ביקורת ספרותית על הסקוטלנד יארד מאת אלכס גרסיאן
ספר טוב

---

"הסקוטלנד יארד" הוא ספר הביכורים של אלכס גרסיאן, ספר שהוא בדיוק "כוס התה שלי", אם להשתמש בביטוי מתאים. הספר הזה הוא מסע בזמן אל הרחובות הוויקטוריאניים של לונדון של שנת 1889, שנה לאחר שהתגלה הקרבן האחרון של ג'ק המרטש. הסופר מכניס אותך בהצלחה לאווירה של אותה תקופה; רחובות לונדון האפלוליים שמוארים באמצעות מנורות גז וכרכרות שמשמשות כאמצעי התחבורה, בתי האבן הקרים וכמובן, ה"סקוטלנד יארד" וחדר המתים שלו, כשהמז"פ רק הוכנס לשימוש.

הסיפור נפתח בגילוי של גופת בלש מה"סקוטלנד יארד", כריסטיאן ליטל. הוא מתגלה בתוך מזוודה בתחנת הרכבת כשהשפתיים והעיניים שלו תפורות. תושבי לונדון עוד לא התחילו להתאושש מגל הרציחות של ג'ק המרטש, ולפתע גל חדש של רציחות מאיים על העיר. בעקבות גל הרציחות של ג'ק המרטש הוקמה ב"יארד" יחידת רצח שמונה 12 בלשים בלבד, והיא צריכה להתמודד לבדה עם עומס הרציחות בלונדון. אמון הציבור במשטרת לונדון הוא כה נמוך, והדבר האחרון שיחידת הרצח זקוקה לו הוא רוצח סדרתי חדש, ובפרט לא כזה שבלשי המשטרה הם על הכוונת שלו. הבלש האחראי על פענוח הרציחות הוא וולטר דיי, בלש חדש יחסית שמנסה להוכיח את עצמו כראוי לתפקיד, ומהווה שינוי מרענן; לא מתוסבך, לא אלכוהוליסט וללא שלדים בארון.

במקביל, מתרחשת סדרת רציחות של גברים מזוקנים. מישהו משסף את גרונם ומגלח אותם. בעוד שלקרבנות בשני המקרים אין דבר מן המשותף, רוב הבלשים ב"יארד" מתקשים להאמין שמסתובבים שני רוצחים בחוץ. נראה שלונדון וה"סקוטלנד יארד" ייאלצו להשלים עם סוג חדש של פשיעות ועם שיטות חקירה חדשות.

ההתקדמות בקרימינולוגיה כשיטה מדעית של איסוף ראיות ופתרון פשעים מוצגת בספר באמצעות דמותו של ד"ר ברנרד קינגסלי, חוקר מקרי מוות. הוא מוביל את החקירה ביחד עם וולטר דיי. שני החוקרים המסורים, ביחד עם צוות נפלא של דמויות משנה, חייבים לפלס את דרכם בערפל הרמזים והסחות הדעת כדי למצוא רוצח שהרציחות, כך נדמה, הופכות לטבע שני שלו.

הכתיבה של גרסיאן משובחת, הן מבחינת אפיון הדמויות והעלילה, והן מבחינת האווירה והדיאלוגים בין הדמויות. הסיפור עשיר בפרטים היסטוריים ובאזכורים שמשתלבים ללא כל מאמץ בסיפור. הספר אינו ספר מתח במלוא מובן המילה משום שהקורא יודע מי מבצע את הרציחות ומדוע עוד לפני שהחוקרים עולים על כך. גרסיאן החזיר סוג של פשטות שחסרה מאוד בספרי המתח של היום. חוקרים לא מתוחכמים ורוצחים לא מתוחכמים, שלא לומר חובבנים.

האווירה הוויקטוריאנית בספר היא כמעט דמות משל עצמה. התיאור של לונדון, צפיפות היתר והעוני המחפיר, וההתעלמות מילדים קטנים שנעלמים הם כמעט בלתי נתפסים עבור הקורא המודרני.

שמחתי לגלות שהספר הזה הוא סנונית ראשונה מסדרה שתספק לקוראים את מה שהם רוצים לאחר קריאת ספר טוב במיוחד – עוד! ספר מתח תקופתי משובח שהקריאה בו הסבה לי הנאה רבה.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על הסקוטלנד יארד