גילה אלמגור

גילה אלמגור

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (110):
ספרים שקראתי, קראתי, ספרים שאהבתי, ספרים שקראתי, קראתי ו..., ספרים שקראתי ואהבתי, מנסה להגיע לכל הספרים שקראתי(:, קראתי, אהבתי וקראתי שוב, קראתי, אני אקרא מתישהו, רשימה, קראתי., ספרים שקראתי, גם אני הייתי פעם פיטר פן, שלא קראתי..., ספרים שאני רוצה לקרוא, תיעוד ספרים , גילה אלמגור , חמודים, עוד ...
1.
כשאמא כרעה ללדת, היא היתה לבד. בכוחות עצמה הגיעה לבית - החולים. איש לא החזיק את ידה כשכאב לה, ואיש לא המתין במסדרון לדעת מה נולד. היא היתה לבד. כשיצאתי לאויר העולם בצריחה אדירה, אמרו לאמא: "מזל טוב! יש לך בת! תשמעי איזה קול יש לה! משקלה שני קילו ושבע מאות גרם. זה בהחלט לא רע!.." אחר כך שאלו: "יש לך כבר שם?" ואמא אמרה: "לא חשבתי על בת. יש לי שם לבן." ואז אמרה את שמו של אבי שהיה בעל צליל זר ופרצה בבכי מר. כשנרגעה, אמרה: "קשה לי עם השם הזה." "אילו נולד בן יכולת לקרוא לו אבי," אמרה אחות שעמדה ליד אמא. ואחות אחרת אמרה: "אולי אביה?" "איזה מן שם זה אביה?" שאלה אמא. והאחות אמרה: "אביה - אבא שלה." "שם מוזר, אביה," אמרה אמא, וכעבור רגע הוסיפה: "שם יפה! הכי יפה!"...

2.
"הכל התחיל ביום חורף אחד, בפעולת אחר - הצהרים, כשהעלה אריאל המדריך בפנינו את נושא השילומים מגרמניה.." סיפרה השני של גילה אלמגור, מחברת "הקיץ של אביה", מביא את סיפורם של בני נוער, ניצולי שואה, בחיים בפנימיה, בישראל, השנות ה - 50, בצוותא עם בני גילם, ילידי הארץ. מערכת היחסים הבעייתית בין אלה "מכאן" לאלה "משם". ההתמודדות הקשה של כל אחד מהם עם הכאב והאבדן הפרטי שלו וה"ביחד" שהם מצליחים לבנות, הם מעיקרו של ספר מרגש זה....

3.
`אלכס לרנר היה חבר שלי, אלכס לרנר היה החבר הכי טוב שלי. אני חושב שלעולם לא יהיה לי חבר טוב וקרוב כמו אלכס.`` כך מתחיל סיפרה השלישי של גילה אלמגור, המביא סיפור על חברות נדירה בין שני בנים ובת, חברות העומדת באתגרים ובמבחנים של גורל, אהבה, קנאה, נאמנות והתמודדות עם מחלה קשה. ספר מופלא על הכאב והקסם שבהתבגרות, שירגש צעירים ומבוגרים כאחד. גילה אלמגור היא סופרת שחקנית תיאטרון וקולנוע. שני ספריה הקודמים ``הקיץ של אביה`` ו``עץ הדומים תפוס`` זוכים להצלחה רבה ומתורגמים לשפות רבות. כיום הם חלק מתכנית הלימודים בבתי-הספר. ההצגה ``הקיץ של אביה`` עדיין מוצגת בתיאטרון הלאומי הבימה. הסרטים ``הקיץ של אביה`` ו``עץ הדומים תפוס`` הוצגו בפסטיבלים החשובים בעולם וזכו בפרסים יוקרתיים ביותר. מזה למעלה מעשרים ושלוש שנים, גילה אלמגור מקדישה את זמנה לפעילות עם ילדים חולים, בעיקר עם ילדים חולי סרטן. הקימה את ``קרן המשאלות של גילה אלמגור`` ועומדת בראשה....

