ביקורת ספרותית על שירים א מאת אברהם חלפי
ספר מעולה

---

בשנת 1977 הודפסו שלושה ספרוני שירה בפורמט קשיח צבעוני ובגודל שנכנס בכיס האחורי במכנסי הגי'נס .הספרים נקראו:"ישן וגם חדש". היו אלה ספרוני שירה בכריכה קשיחה ובצבעים צבעוניים מאת אלכסנדר -פן, נתן-זך, ואברהם חלפי. הספרונים הללו מזמן עזבו את ביתי ועברו לשכון אחר כבוד בספרייתה של בתי הבכורה.

בעקבות פטירתו של אריק אנשטיין הזמר הסתקרנתי להיחשף יותר לשיריו של חלפי ולא רק לאלה המפורסמים:{"השיר על התוכי יוסי","עטור מצחך","צער לך",} בסוף שנות ה-80 ואילך התפרסמו שני כרכים שמאגדים את כל שירתו ובהדפסות חוזרות.

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין אך גדל והתחנך במינסק. בשנת 1924 עלה ארצה. עבד בבניין ובחקלאות ואח"כ נמנה עם גרעין הצעירים שייסד את תיאטרון האהל בשנת 1925.חלפי מעולם לא התחתן. וסביבתו החברתית הייתה עם אלתרמן, שלונסקי, זמורה ,גולדברג ,אורלנד . מובן הדבר שהצל הענקי הגדול של אלתרמן החשיך במידה רבה על שיריו של חלפי {כמו על הרבה משוררים מאותה תקופה }ולא בצדק .

מתוך הספר "כז שירים נתן היה אומר"- כתב אורלנד חמשירים אודות אלתרמן ובמקרה הזה יחסיו מול חלפי, ואלתרמן במצב שהיה שיכור כינה את חלפי בשיחה כך :

"הפוכו הגמור {משלונסקי}חלפי ,לא רק שאינו חמה בגבורתה ,
אלא הוא במפורש לקוי חמה,הסתר -פנים מלא ומתמיד של המאור
הגדול,ממש מיום צאתו מרחם .אבל אתה יכול להביט בו בנעם,
בלי להסתנוור,אף שאתה יודע היטב מה הלהט המסתתר מעבר
לכיסוי.איך אמרה לאה: "כאור בשולי הענן"....
אין פלא ששניהם נמשכים זה לזה .הפכים תמיד נמשכים.
המהפכות- לאו דוקא.

לימים סיפרתי{אורלנד }דבריו לחלפי ,והגיב בגחוך:
לקוי חמה ?לא לראות אף פעם את כדור הארץ? זה קומפלימנט?
-מוחל על הכבוד ".

סיפרתי{אורלנד} לנתן שספרתי לחלפי ,כעס ושתק .כעס ואמר :
מסכן לדבר איתך .אתה זוכר מעבר למה שמתר .
חלפה שהות והוא חייך אלי :
מילא ,אם כבר ,אז כדאי שתזכור זאת:
חמה שזורחת יום יום ,אפילו היא שבעתיים -נעשית שגרה{שלונסקי}
ואלו לקוי חמה -פעם ביובל".{חלפי}".


שיריו של חלפי נסבו סביב "האני" מול סביבתו הקרובה, הבדידות ,האהבות,והאכזבות בחייו, מול התרחשויות עונות השנה בטבע והעיר תל אביב.

-----------------------
עם קומץ שמיים ביד

"עם קומץ שמיים ביד
הייתי עובר את חיי
הייתי חוצה את הים ברגלי
עם קומץ שמיים ביד".

------------------------


והיה מי שאמר

"היה מי שאמר:
אינך אלא קנה סוף...{אינך זוכר?}
אני מוסיף:
נוטה להשבר.

ומשהו בתוכך
אולי זה לב
והוא השער-כואבים יבאו בו
יבאו.

יש ופתאם תכה בו העוית
ואוי למלכותך הקנה-סופית".
----------------------------

אז מה אם בן אדם .

"אז מה אם בן אדם
הוא קצת שיכור
ואין לו מה
משרוולו לשלוף
והוא שר לעצמו
הולך ברחוב ושר
ורואה אנשים
על פניהם סימנים חרושים
של בדידות
והוא הולך ברחוב ושר
ורואה ילדים
ושמים
ועץ ועוד עץ
ואפילו אינו מאושר עד בלי קץ
ועד מי יודע -
אך משהו שר בו
והוא שר
והולך לו קצת לאיבוד
עם כל השאר".
------------------

אשר טייל עמך בשוק

"אשר טייל עמך בשוק - אני הוא.
נשים שראוני אמרו: הנהו.
נשים שראוני, עלי הצביעו:
הנה מאוהב באשת רעהו.

