ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 במרץ, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
אני כרגע נמצא בלב ליבה של סערת רגשות טורדנית שמתחוללת עמוק עמוק בלבי. סערת הרגשות הזו היא בעצם מן מטאפורה עדינה יחסית למה שקרה לי בעקבות הקריאה.
מצד אחד, יש בספר הזה כל מה שיכול להפוך סתם ספר רגיל לספר מושלם. יש בו כתיבה איכותית שמחזיקה מעמד די טוב במשך 876 עמודים, יש בו עלילה טובה שלמרות שהיא די חוזרת על עצמה נהניתי ממנה כל פעם מחדש, וכמובן הדבר הכי חשוב הוא הדמויות המדהימות והמקסימות. ולא רק הדמויות הראשיות קליי וג'יימי, אלא בכלל כל הדמויות.
אבל מצד שני, יש בו משהו שקצת הטריד אותי. הכתיבה אולי טובה ואיכותית אך גם סופרת מוכשרת כדוגמת דיאנה גבלדון, לא ממש הצליחה לעשות את כל ה-876 עמודים בצורה זורמת ואיפשהו הכתיבה כבר לא נראית מי יודע מה. כמו כן, כמו שכבר אמרתי, העלילה אולי מצוינת ומרתקת (למרות שהיא חוזרת על עצמה) אבל לא משנה עד כמה גבלדון מוכשרת, זה די מתחיל להמאס באיזשהו שלב.
אבל כן. הדמויות היו פשוט מושלמות.
מושלמות.
הסיפור בעצם מתחיל בצורה קצת משעממת. הוא מתחיל בהווה ומציג לנו 2 דמויות חשובות ועיקריות. האחת- הגיבורה הראשית קלייר רנדל והשניה- בעלה פרנק.
יום אחד קלייר יוצאת לטיול קצר ותוך כדי באופן מוזר למדי, היא מוצאת את עצמה באותו מקום, באותם בגדים, אך בזמן שונה, אי שם בשנת 1743.
כבר בהתחלה היא מספיקה להיאנס על ידי ג'ק רנדל שהוא בעצם הנין השישי במספר של בעלה פרנק, היא מספיקה לקשור את גורלה בשבט מקנזי, והיא גם מספיקה להתחתן עם ג'יימי פרייזר.
התקופה שהיא נופלת אליה היא אינה טובה כל כך (בלשון המעטה) בשביל נשים כמו קלייר. מעמד האישה נמוך יותר, הטכנולוגיה לא כל כך מפותחת והחשוב ביותר- אנשים רבים בגלל שטויות!
זה בעצם מן שילוב של רומן היסטורי\מסע בזמן לבין קומדיה קטנה של טעויות עם *הרבה* סקס ורומנטיקה וקורטוב הומור.
יש בו גם את הקטעים הרגועים והמרגשים שבאהבה והם כוללים: ישיבה בצל העץ, התמזמזויות וסקס. ויש בו גם את הקטעים הפחות רגועים כמו הקטעים עם האונס, עם ההתעללויות (הו כן, יש פה הרבה מזה) עינויים ושלל מצבים מפחידים.
נהנתי לקרוא את הספר. לפחות ב- 500 העמודים הראשונים. אני לא אומר שהוא מושלם כי הוא לא, אבל מה שכן הוא באמת סיפק אותי וגרם לי הנאה רבה. התחברתי מאוד אל קלייר החושנית, האינטליגנטית, הצינית והמשעשעת, והתחברתי מאוד גם עם ג'יימי הצנוע והחמוד (אבל אל דאגה, הוא משתנה במהירות)
לסיום, הוא ספר מצויין שהכניס אותי לעולם אחר וגרם לי קצת לשכוח את המציאות, אבל יש בו משהו שעצבן אותי קצת וגרם לי להרגיש לו בנוח.
עדיין מומלץ.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אתיש
(לפני 10 שנים)
קלייר לא נאנסה ע"י ג'ק רנדל, לא במפגש הראשון
ולא באף מפגש שלהם.
אזהרת ספוילר: הוא גם לא אנס את אחותו של ג'יימי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא תודה, נוכרייה הספיק לי (וסיפק אותי)
|
|
|
Leilany
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה שתענוג לקרוא
גם אני מרגישה כך אודות הספר. אמנם העובי יכול להתיש לפעמים, אבל הסיפור לא נותן לך להתנתק ממנו.
מקווה שתאהב גם את שפירית בענבר. אצלי הוא מחכה בתיק לאשפוז לניתוח קיסרי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אני שמח לשמוע ^^
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אני התחלתי את הספר.
אחד הספרים הבודדים שלקחתי לקריאה בשנה וחצי האחרונות ושלא כתבתי עליהם שום דבר. לקחתי, התחלתי לקרוא, התייאשתי. אחר כך ראיתי כאן באתר שיעל הר ממליצה על הקריאה. אז לקחתי שוב, ניסיתי שוב לקרוא, ואז דילגתי כמה מאות עמודים כדי לראות אם יש משהו שתופס, ו- נאדה. שום דבר.
קודם כל, העלילה לא מתחילה בהווה. היא כבר מתחילה בעבר. הקרוב אמנם, של 1945, אבל זה עדיין עבר. בוודאי בכל ההתייחסויות לנשים ולמין. כך שיש כאן עבר בתוך עבר. מעבר לכך אין נסיעה הלוך וחזור בזמן. היא נופלת אחורה, ובזה זה נגמר. ולסיום - ההתמרחות. טרם הצלחתי להבין מה בעלילה מצדיק 876 עמודים. אבל טוב שנהנית, ואני מתחברת יותר עם נקודות ההתעצבנות שלך. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
