ביקורת ספרותית על המדע היהודי של איינשטיין מאת סטיבן גימבל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 במרץ, 2014
ע"י נצחיה


בביתי היה ספר בשם "יהודים חתני פרס נובל", בקוריאה מתרגמים את התלמוד, מתוך מחשבה שקריאה בו תביא לפיתוח החשיבה והגברת החכמה, ערן כץ כותב על "המוח היהודי" והספר הופך לרב מכר.מדינת ישראל, אמר פעם מישהו בהלצה, היא המקום היחיד בעולם שבו אתה יכול להגיד לחברך "תראה את היהודי הזקן הזה" ולא להחשד באנטישימיות. ובקיצור - מסתבר שמותר לכתוב על מדע יהודי, או על מוח יהודי או על שכל יהודי כל עוד הכוונה היא חיובית וטובה. ברגע שהצליל הוא גינוי - זו כבר נחשבת גזענות והיא פסולה. וזה מה שעושה סטיבן גימבל. הוא לוקח מונח מגונה בהחלט שהמציאו הנאצים, "מדע יהודי", ומנסה להראות כיצד הביטוי הזה הוא נכון והוא דווקא חיובי וטוב.

וכי למה שלא יהיה דבר כזה? ראו נא את הנצרות. חלק ניכר מהמדענים פורצי הדרך היו פרוטסטנטיים. מעט מזעיר מהם היו קתולים. אלא שעובדה זו אינה דוגמה טובה, כי ההבדלים ברורים. הכנסיה הקתולית פרשה את חסותה על הידע העולמי, והפכה אותו לחלק מעקרונות הדת. בעקבות כך אין ספק שכל השייך לכנסיה ומאמין בה אינו מעז לקרוא תיגר על היידע הזה. ומאידך גיסא כל המעוניין במדע הופך עצמו כופר בדוגמות הכנסייתיות. לעומת זאת היהדות העמידה עצמה, אפשר לומר, באורתוגונליות למדע. הקידום המדעי אינו עולה בקנה אחד ואינו סותר את האמונה היהודית, ובוודאי שלא את ההשתייכות ללאום היהודי. אבל זו דעתי. סטיבן גימבל חושב אחרת ממני, ובכך כל עניינו של הספר הזה.

אז מהו "מדע יהודי" או במה המדע שפיתח איינשטיין יהודי?
גימבל מפתח בספרו מספר השקפות באשר לטבעה של היהדות, באשר לטבעו של המדע ובסופו של דבר מעלה מסקנה אותו מדע יהודי מהו. לטענתו התשובה נעוצה במתודולגיה המחקרית, והוא מציין קווים מקבילים בין הלימוד התלמודי בחברותא, ובין ההבנה היהודית שידיעה אנושית אינה מוחלטת, ובין גילוייו של איינשטיין בתורת היחסות הפרטית והכללית.
האם כל אדם ממוצא יהודי יפתח, בבואו לעסוק במדע, "מדע יהודי"? לא ולא, אומר גימבל. הוא מביא כדוגמה נגדית יהודי מפורסם אחר, הוא זיגמונד פרויד, ומראה כיצד הדרך המתודולוגית שבה הוא מציג את מחקריו, אין לה כלום עם אותו מאפיין שהוא קרא לו "מדע יהודי".

כמה מילים על התרגום. יושב אדם וקורא ספר מדע פופולרי. לפתע, באמצע הספר הוא מגרד בראשו ושואל את עצמו מי בעצם תרגם את הספר הזה? באמצע הדפדוף אחורה אל דף השער של הספר הוא מבין שהחיפוש כבר מיותר, ושבתשעים אחוזים או יותר מהחיפושים הללו התשובה ברורה: עימנואל לוטם. כמות התרגומים שהאיש הזה חתום עליהם היא מרשימה ביותר, ועל כך חייבים להוריד בפניו את הכובע. לעיתים התרגומים שלו מלווים בהערות ידעניות עד זרא, ולעיתים הוא עושה בחירות מקוממות בשם הקוראים, אבל אלה קטנות. בספר הזה לפחות הערה אחת שלו היתה קולעת. בסיכום כותב גימבל משהו על "היהודים", ולוטם בדייקנות שנונה מציין כי מבחינתו של הכותב יש זהות חד משמעית בין "היהודים" באשר הם ובין "יהודי ארצות הברית". מעבר לכך התרגום נעים, קולח, ומקצועי ביותר, ועל כך ראוי לוטם ל"יישר כוח" גדול.