נשאתי סלך מלא ירק ופרי,
נכון לשאתו כך עד תום השבוע.
כל מי שפגש בי, דימיתי, אומר לי:
יפה היא, על כן יאהבוה.

שעה כמו זאת איננה נשכחת.
בעבור שמחתה עדיין ישנה היא.
אני וגופי, חבוקים, שנינו יחד,
ליוינו אותך - כי שמחה היא.

אשר נשא את סלך - אני הוא.
נשים שפגשוני אמרו: הנהו.
אתמול ראיתיהו, היום ראיתיהו.
הוא עוד מאוהב באשת רעהו."

----------------------------


בלדה על שלושה חתולים

"שלושה חתולים שוחחו ביניהם,
ירח נוגה הסתכל בפניהם,
ירח נוגה.

יש בו ליד פתח של בית שלושתם,
(פתח של בית אחד מיותם),
ישבו.

אמר החתול הראשון: - אויה לי,
איכה אבלה בבדידות את לילי?
איכה אבלה?
אמר השני: - הוי, אחי החתול,
נקומה אולי ונשב שם ממול?
אולי?

- אחי חתולי, - אז אמר השלישי,
ונאנח בקול חרישי.
נאנח.

השמיעו שלושה חתולים אנחה,
כאילו אמם את שלושתם שכחה,
שלושתם.

אם פה הם ישבו, אם ישבו שם ממול,
היחדלו להיות בני חתול?
חתול הוא חתול.

שלושה חתולים השתתקו בינהם.
ירח נוגה הסתכל בפניהם,
ירח נוגה."
----------------------

ולמות

"ולמות - למות בסתר, פה בחדר, ולדעת
כי מחר עוד ישתאו למוות זה - ולא יותר.
ילווני אנשים (שטרם מתו), ובלי רעד
ידברו בינם בלחש על דבר מה אחר, אחר.

ולמות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה.
לעצום עיני הלב בעוד הכל-הכל קיים.
הן כנשור כוכב גבוה בדרכו עמוק הימה,
מרקיעיו נושר אדם.

כי הכל, הכל רק שיר, אשר תמיד נגמר לפתע,
בין היות או לא היות, בערב שבכל כופר.
ואני - אני רק בן לאם אחת שפעם מתה.
לא יותר."

-------------------------------------------

מה מרגישה חרסינה


"מה מרגישה חרסינה
הנשברת פתאם לרסיסים
אלהים
היה אנושי וזהיר
בעת שאותה תאסף ותשים
במקום שתשים "

-------------------------
תחילה בוכים

"תחילה בוכים,
אחר כך הבכי מתאבן.
אחר כך זוכרים דבר אחד ויחיד:
את נפילת הבן.

ואין אומרים דבר.
או מדברים על גשם ועל מה נשמע.
ועל משהו עוד. ועוד על משהו
והאוזן בין כה לא תשמע.
ושותקים.
וקמים מן הכסא. ויושבים.
וקמים. ושוב.
ויודעים דבר אחד ויחיד:
לא ישוב."
--------------------------


סתיו יהודי

"סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.

כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.

אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.

ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן."

-------------------
*
"יֵשׁ אָדָם אוֹמֵר שִׁירוֹ בְּשֶׁקֶט
בֵּין חַלּוֹן, כְּתָלִים, וְדֶלֶת מְרֻבַּעַת.
מֵצַר-דַּלִּים תְּחוּמָיו
וּמֶרְחַב-יָהּ הַדַּעַת.

שְׂמָמִית-קְדוּמִים פִּתְאוֹם אוֹתוֹ לוֹכֶדֶת.
שְׁתֵּי פָּנִים לָהּ: מָוֶת עַז וְלֵיל-שֵׂיבָה יָגֵעַ.
וְהָאִישׁ עֲטוּף-קוּרֶיהָ
אֶת הַכֹּל יוֹדֵעַ.

יֵשׁ אָדָם אֲשֶׁר חַדְרוֹ בַּתֹּהוּ,
בֵּין גּוּפוֹ וְהִרְהוּרָיו וָנֶצַח,
וּדְבָרִים הַרְבֵּה לְלֹא שִׂמְחָה וָעֶצֶב.

וְרָקִיעַ מֵעָלָיו גָּבֹהַּ –
נְהָרָה הַכֹּל-הַכֹּל חוֹבֶקֶת.

יֵשׁ אָדָם אוֹמֵר שִׁירוֹ בְּשֶׁקֶט."

--------------------------------

עם הצל או בלי הצל של אלתרמן, חלפי היה משורר שראוי שְשִמְשוֹ תזרח בכל ימות השנה.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על שירים א