת עם מטרה ועם הבנה שלא היו בי קודם לכן. אולי החיים הם סדרה של החלטות שהגורל מעורב בהן. אולי הם קבלת העובדה שהבלתי אפשרי פירושו שדלת אחרת נפתחת. ואולי המשמעות היא שצריך להיות הכי חזקים דווקא בזמנים הקשים ביותר בחיים."
אני חוזרת עם ... "הכרת תודה על כל מה שיש לי ועם ניצוץ של תקווה בגלל מה שאני יכולה להיות, אני משחררת את עברי וצופה אל העתיד".

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תושיק

ביקורות נוספות על "ללכת בדרכך"

ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

מאז שהקריאה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי וברגע שאני מסיימת ספר אחד, אני עוברת מיד לספר הבא שממתין, לא קורה יותר מדי, לצערי, שאני מסיימת ספר ורוצה להיאחז בו עוד קצת, לחשוב עליו, להרהר בו, לקחת ממנו איזה מסר או איזו תובנה שאני רוצה שילוו אותי. אבל כשזה קורה, אין דבר נפלא וממלא מזה. אז הנה דוגמה לספר כזה שהכריח אותי לחשוב והזכיר לי, שוב, למה הקריאה היא אחת האהבות הגדולות שלי. ואין ספק שזה אחד הספרים הנפלאים שקראתי בחודשים האחרונים.

עברו כבר כמה שבועות טובים מאז שסיימתי את הספר והוא עדיין מהדהד בי, עם הסוף הבלתי נשכח והמצמרר שלו. נשאבתי אל הספר הזה מהעמוד הראשון, וברור שסיימתי אותו מהר מדי.

הסיפור מסופר מפיה של לואיזה קלארק, בחורה צעירה שמתגוררת בעיירה קטנה עם הוריה. היא חיה חיים נטולי שאיפות ולא ממש יוצאת מאזור הנוחות שלה. היא עובדת כמלצרית בבית קפה קטן עד ליום שבו הוא נסגר והיא מפוטרת. היא המפרנסת העיקרית בבית, ולכן עליה למצוא עבודה חדשה באופן מיידי. בחוסר רצון, היא מתחילה לעבוד כמטפלת של בחור צעיר ונכה, משותק בארבע גפיו כתוצאה מתאונת דרכים, ויל טריינר. ויל אינו אדם שקל להסתדר איתו. היה לו הכול בחיים והוא איבד את הרוב, הוא ממורמר וציני, שונא את העובדה שהוא צריך להיעזר באחרים כדי לבצע פעולות בסיסיות ושונא את החיים שלו באופן כללי. שונא עד כדי כך שהוא רוצה לסיים אותם, וללואיזה יש חצי שנה בלבד כדי לשנות את דעתו.

זו העלילה בקווים כלליים מאוד, ואני לא רוצה לגרוע מחוויית הקריאה ומההשפעה של הספר. אני חייבת לציין שאמנם נשאבתי אל הספר הזה כבר מהעמוד הראשון שלו, אבל בהתחלה הרושם שלי ממנו היה של ספר קליל, וככל שהספר התקדם, הוא הפך למורכב ועמוק.

שתי הדמויות העיקריות, ויל ולואיזה, הן דמויות נפלאות – שנונות, ציניות וכל אחת מהן מתמודדת עם קלף מחורבן למדי שחילק להן הגורל. המפגש הראשון ביניהם היה צולע, והקשר ביניהם ידע עליות ומורדות רבות, אבל הפך בסופו של דבר לקשר מלא ברכות, אכפתיות ויופי, וכל רגע שהם חלקו היה מיוחד בדרכו. ההשפעה של כל אחד מהם על חייו של האחר היא משנת חיים ויוצאת דופן, והמסע שהם עוברים ביחד הוא קסום, עד לסופו שובר הלב.