4.
"פותחים בית ספר לשחקנות," בישר האיש שחור התלתלים בעיניים בורקות. "פותחים בית ספר לשחקנות ב´הבימה´. באתי במיוחד בשביל זה. עזבתי הכול ובאתי. בשבילך!" ברגע ההוא השתנו חייה של גילה, הילדה מכפר הנוער "הדסים". מי היה איש שחרץ את גורלה של גילה אלמגור, הילדה שבגרה והיתה לנסיכת התיאטרון והקולנוע הישראלי כמעט מראשיתו ועד היום? סיפור חייה המרתק של הגדולה בשחקניות ישראל נפרש בספר זה בסדרת סיפורים ביוגרפיים החושפים את הרגעים המרגשים, הטראגיים, והמאושרים שחוותה, ילדה שהגיעה מבור תחתיות, ממשפחה מצולקת, יתומה מאב שנרצח ובת לאם חולה - הנאלצת להיתלות בבתה הצעירה כדי שזו תלמד אותה כיצד להמשיך ולחיות משם והלאה - ואף אל פי כן היא נעה וחותרת בנחישות אל פסגת הקריירה, ובונה את מעמדה כשחקנית נערצת וככוכבת עטורת פרסים בארץ ובעולם. אך אין זו אוטוביוגרפיה רגילה. בכוחם של סיפוריה האישיים של גילה אלמגור לגעת בנימים הכמוסים של כל אחד מאיתנו, לעורר רגשות דקים וכנים שהיו רדומים עד כה, וכל זאת - בלי לסטות מהאמת. "באתי לעולם מנקודת זינוק אפס. הורי ברחו מאירופה הבוערת, צעירים, כמעט ילדים, נפגשו כאן, התאהבו ונישאו. כל בני משפחת אמי, שבט בן 147 נפשות, נכחד כולו בשואה. לא הכרתי את אבי. הוא נרצח ארבעה חודשים לפני שנולדתי על ידי צלף ערבי. מעולם לא החזיק בידי ולא אמר לי ´ילדה שלי´. אני גידלתי את עצמי ללא שנאה וללא רצון לנקמה. תמיד חשבתי שאסור שיהיו ילדים שיאבדו את אביהם בשל שנאה ומלחמה. בבית שהיה במו מעט מאוד גדלתי והתאמצתי, למדתי להבדיל בין טוב לרע, למדתי להיאבק ולהיכשל ולפעמים גם לנצח. המעמד הזה הוא ניצחון." מתוך דברים שנשאה אלמגור בטקס פרס ישראל, 2004...

5.
"אמא ואבא אמצו אותי והביאו אותי מויטנם. ככה קוראים לארץ הרחוקה ההיא. הם רצו ילדה, לא סתם רצו, כמו שאני רוצה כל מיני דברים, כמו גלידה או בובה. הם חלמו אותי. ככה הם אומרים לי תמיד." "ערגה, ילדה מן החלומות", ספרה החדש והמפתיע של גילה אלמגור, מביא את סיפורה של ערגה, ילדה מאומצת מוייטנאם, המספרת בקול צלול על תחושותיה, מחשבותיה ותקוותיה. ייחודה בקרב הילדים מזמן לה הפתעות, אך גם מעמיד בפניה קשיים, והיא יכולה להם בזכות האהבה הגדולה שהיא מוקפת בה. גילה אלמגור היא סופרת ושחקנית תיאטרון וקולנוע. שלושת ספריה הקודמים, "אלכס לרנר, דפי ואני", "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס" זוכים להצלחה רבה ומתורגמים לשפות רבות, והם כלולים בתכנית הלימודים בבתי - הספר. זה למעלה מעשרים וחמש שנים גילה אלמגור מקדישה את זמנה לפעילות עם ילדים חולים, בעיקר חולי סרטן. הקימה את "קרן המשאלות של גילה אלמגור" ועומדת בראשה. כריסטינה קדמון מאיירת ספרים בארץ ובעולם. כלת פרס גוטמן לאיור וזכתה להשתתף בתערוכה הבין - לאומית היוקרתית של יריד בולוניה לספרות ילדים....


ספר מדהים! אני אוהבת את השפה הגבוה היא מרגיעה אותי! אני קודם ראיתי את הסרט שמאוד אהבתי וידעתי שאוהב גם את הספר! ספר מדהים ממליצה לקרןא.... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מרגש, כואב ללב ומתאר באופן מושלם את החוויות של אביה. קשה לי לספר על הסיפור, ולפרט כמו שאני עושה בדרך כלל כי הוא מאוד מאוד עצוב. לא פעם דמ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
פאק, אני קראתי את זה מלפני כל כך הרבה זמן אבל לא יכולתי להתעלם ולא לכתוב ביקורת.. אם אני לא טועה זה היה הספר הראשון שבכיתי בזמן הקריאה, היית... המשך לקרוא
ספר המשך העומד גם בפני עצמו לקיץ של אביה-לדעתי ספר מצויין, גילה אלמגור ממש מחזירה אותנו לשנות החמישים. זו ההסטוריה שלה ושל כל מי שחי אז. טו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר לבני הנעורים המתאר התבגרות של ילדה/נערה בשנות החמישים במדינת ישראל שהיתה אז פלנטה אחרת לחלוטין. בצל השואה עם אם מעורערת בנפשה. גילה א... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