ביקורות ספרים על הספר הסקוטלנד יארד

מותחן בינוני לא התחברתי במידה רבה לספר הנ"ל, כיוון שלעיתים קרובות הייתה התייחסות מופרזת לאירועים משניים על חשבון אירועים חשובים ועיקריים, יתרה מזאת, היו הרבה תיאורי אלימות, והייתה התמקדות יתרה בדמויות משניות. ... המשך לקרוא

Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)

לו הייתם מספרים לי על סופר, שהספר הראשון שלו נכתב באווירה של פעם, הייתי מצקצק בלשוני וממשיך הלאה. אבל. רצה הגורל וספר זה היה נתון בידי. קראתי אותו פעם אחת, לפני שנה, אבל עכשיו, כשקראתי אותו שוב, אני חייב לכתוב ביקורת. ובכן. הספר שואב, מותח, ומורט עצבים. בהחלט. והתיאורים? הסופר צלח. תיאורים של ימי לונדון מזמנו של ג'ק המרטש, מה שהייתי חושב שלא יהיה מוצלח למי שינסה, התברר לי ההפך. רבותיי, אלכס גרסיאן פשוט מוכשר. איך שפתחתי את הדפים, הוא תפס אותי בצווארון חולצתי, ובתיאוריו משך אותי פנימה, בלי רחמים. הכל כלכך אותנטי, כלכך מתואר יפה, שזה תורם למתח, שבין כה וכה קיים... המשך לקרוא

oziko

חביב. שמתם לב שהמשוגע הרוקד נושא את השם "הנרי מייהו"? ככה "מהצד" הביא לנו הסופר גם שם מהמאה ה-19, הלא הוא "Henry Mayhew" הנודע. לא יפה.... המשך לקרוא

ביקורת

יש שיגידו שאלכס גריסאן הרס את הספר, שהוא היה טיפש כשגילה מי הרוצח, ובכלל, שהספר לא טוב. יש כאלה שלא נהנו ולא יהנו ממנו, אבל לחובבי סדרות משטרה מטורפים (כמוני), הספר הזה בול. אתם חושבים שראיתם הכול? לא. עד שלא קראתם את הסקוטלנד יארד של אלכס גרסיאן, שום סדרת משטרה לא מכסה על החוסר, רוצו לקרוא! אני נהניתי מהספר מאוד, גם עכשיו אני זוכר את רצף המקרים, את השוטרים שנרצחו ואת הסדר, את השמות ואת רעיון העלילה (וקראתי אותו לפני שנתיים), אני חושב שאפשר לקרוא אותו על כוס תה, לחייך על רגעים שמחים, לבלוע את הרוק ברגעים מפחידים, לעצום את העיניים לרגע ברגעים מבחילים - הכול אפ... המשך לקרוא

mopvl

ספר קריא מאוד. אי אפשר לעזוב אותו. רוצח מטורף של אחד הבלשים מזכיר את הרציחות של ג'ק המרטש, אבל הדברים לא כל כך פשוטים וכל זה על רקע האנגליה הויקטוריאנית. ספר מרתק!... המשך לקרוא

חלפה עם הרוח

ספר טוב. כתוב טוב. מותח, לפעמים אפילו מרגיז.. החקירה והאמצעים - בדיוק כפי שהתכוון הסופר , עתיקים, ואנחנו, למודי סדרות מתח רבות, יודעים באיזו מהירות היו מתקדמים היום בחקירה דומה, וזה קצת מתסכל. אז הוא הצליח בזה. מומלץ דוקא בגלל השונות שלו. ... המשך לקרוא