כתיבתה של ג'וג'ו מויס פשוט נפלאה. היא מרגשת מאוד, קלה לקריאה, יש בה הרבה הומור, אבל היא לא מוותרת גם על העומק. והסיפור עצמו מרגיש כל כך אמיתי, הדמויות נבנו בצורה כל כך אמינה – החל מהמשפחה המטורפת של לואיזה וכלה בהורים המשמימים של ויל, וכמובן גם ויל ולואיזה עצמם. הצלחתי להבין כל פעולה שלהם ולהזדהות איתה. הכיוון שאליו הלך הסיפור היה אמין מאוד וכל רגע קטן בסיפור היה פשוט מושלם. הצלחתי לדמיין כל דבר שתואר בספר, כאילו התרחש לנגד עיניי.

הסיפור היה עצוב, ועם זאת כל כך מחמם את הלב. מלא באובדן, אבל ממלא את לב הקורא לגמרי. סוף הספר משאיר את הקורא עם כאב לב גדול, אבל עם חיוך ענק. ומעל הכול – הספר הזה גורם לך לרצות לחיות, גורם לך לחשוב על האופן שבו אתה חי את חייך, על הבחירות שלך בחיים, וגורם לך לרצות לנצל את החיים עד תום.

מומלץ, כבר אמרתי?

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

אני לא בוכה מספרים. משירים כן. מספרים לא.
**כמעט כולם התרגשו, בכו והמליצו על ספר זה.
אז קראתי.
הספר פשוט, לא מתוחכם.

~~ יתכנו ספויילרים ~~

לואיזה, כמו הספר, חביבה, קלילה ומשעשעת לפרקים.
בת 27, חסרת הכשרה נכנסת לחייו של ויל, בן 35 המשותק בארבע גפיים, לשמור עליו, להכניס קצת צבע לחייו.
לואיזה, לוקחת על עצמה משימה להזיז (דעתו של) משותק.
ויל, גם הוא משעשע לפרקים, אדיש ללואיזה בתחילה ולאחר מכן מצליח לאתגר את לואיזה למצוא כיוון ועיניין בחיים.
הנכה, המוגבל, הצליח להזיז את לואיזה.
האם לואיזה תצליח להזיז את ויל?
האם למישהו בכלל יש זכות להזיז דעתו של אחר, צלול, ברור ומנומק?