וכמה מילים על מתודולוגיה.
הספר הזה הינו ספר מדעי, או לפחות מדעי למחצה. על כן הוא מכיל בסופו רשימה ביבליוגרפית. עיון קצר ברשימה הביבליוגרפית של הספר מראה את נקודת התורפה העיקרית שלו. בחקר כזה, שסגנונו היסטוריוגרפי, יש הבדלה ברורה בסוגי הטקסטים המובאים. יש הבדל בין "מקור ראשוני", שהיא למשל הגות האדם עצמו, מחקריו המדעיים וכדומה, ובין מקורות שניים, שהן בבחינת כתיבה על כתיבה, כדוגמת ביוגרפיה או מחקר רוחב וכדומה. הכותב, שמצא לנכון לנבור בכתבי דקארט, איינשטיין, ניוטון, פרויד, מרטין לותר ועוד ועוד, התרשל, או התעצל. ברשימה הביבליוגרפית, המונה מעל מאה ושבעים פריטים, ישנם שני מקורות בלבד של הגות תיאולוגית יהודית: מרטין בובר וברוך שפינוזה. אלפי שנים של הגות ומחשבה אמונית יהודית, למין רב סעדיה גאון והרמב"ם ועד לרב קוק ולרב סולובייצ'יק אינם באים לידי ביטוי בספר, וסביר שהכותב אינו מודע להם בכלל. המידע שיש לו על יהדות ויהודים מגיע משלושה או ארבעה מקורות משניים ולא בהכרח מאפיינים.

הנה דוגמה: בתחילת הספר, בפרק השני, פותח גימבל את סוגיית "מיהו יהודי". הוא מביא גישות שונות, וביניהן את גישת ההלכה היהודית. זה תמוה, הוא אומר, שההלכה היהודית שאינה מאופיינת במתן זכויות רבות לנשים, מגדירה יהדות של אדם על פי אימו. אלא שהדבר לא מאוד תמוה, ויש לו הסבר פשוט, הנובע ממה שנקרא בשפה מודרנית "שרשרת הראיות". הווה אומר: קל מאוד לשייך אדם לאימו, כי היא היתה שם, בזמן שנולד. לעומת זאת, בעידנים מחוסרי בדיקות דנ"א, קשה עד מאוד לשייך אדם לאביו הביולוגי.

אבל זו רק דוגמה. יש עוד, ואני לא אפרט. אין ספק שגימבל יודע הרבה על מדע, על ההיסטוריה של המדע, על הפילוסופיה של המדע. הוא יודע הרבה פחות תיאולוגיה, ועוד פחות מזה יהדות. זה נראה שאני בעיקר מעבירה ביקורת על הספר, אבל בהסתייגות הזו הספר יפה, מהווה הזדמנות לדבר על איינשטיין, על המדע של איינשטיין, ועל ההתנגדויות השונות אליו מאז ראשית המאה העשרים ועד היום. למדתי ממנו דברים חדשים שלא ידעתי קודם, וקיבלתי זווית ראיה חדשה על דברים שכבר היו ידועים לי, וזה טוב מאוד.
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוהנס1 (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נצחיה. נהניתי לקרא את התשובה שלך. כפי שכתבת, אפשר לקיים דיון ארוך ומאוד מעניין על השאלה האם יש קשר, או שאין
קשר, בין היהדות למדע. הופתעתי מאוד לקרא את הדעות
שלך בנושא.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ליוהנס - כמה דברים. ראשית, לא הבאתי כאן את דעתי. הבאתי את דעתו של סטיבן גימבל, כותב הספר. כפי שציינתי בסקירה בצורה בולטת, היידע שלו בכל הנוגע ליהדות הוא דל, והרשימה הביבליוגרפית בספרו מוכיחה את זה. עם זאת רצוי לקרוא את הספר, להבין מהי הגדרתו של "יהדות" (רמז: לא הקו האורתודוקסי שחור החליפה והזקן שאנחנו רואים בדימיון) ולהבין מדוע הוא קורא לדברים "מדע יהודי".


הכמה נקודות הקטנות שלך דורשות דיון עמוק, ובכל זאת בקצרה: בניגוד לכנסייה הקתולית, היהדות מעולם לא ניכסה אל עצמה כחלק מהדוקטורינה שלה עמדות מדעיות כאלה ואחרות. ברוב השאלות המהותיות אין ויכוח בין היהדות ובין המחקר המדעי, כי אין ממש דיאלוג ביניהם. בקצרה, דת מנסה לומר "מדוע" והמדע מנסה לענות על השאלה "איך". בנוגע ל"מפץ הגדול" - זו אחת מההפתעות הרבות של המאה העשרים. בניגוד לתורות הפילוסופיות העתיקות על "קדמוניות העולם" (איתן התווכח למשל הרמב"ם), הרי שהמדע המודרני מכיר בסיפור של בריאת עולם. הפרטים שונים, ובכללם זהות הבורא ומטרותיו, אבל אם ממילא לוקחים את סיפור בריאת העולם כאלגוריה, הרי שנמצאת כאן התאמה מופלאה, וזאת למרות שהמרצים של סמינר "ערכים" לא יסכימו איתי. כנ"ל בנוגע לאבולוציה. אני יודעת שהרעש התקשורתי שונה ממה שאומר עכשיו, אבל אני נאמנה לתורת הרב קוק, שסמך את שתי ידיו על תיאוריית האבולוציה ובכללן התפתחות המינים זה מזה. ונראה לי שאין כאן המקום להאריך, כי אליבא דגימבל לא הפרטים והתיאוריות הם העושים מדע ל"יהודי" אלא המתודה הכרוכה בוויכוח רב מימדי של חכמים זה עם זה וזה נגד זה לצורך הגעה לאמת. הוויכוח הזה מתגלם בדרך המסורתית ללימוד תלמוד, והיא זו המאפיינת בעיניו מדע יהודי.