יעל

טוב, אני בקושי כותבת ביקורות כי אני די גרועה בזה. אני מוכנה להסתכן ולנסות שוב. יש את האנשים האלה, שפשוט אי- אפשר לראות את סרט. מכירים את זה? קחו אותי ואת אבא שלי כדוגמא. אנחנו איומים. אבא שלי תמיד ידע מי הרוצח או הגנב או מה שזה לא יהיה מהעשר דקות הראשונות של הסרט. אפשר בפעמיים הראשונות לחשוב שפשוט יש לו מזל. אבל כשזה קורה בצורה קבועה, אנשים כבר נמנעים מלהציע סדרות פשע או משטרה. (הסדרות האהובות עליו) כי זה יכול להיות בלתי נסבל. אני, לעומת זאת מחפשת טעויות. אני נהנית מין הנאה זדונית כזאת לראות סרט היסטורי, לדוגמא ותוך כדי הסרט להצביע על טעויות. או יותר גרוע, ... המשך לקרוא

רעות

ספר חביב ביותר, עלילה מאוד מעניינת, הסופר יודע איך לעבור מעלילה אחרת לעלילה אחרת באופן שיסקרן את הקורא. נהניתי מכל חלק בספר חוץ מהסוף שהיה אמנם מרגש אך מאכזב מבחינת אופן תפיסתו של הרוצח וגורלו הלא ברור.... המשך לקרוא

נויה

בשבילי, ספר מתח טוב, זה כמו רשימת קניות שכל המוצרים בה נמצאו בחנות ונקנו. הבה נראה אם גם בספר 'סקוטלנד יארד'- מוטיב זה קיים: 1. יש גופות? ועוד איך שכן. יותר מדי לטעמי. אני כבר יכול לדמיין את הכרוז צועק בקול גדול: "שימו לב קונים נכבדים! שימו לב! בסמוך למדור הפירות והירקות, נמצא מדור הגופות. אני קורא לכם לבוא לשם ולקנות כמה גופות שיתחשק לכם. ואל תדאגו, קונים יקרים, יש מבצע מכירת חיסול- 2+1. קונים 2 גופות שבמבצע ומקבלים אחת במתנה! אני חוזר ואומר: בסמוך למדור הפירות והירקות, נמצא מדור הגופות. אני קורא לכם לבוא לשם ולקנות כמה גופות שיתחשק לכם. ואל תדאגו, קונים יקרי... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

היה לי די קשה לקרוא את הספר הזה. על פניו יש בו כל מה שנחוץ כדי שאהיה מרוצה: לונדון של 1889, שנה אחרי עלילות ג'ק המרטש, הסקוטלנד יארד בתחילת דרכו מנסה להפוך לגורם משמעותי בבלימת הפשיעה העצומה בעיר הגדולה. התחלה של תהליכים מדעיים לזיהוי פלילי (אגב מארק טווין כתב סיפור על גילוי טביעת האצבע ושימוש בה, ושיכנע אותי הרבה יותר מגרסיאן) ורתימת המדע לצורך שמירה על שלום הציבור. בלשים מסורים, בלשים מחפפים, בלשים נעדרים, בלשים נרצחים...מכל טוב. לאורך כל הקריאה היתה לי הרגשה שגרסיאן לא החליט מה הוא רוצה שהספר שלו יהיה: אולי ספר בלשי? אולי לשחזר אווירה ויקטוריאנית שזה ... המשך לקרוא

yaelhar

ואו! יש לי פשוט חיוך ענקי על הפנים, כרגע סיימתי ספר מופלא. "הסקוטלנד יארד" של אלכס גרסיאן - ספר שובה לבבות, מותח, מלא באקשן וגם דמעות. כשראיתי את הספר בתחילה זה היה כשהחזרתי אותו אל מקומו לפי הסימון בספרייה העירונית שבה אני מתנדבת, אבל לא יכולתי לנתק את עיניי מהכריכה היפיפה שלו. כן, ספר לא שופטים עפ"י כריכה, אבל היא פשוט קרצה לי במובן מסוים, והשם של הסיפור מודפס בעדינות על הכריכה בצבע לבן-גיר, הסקוטלנד יארד - מיד ידעתי שלספר היה יש כל כך הרבה לספר. לצערי, אני מתנדבת ולא ממש באתי לקרוא, אז פשוט השארתי את הספר במקומו, לאחר כחצי שעה, ראיתי שאין עומס אז לקחתי את ... המשך לקרוא