~~ סוף ספויילרים ~~

הספר, כמו לקחו אסופה של משפטים לחיים טובים, משפטים נכונים אולי, משעשעים אולי, מרגשים אולי, ואת אותם משפטים עטפו בסיפור אהבה שכזה.
סיפור אהבה סוחפים אהובים עלי במיוחד.
היה בסדר, אבל לא בכיתי.

~~~

**(ממתינה למחשבות והערת הזיבלון. נא לא לאכזב)

לפני 10 שנים•
★★★★★
•michalro
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

כנראה שמשהו התקלקל בתעלת הדמעות שלי. בדרך כלל אני בוכה מכל ספר או סרט שיש בו אפילו שמץ של עצב. אפילו מהלהיט האחרון של דיסני "לשבור את הקרח" בכיתי. כשלקחתי את הספר הזה מהספריה הכנתי ערמה של טישואים והתכוננתי לבכי טוב כזה ומשחרר. "זה ספר שאפילו ציניקנים בוכים בו" הבטיחו הביקורות. למרבה הפלא עיני נשארו יבשות לחלוטין. איך זה קרה? פשוט מאוד. הספר היה צפוי לגמרי בעיני ולכן לא ממש מרגש.

לואיזה קלארק היא צעירה בת 26 העובדת מספר שנים בבית קפה שכונתי, ומפרנסת את משפחתה – אם שמטפלת בסב, אחות שהיא אם חד הורית צעירה, אב שמשרתו בסכנה מתמדת. כשלואיזה מפוטרת היא מוכרחה למצוא עבודה כמה שיותר מהר, ולכן מסכימה בלית ברירה לשמש מטפלת לויל, גבר עשיר שמשותק מהצוואר ומטה לאחר תאונה. המפגש בין השניים כבר נכתב המוני פעמים – האישה הפשוטה שהיא מקסימה וקלילה, הגבר שהוא קשה ומגעיל אליה, התחלה שהיא בלתי נסבלת לשני הצדדים, עד שהם נקשרים זה לזו כמתבקש. כמה לא מפתיע לגלות שמאחורי הציניקן המריר מסתתרת נפש עדינה שמצליחה לגרום ללואיזה לקחת אחריות על חייה ולממש את הפוטניציאל הרב שכמובן טמון בה. בקיצור, סטריאוטיפ על גבי סטריאוטיפ. יאמר לזכותה של מוייס שהיא שוברת בחלק השני של הספר את התבנית השחוקה עד זרה של אלייזה דוליטל. מסתבר שלמשפחתו של ויל יש סיבה להעסיק את לואיזה מעבר למה שסופר לה בתחילה. אולם למרות התפנית העלילתית יכולתי לחזות את ההמשך, מה שכנראה תרם ליבוש הדמעות שלי עוד בטרם הבשילו לצאת.

לטובת הספר ניתן לומר שהוא קריא מאוד, דמותה של לואיזה באמת מקסימה ומעוררת הזדהות, וגם הומור יש כאן לעיתים. באופן עדין יש כאן גם ביקורת על החברה – בדידותו של אדם שהיה מרכז החברה ונעזב לנפשו מרגע שהיה לנכה, ההוצאות הבלתי אפשריות שמתלוות למצב כזה, הצביעות של החברה שמחליטה שכל אדם צריך להיאחז בחייו בכוח ולא מאפשרת למי שרוצה את הבחירה לסיים אותם.

למרבה המזל זה לא ספר ישראלי, ולכן מותר לי לא להקסם ממנו. בביקורת האחרונה שלי שלא היללה הסופרת נעלבה באופן אישי וחברותיה הציפו אותי בהודעות נרגשות עד שוצפות בתוספת עלבונות ואיחלו לי שיהיה לי ילד אוטיסט. הפעם אני מניחה שמוייס, שזהו רב מכר נוסף שלה, תהיה אדישה לחלוטין לביקורת אנונימית באתר ישראלי.

לפני 11 שנים•בלו-בלו
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

איכשהו התגלגל אלי עותק של הספר שכריכתו היא לא זו המופיעה כאן, אלא כולה תצלום מוגדל של לואיזה וויל מחובקים, כלומר פוסטר פרסומת לסרט שנערך ככריכה. אני תוהה אם בגרסה הדיגיטלית יכללו גם טריילר. על הכריכה מתנוססים הכיתובים "בראש רשימות רבי-המכר בעולם!" ו"עכשיו הסרט". עם כל איזכורי הסרט והרצון לקדם את שניהם, לא יפלא שגם הקריאה בספר דומה מאוד לצפיה בסרט, כאילו כוונת המחברת ג'וג'ו מויס הייתה ליצור ספר שעיבודו לתסריט יקל על העוסקים במלאכה.
