איני מסכים עם הכתוב על הכריכה האחורית של הספר "עיר השמחה" במרכאות כפולות. מקום שנורא לחיות בו. לחיים של הפרט כולל לחיי הילדים כמעט אין ערך.
המאבק על הקיום הוא יום יומי למרות נסיונות התערבות של גורמים חיצוניים כמו הנזירה האמא תריזה שעל מפעלה זכתה בפרס נובל.
הסופר מקפיד לתאר את הפרטים הקטנים, את חיי היום יום של אלו ששורדים בעיר הזו. יש שם גם ניצול נורא. ה"עשירים" אלו שיש להם מעט יותר ואצלנו היו ללא ספק נחשבים לעניים מאד מנצלים את העניים מהם.
חסרי הבית רבים מספור. קשה לתאר זאת במושגים שאנו מכירים מכאן.
הדת הופכת לגורם מרכזי וממתן אך נראה שגורמת להשלמה עם המצב ובכך משמרת את העוני נורא, את חוסר הצדק,
לא נראה שיש דרך לצאת מזה כי נולדים ילדים לרחוב והאוכלוסיה מתרבה - ללא סיכוי ממשי.
ספר קשה לי להמליץ עליו למרות שהסופר בהחלט עושה עבודה טובה אבל לומר שנהנתי לקרא -ממש ממש לא.
במהלך הקריאה חיפשתי את האורות והם היו מועטים מאד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
