היה היה פעם
היה היה פעם, מקום רחוק מאוד ושמו בלגיה. בבלגיה מלך מלך בלגיה ולו היתה נסיכה ושמה "הבלגית המעופפת" ולמה מעופפת? כי היא נהגה מדי יום ביומו לסייר בספריה המלכותית, לקרוא הרים של ספרים וכשהיא היתה חוזרת למציאות, אז גם אז זה לא היה לגמרי והיא נראתה די מעופפת כזו. כאילו היא מחכה היא תוכל לחזור שוב לספרייה המלכותית ולהשאב אל העולם האחר שעליו היא חולמת כל הזמן.
יום אחד היא קרה ספר שנקרא: "היה היה פעם" מאת א.א.מילן. היא אפילו כתבה עליו ביקורת. והיא יצאה לא רע בכלל.
אז הסתקרנתי וקראתי את הספר.
והתאכזבתי.
נשבעתי לעצמי שלעולם לא אקרא ספר שהבלגית אוהבת אותו. חבל, דווקא היא נסיכה מאוד מאוד יפה...
ולמה לא אהבתי אותי? כי תענו לי, איך אפשר לאהוב ספר שיש בו איזה מלך מטורלל שאוהב לטייל לו בשמיים ויום אחד חץ פוגע בשפמו על ידי הארץ האויבת שלו ואז הוא שולח לו כל מני איגרות תקיפה מטופשות וכל הספר הם רק מתכננים מלחמה?! (וכל זה בניחוח משעמם, מייאש ובלתי מובן בעליל למדי)
ברצינות, הרגשתי כאילו אני קורא את הקטעים המשעממים ב"הנסיכה הקסומה"! ועוד שם, קם לו ויליאם גולדמן המלך ומנע ממנו הקוראים את הסבל ופה, אף אחד לא טרח לעשות זאת!
ובכן, אני אקח על עצמי את האחריות לקצר, לשנות ולשפר את הספר הזה משמעותית!
היה היה פעם- זשל"ב
פרק ראשון: היה
פרק שני: היה
פרק שלישי: פעם
ותמונה נחמדה כתוספת: http://nuritha.co.il/sites/default/files/2_123.jpg
זהו, מנעתי מכם את הסבל
אבל... עד כמה שזה לא יאמן, אני סולח לא.א.מילן. כי בחייכם, הוא עבר טראומה!
ועוד איזו טראומה...
הוא נלחם במלחמה.
מלחמת העולם הראשונה
קודם כל, לפני שאמשיך אני רוצה לספר לכם בקצרה על מלחמת העולם הראשונה
{בשנת 1871 הוקמה גרמניה המאוחדת. בראש המדינה עמדו הקיסר וילהלם הראשון והקנצלר ביסמרק. הופעת גרמניה המאוחדת גרמה לחששות רבים בקרב האוכלוסיה האירופאית. הופעת גרמניה המאוחדת משמעותה צבירת כוח ועוצמה רבה ושהיא עלולה לכבוש חלקים נרחבים באירופה!
ואז נוצרו הבריתות. ההסכמה המשולשת (בריטניה, צרפת ורוסיה) והברית המשולשת (גרמניה, אוסטרוהונגריה ואיטליה) ואז...
התחיל בלאגן
פיצוצים, מלא הרוגים, שנאה יוקדת והרבה הרבה סבל.
ומה עשה מילן שלנו?
בזמן שחבריו לקרב, יצאו למלחמה מתו וסבלו, הוא פשוט ישב לו תחת צל העץ ועסק בכתיבת הסיפור המוזר והתמוהה הזה שעוסק בזלזול במלחמה ובמלכים בכלל.
אכן, הרבה כעס יש בספר הזה.
ואכן, אני לא מופתע שהסיפור יצא די מבולבל. ההשערה שלי היא כנראה שהוא לא היה מרוכז בסיפור, הוא כל הזמן חשש שמא ימצאו אותו ויעצרו אותו או גרוע מזה שיהרגו אותו! והנה לפניכם מונחת התוצאה:
כישלון
אז אל תקראו את הספר הזה. לא כדאי לכם. ולא משנה מה אמרה עליו הבלגית.
אלוהים, יצא לי נורא ארוך! (וגם קצת חופר אני מודה...)
ההשערה שלי היא כנראה שנדבקתי בשפעת הנופר (התסמינים למחלה: חפירה ממושכת, התלהבות מוגזמת וכמובן- הקדשת תשומת לב רבה יותר לעצמך ולחייך האישיים מאשר לספר עצמו)
אכן, אני עברתי אבחון ברגע זה

