כיצד יוצרים ספר שמרגיש כמו סרט כבר בעת קריאתו?
קודם כל, הרבה המחשות ויזואליות: הטייץ המפוספס, תאור פיזי של הדמויות, תאור הגן הפורח, עיסוק בויזואליה כתוכן ממש - קעקועים, מירוץ סוסים, חתונה, ובגדים, בגדים ושוב בגדים, כשכל דמות מאופיינת על ידי לבוש שונה בהתאם לסטריאוטיפ שנבנה לה ושממנו איננה חורגת.
שנית, עיסוק בקיטש, ניו-אייג' וקואוצ'ריות במסווה. הספר כתוב בצורה אובר-רומנטית ומבצע גלוריפיקציות של דמויות מסויימות ושינמוך של דמויות אחרות מנגד. יש בספר עיסוק בשינוי שדמויות עוברות, ובאלמנטים שמחישים או מעכבים את השינוי. מתוך המכתב בסוף הספר: "אני לא אומר לקפוץ מבניינים גבוהים או לשחות עם לווייתנים או משהו... אלא לחיות באומץ. לדחוף את עצמך. לא להתפשר" (עמ' 406). ממש אלון גל.
שלישית, הדמויות בנויות בהתאם לטייפ-קאסט מסויים וכל מה שקשור בהן ובהתנהגותן מוכתב כתוצאה מאותו טייפ-קאסט. לואיזה הוא המגניבה השובבה שלא מתבגרת, אחותה היא הגאונה האחראית, אמו של ויל היא אישה ממורמרת ונוקשה, ויל הוא שחצן ציני וכו'. כל הדיאלוגים ביניהם מוכתבים על-פי קריטריונים שנקבעו מראש ולכן הם צפויים.
רביעית, העלילה לא חורגת ממה ממה שמצופה אליה, היא מכוונת מטרה כאילו כל דקת קריאה היא מאני-טיים.
ויחד עם כל עניין הקריאה הויזואלית, הקיטש, הסטריאוטיפים והכתיבה מכוונת-המטרה, אני חושבת שזה ספר לא רע. במיוחד כי נהניתי לקרוא אותו, והוא החזיק אותי במתח והצליח לרגש, גם אם באמצעים מלאכותיים. לא מדובר פה בדוסטוייבסקי, זה ספר שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, ונעשתה כאן עבודה קשה בכתיבת ספר שירתק את הקוראים בכל רגע ורגע.
והערה קטנה לגבי דמותו של ויל (עוד אחת מהדמויות שעוברות גלוריפיקציה בספר) - לי היה נראה שהוא לא רק יהיר ועיקש, אלא שאינו מסוגל לקבל את לואיזה כפי שהיא, מבלי לשנות אותה ולהפוך את חייה דומים לחיים שהיו יכולים להיות לו. והיא, למרות כל הרצון שלה לצאת מהקן ולהתחיל לקבל החלטות בעצמה, בסופו של דבר שוב מצייתת לו ומרצה אותו. נקודה למחשבה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•זוהר
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

את הפרקים האחרונים בספר קראתי ביום שבת בבוקר, הבנות ישנו בפעם הראשונה אצל סבא וסבתא, ואני זכיתי לבוקר של שקט . בעלי שיחיה נכנס לסלון הלום שינה ומצא אותי ממררת בבכי . "תשחררי קצת" אמר לי , "לא יקרה כלום אם נזכה לקצת שקט מידי פעם", ומכיוון שהוא לא איש של ספר לא עלה בדעתו שמיררתי על הסיום החמוץ מתוק של הספר וממש לא על השקט הנפלא (ותסלחנה לי בנותיי האהובות...).
הספר הזה הוא פנינה אמיתית. לעיתים מינימליסטי מאוד, כמו איש שפותח באיטיות חלון לנוף עוצר נשימה. לכאורה סיפור נדוש, אבל ג'וג'ו מויס מפליאה לעשות ממנו סיפור אהבה מיוחד במינו עם עומק נפלא לכל דמות. בחלק מהפרקים היא נותנת לנו להציץ על המתרחש מנקודת מבטם של דמויות המשנה (רק חבל שלא מנקודת מבטו של ויל...) והדקויות של כל דמות ודמות פשוט הדהימה אותי.
ספר מעולה ומומלץ. לא לשכוח טישו ליד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ענת ש
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

