ביקורת ספרותית על היידה להגשמה מאת יפתח אשכנזי
ספר בסדר

---

ספר נוסטלגיה על, גרעין נחל של השומר הצעיר, העולה לקיבוץ בגליל, והקורות אותו.
כחניך בתנועת נוער (לא "הגשמתי" את חלוציותי וסתם שרתתי בשיריון), קיבלתי והרגשתי בספר את הדחיסות, החברתית, מאבק הכוחות הסמוי, ושטיפת המוח האידאולוגית.
נזכרתי בענין הדיון על העקרונות, וכמובן ההתפכחות מהם.
הספר מביא גם את הפערים החברתיים, התרבותיים שבין חברי הגרעין, צפוניים מול שני תימנים משכונת התימנים בתל אביב וכן מול אנשי חיפה שחלק מהם בא מואדי סאליב.
על זה בא רובד של בעיות אישיות ומשפחתיות שחלק הביא איתו לקיבוץ.
כל זה מענין , למרות היותו כתוב בצורה מינורית.כל הקונפליקטים מסתיימים בשני עמודים.
גם האהבות הן ברמה של נוגע לא נוגע.
לעיתים ריבוי הדמויות יוצר בעיה. הנה בנירית מתאהבים שלושה. לא ברור מה קרה לאהבה זו כי הנה צצה אהבה אחרת.
כדי ליצור ענין, מתווספת פרשיית אונס ( מיחוץ לקיבוץ ומיסגרתו) ועוד מני סיפורים. הנאנסת מעיזה לספר זאת לחבר שלה במכתב לצבא אבל לא ברור מה זה עשה לו.
מצד שני, חברי הקיבוץ הם בחזקת נוכחים נפקדים. אמנם לא אוהבים שמפריעים להם לישון וזהו. אפילו התאהבות של חברת גרעין עם חבר קיבוץ נפקדת מהסיפור. לעצים ולמטעים מוקדש יותר מקום מאשר לחברי הקיבוץ.
ארוע דרמטי של עזיבה והתפרקות הגרעין מתוארת כבדרך אגב.
כל מה שתיארתי כאן נכון לחצי הראשון של הספר. בחצי השני המצב מוזר קצת.
בעצם מדובר באסופה של סיפורים קצרים המתימרים לייצג סיפור רצוף, שלא תמיד יש קשר ביניהם. חלק מהם נכתב על ידי אנשים שונים וההרכב נראה , ונקרא כשעטנז של סגנונות, רעיונות וארועים.
ההרגשה שלי כי הספר ידבר יותר לבוגרי גרעינים, בין אם נשארו בקיבוץ או פרשו ממנו. וכן אלו שנגעו בהוויה של תנועות הנוער במתכונתה הישנה, ה"עקרונית והאידאליסטית".

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על היידה להגשמה