איש פח

קראתי כבר ספרי מתח טובים יותר (במיוחד שהמחבר די הרס כשגילה לנו באמצע הספר מי הרוצח), אבל מה שמייחד את הספר הזה הוא היכולת של המחבר להמחיש לך בצורה נפלאה את החיים בלונדון לפני מאה שנה... (אני מודה לאל שאני חי בתקופה שלנו). גם עבודת הבילוש לפני העידן הטכנולוגי מרתקת, ובספר אנו מתוודעים לגילוי שיטת טביעת האצבעות והשימוש בו לצורך החקירה. מומלץ. ... המשך לקרוא

פשוט

בלונדון האפלה של שנת 1889 מתגלות גופות והפעם גופות של גברים,של שוטרים ושל בעלי זקן. לונדון הלא מפותחת מצוייה אז בימים שלאחר תפיסת ובריחת ג'ק המרטש, האם שב לפעול ולנקום? פתרון התעלומה מופקד על הסקוטלנד יארד - משטרת לונדון ועל הבלש דיי וחבריו, עליהם למצוא מי רוצח את חבריהם ולמה... דרך זיכרונות העבר וסיפורי ההווה מתפתחות הדמויות ונקשרות זו בזו עד לגילויי המעורבים. לונדון של שנת 1889 שונה כל כך מלונדון שאנחנו מכירים היום, פיענוח ושימוש בדגימת טביעות אצבעות שהתגלה אז נראה כמובן מאליו היום. שימוש בילדים כמנקי ארובות היה אז צורך קיומי והיום נראה אכזרי מאח... המשך לקרוא

יפעתי

"הסקוטלנד יארד" הוא ספר הביכורים של אלכס גרסיאן, ספר שהוא בדיוק "כוס התה שלי", אם להשתמש בביטוי מתאים. הספר הזה הוא מסע בזמן אל הרחובות הוויקטוריאניים של לונדון של שנת 1889, שנה לאחר שהתגלה הקרבן האחרון של ג'ק המרטש. הסופר מכניס אותך בהצלחה לאווירה של אותה תקופה; רחובות לונדון האפלוליים שמוארים באמצעות מנורות גז וכרכרות שמשמשות כאמצעי התחבורה, בתי האבן הקרים וכמובן, ה"סקוטלנד יארד" וחדר המתים שלו, כשהמז"פ רק הוכנס לשימוש. הסיפור נפתח בגילוי של גופת בלש מה"סקוטלנד יארד", כריסטיאן ליטל. הוא מתגלה בתוך מזוודה בתחנת הרכבת כשהשפתיים והעיניים שלו תפורות. תו... המשך לקרוא

גלית

אחרי יום שלם שבו לא עזבתי את הספר (אפילו ביקשתי מאדם זר בתחנת האוטובוס להסב את תשומת ליבי כשיגיע האוטובוס שלי- ברגע שהתחלתי לקרוא שקעתי בו מיד) אפשר סופסוף לכתוב ביקורת! על העלילה בקצרה- דיי הוא בלש חדש במחלק הרצח, הוא הגיע רק אתמול וכבר ממונה על החקירה החשובה ביותר; רצח של שוטר. דיי לא כל כך מאמין בעצמו וחבריו לעבודה לא עושים לו חיים כלכך קלים, קצת מקנאים- כי איך ייתכן שהבלש החדש ביותר מקבל את התיק החשוב ביותר? אבל דיי נכנס לחקירה בשיא המרץ, ואפילו בתור קוראת יכולתי להזדהות עם החששות ותחושת הדחיפות והבהילות. המותחן מתרחש בלונדון בשנת 1889, רגע אחרי פר... המשך לקרוא

הקוסמת