האם אני היחידה ששמה לב שהמסר לאורך כל הספר הזה הוא שחיים עם מוגבלות או נכות מסוימת הם חיים שלא שווה לחיות אותם? למרות שיש לך משפחה אוהבת ותומכת, אמצעים כספיים אינסופיים, טיפולים רפואיים מצוינים ושותפה לחיים נאמנה ומיוחדת, שאוהבת אותך מפני מי שאתה באמת?

שלא תטעו, אני ממש אהבתי את הספר הזה. הדמויות חזקות ובעלות עולם פנימי עשיר, העלילה מרתקת ולא משעממת לרגע, הכתיבה והתרגום טובים מאוד והסוף מפתיע. היו פעמים שנורא התרגשתי או שדילגתי בעיניים כמה שורות בכדי לראות מה יתחרש בהמשך מרוב סקרנות ואז חזרתי לאותה הנקודה. היו פעמים בהם אפילו סגרתי את הספר ופשוט חשבתי וחשבתי ולא המשכתי לקרוא עד שהצלחתי להירגע.

אבל כל כך מפריעה לי הגישה של הספר, לקראת הסוף הרגשתי ממש מצוקה עמוקה מפני ההשלכות המוסריות והאתיות על מה שעומד לקרות.

אני לא מזלזלת או רוצה לנסות להרגיש מה בן אדם שחי בכיסא גלגלים חווה, אני בטוחה שזה לגמרי לא קל ולא נעים ואני יודעת שאני לעולם לא אצליח לתפוס עד כמה זה קשה. אבל להחליט ולקבוע שחיים עם נכות הם חיים שלא שווים מספיק, זה יותר מידי בשבילי. לכל אלה מאיתנו שיש להם חבר או קרוב משפחה במצב דומה, הסיום של הספר מאוד טרגי ומטריד.

מצד אחד אני נורא רוצה לתת לספר הזה חמישה כוכבים כי זה היה ספר מעולה, מצד שני אני כל כך כועסת ועצובה שאני חושבת שאפילו כוכב אחד לא מגיע לו. אני צריכה לגבש עמדה ברורה בנוגע לספר ואז כנראה אחליט.

לפני 9 שנים•Cat
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

ג'וג'ו מויס הובאה לידיעתו של הקורא הישראלי עם הלהיט הקודם "הנערה שהשארת מאחור". בספר ההוא היה פרק התחלתי משובח וכל ההמשך מרוח, משל פזילה מהירה לתסריט בוא יבוא.
הספר לפנינו פניו כולו לסרט עתיר רווחים, עלילה בוליוודית בפזילה הוליוודית. ובמה דברים אמורים? הדברים אמורים באחר ויל טריינר, בחור בן 33 מעיירה מסויימת באנגליה, עיירה בה גדל ברווחה ולמשפחתו טירה שרווחיה מתיירות. הוא עצמו הגיע מהר מאוד ללונדון, הפך למנהל מצליח בחברה המשתלטת על חברות אחרות והתעשר עד שנפגע בתאונה והפך למשותק בארבע גפיו.
שנתיים לאחר מכן אנו פוגשים את לואיזה קלרק בת ה-26, מפוטרת טרייה מבית קפה שזה עתה נסגר ואותו אהבה. בלשכת העבודה הציעו לה עבודה עם משותק בארבע גפיו. בראיון אליו היא ניגשת המראיינת היא אמו של המשותק, קמילה טריינר, הממהרת להעסיק אותה למרות חוסר ניסיונה בתחום. הסוד מתגלה עד מהרה: ויל בוחר לסיים חייו בעוד שישה חודשים בדיגניטס השוויצרי, מקום בו אנשים בוחרים לסיים חייהם בהתאבדות. לואיזה צריכה איכשהו, מלבד סיוע בטיפול, לרומם את רוחו ולמנוע את הרצון להתאבד. ויל כמובן לא יודע שהיא יודעת ואפילו נתן, המטפל הרפואי, לא יודע שהיא יודעת.
כדי לסייע במציאת תוכנית לרומם את רוחו, לואיזה מסתייעת באחותה קטרינה, המעלה רעיונות משלה. הרעיונות הראשונים נידונו לכישלון, אך בסוף יש דווקא הצלחה קטנה.
לא אמשיך לגלות. זה באמת לא עד כדי כך חשוב.
מה שחשוב באמת זה הזן החדש של הכותבים (והכותבות, כמובן) המפנים פניהם לקוראים באשר הם ומכל שדרות העם. על פניו זה בהחלט בסדר, הכסף שופע וגם הפרסום. לי זה רע. הספר הזה תפור תפרים גסים: המעברים העלילתיים מודבקים מטלאים, הדמעות מושפרצות ע"י מאפר נמרץ מדי, העלילה המתרחשת ב-2007 לא צריכה לייחס למחשב כוחות מאגיים ולמסור מספר טלפון ביתי במקום סלולארי זה אנכרוניזם שעבר זמנו. זה עוד איכשהו נסבל.