(וכמובן - תודה)
יוהנס1 (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה, אהבתי את הביקורת שלך. אבל . . . אני לא מצליח להסכים אם האמירה שלך שהיהדות מעודדת מדע, מחקר מדעי וכל מה שקשור למדע. אני לא רוצה להתחיל כאן ויכוח בנושא, אבל אזכיר כאן כמה נקודות פשוטות. קיים "ויכוח" בין היהדות למדע לגבי גילו של העולם. היהדות, כפי שידוע לרובינו, לא מכירה בתאורית "המפץ הגדול". כמו כן, היהדות לא מכירה בתורת האבולוציה של דרווין. ויש עוד לא מעט דוגמאות.

ולמרות הכל, אהבתי את הביקורת שלך. תודה.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שונרא - טוב שלא הגזמת.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
עולם, תודה רבה לך. אני אחפש את הביוגרפיה של איינשטיין.
בנוגע לעובדת הטריוויה, אני מניחה שבעוד מאה שנים יאמרו על גדולי תקופתנו "הוא מת מסרטן, הרפואה בזמנו ידעה לאבחן את הסרטן, אך לא בדיוק ידעה כיצד לרפא אותו".
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
נצחיה, אם אין עדיין ערך על שמך בוויקיפדיה, זהו מחדל חמור שיש לתקנו.
אפשר להתחיל אותו כך:
נצחיה היא זן נדיר. אחד מאזורי מחייתו המוכרים לאדם הוא אתר סימניה, שם גם נהנה קהל המבקרים מפירות עמלה הרב שנתיים.
נצחיה היא בולען של ספרים והר געש מתפרץ של ביקורות מאלפות ומחכימות.

עולם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יופי של סקירה. עוד ספר מומלץ בהקשר הזה הוא הביוגרפיה המצויינת על איינשטיין מאת וולטר איזקסון. עובדת טריוויה - איינשטיין מת כתוצאה ממפרצת בכלי דם מרכזי. הרופאים ידעו על קיומה שנים רבות אבל באותה תקופה הרפואה לא ידעה איך לתקן מפרצת. גם אריק איינשטיין נפטר ממפרצת, אבל במקרה שלו אם היו יודעים זאת מראש אפשר היה כנראה לנתח ולהאריך את תוחלת החיים שלו. מפרצת-מפלצת.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
או אה!
נצחיה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אהמ... אני נצחיה. זה השם שלי, האמיתי, שנתנו לי ההורים שלי כשנולדתי.

ותודה!
רמי (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מי את נצחיה נצחיה, ביקורתך נבונה והבנתך, כפי שמתגלה בביקורתך למי שכבר קרא את הספר, היא כזאת שמתבקש שתואילי להתגבר על צניעותך ולחשוף את שמך כדי שנדע את מי אנחנו מעריכים.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
טוביה, מזה כל הספר התחיל. לקח סטיבן גימבל את המונח המגנה של הנאצים "מדע יהודי", הראה שלא רק פוליטיקאים נאצים השתמשו בו באותו תקופה, ואז הפך והראה מדוע יש בביטוי תוכן והוא חיובי.
tuvia (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה, ביקורת מצויינת! ורק כדי סתם לטרטר את כולם. את יודעת כיצד הנאצים קראו למדע הגרעיני ( חקר האטום וכל הקשור בזה), הם קראו לזה ״ מדע יהודי״, על שמו של איינשטיין.
עוד עובדה מאוד מעניינת, שהאיש מספר אחד באוניברסיטת ברלין אשר דחה את מחקרו של איינשטיין
על היחסיות הפך עם עליית הנאצים לשלטון לחוקר מספר אחד בגרמניה במחקר ״ המדע היהודי״,
ואפשר להגיש שהוא עצמו לא היה כל כך רחוק מפיתוח נשק גרעיני. לשמחתינו הוא כשל.
טוביה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