אלא שהספר עוסק בדילמות מוסריות כבדות וכאן כוחה של מויס באמת דל. היא בחרה בדמויות בלתי אפשריות מחד גיסא (לואיזה קלרק החצי-היסטרית) ומאידך גיסא בדמות כל כך מתבקשת, שאיכשהו זה יוצא רע (קמילה, אמו של ויל, שופטת מוערכת). גם זו וגם זו אינן דמויות חזקות בהתלבטות מוסרית, הוספת האב הבוגדני מוציאה אותו מכלל המשחקים את המשחק המוסרי וכן הלאה וכן הלאה.
הסיפור יכול היה להיות חזק יותר, מצומצם יותר וכמובן כתוב בצורה ראויה יותר פרי עטם של כותבים מוכשרים יותר. ג'וג'ו מויס אינה אחת כזו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מורי
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

יש מגוון ספרים: מעניינים פחות/ מעניינים יותר, קלילים/ מעמיקים, מרתקים או משמימים/ מאכזבים...
אבל אחת ל..נתקלים בספר שלוקחים אותו הלאה איתנו, ספר שתופס מקום בלב ומלווה אותנו גם אחרי שכבר סיימנו לקרוא.
על אחד כזה אני רוצה להמליץ- "ללכת בדרכך" של ג'וג'ו מויס.
בקצרה: בחורה בת 26, מפוטרת בהתראה קצרה מעבודתה וכיוון שהיא המפרנסת העיקרית בבית (מתגוררת עם סבה, הוריה ואחותה הצעירה, אם חד הורית לילד בן 5) היא נאלצת לקבל על עצמה עבודה כמטפלת בגבר צעיר בן 35 אשר נותר משותק ב4 גפיו בעקבות תאונת דרכים.
הסיטואציה הזאת יוצרת מפגש בין שני עולמות שונים- הגבר ממעמד גבוה והיא מהמעמד הנמוך, הגבר (לפני התאונה) חי חיים שוקקים, היה מנכ"ל והרוויח הון, עסק בפעולות אקסטרים ואהב אתגרים ואילו היא חיה חיי שגרה די אפרוריים, ללא שאיפות מיוחדות להתקדם בחיים וכו'.
חוץ מזה שבמהלך הסיפור הם מתפתחים ולומדים דברים אחד בזכות השניה, יש טוויסט בעלילה והיא מגלה את הסיבה האמיתית שלשמה אמו שכרה אותה כמטפלת עבורו לתקופה של חצי שנה ומפה הסיפור נוסק.
זה ספר שנותן המון- 407 עמודים מהולים בהומור, ציניות, שמחה ועצב.
מעניק דרך הסתכלות על העולם והחיים מהיבטים שונים, ספר סוחף, עוצמתי ומרגש!! (את סוף הספר קראתי עם חבילת טישו צמודה)...
תרשו לעצמכם ולאהובים שלכם את המתנה הזאת!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תולעת ספרים
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

כמו שכתבתי כאן בעבר, אני נוטה להיזהר מספרים שהם קונצנזוס. אם יש משהו שכולם אהבו, אני אתייחס אליו בחשדנות. אפילו אם יש סרט שכולם ראו, כנראה ייקח לי כמה שנים טובות לראות אותו.
בנוסף לכך, אני נזהרת ממלכודות בכי כמו מאש. בכל פעם שאני נתקלת במסחטת דמעות, אני מתמלאת ציניות. ב"שומרת אחותי", כשכולם בכו, אני צחקתי.
ועם זאת, הרגשתי שמזמן לא קראתי ספר טוב, שממש נהניתי ממנו ונכנסתי אליו, אז בחרתי את "ללכת בדרכך". וכמה שאני נזהרת מקונצנזוס וממסחטות דמעות, גם אני נפלתי.
התחלתי את הספר בראשון בצהריים וסיימתי אותו הבוקר - פשוט לא יכולתי להניח אותו מהיד. כן, גם אם הוא קלישאתי, גם אם הוא מוגזם, גם אם הוא לא אמין, הוא פשוט יפה ומרגש, ואם לא הייתי מסיימת לקרוא אותו בעודי על כלי תחבורה ציבורית, הייתי מייבבת ומתייפחת.

מיותר לציין שאתמול הזמנתי גם את ספר ההמשך, נכון?

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
דירוג
4.0
לפני 10 שנים

“הספר הראשון שג'וג'ו מויס כתבה הוא גם האחרון שלה שקראתי. כך יצא, לא בכוונה. היתה לי הרגשה כשקראתי את”