עם הספר הזה קרתה לי תעלומה מוזרה. ראיתי אותו בספריה, ונזכרתי שקראתי עליו המלצה חמה מאוד באינטרנט. אז כמובן שלקחתי אותו, למרות שערימת הספרים שבידי היתה כבר גבוהה מאוד. אח"כ, כשסיימתי לקרוא ובאתי לכתוב את הסקירה שלי, חיפשתי קודם כל את הסקירות הקודמות על הספר, ו... כלום. אין כלום. לא נכתבה אף סקירה על הספר באתר הזה. תעלומה, כי אני הייתי משוכנעת שראיתי כאן המלצות. רק בגללן לקחתי את הספר, והנה - כלום.
ואז הרכבתי את רשימת החשודים שלי. אלא שאלה הממליצים לי על ספרים בד"כ, ממליצים על דברים כבדים בהרבה, ולא על ספר קליל כמו זה. ואז נזכרתי בחברתי ע' (אות בדויה) שעובדת לה להנאתה ופרנסתה בתעשיית הספרים. פניתי אל דף הפייסבוק שלה, וחיפשתי. גללתי שבע מאות תמונות של ילדיה החמודים, חמשת אלפים תמונות אינסטגרם של מאפים ועוגיות בשלבים שונים של הכנה, כמה וכמה תמונות של בגדים שהיא לובשת או רוצה ללבוש, או רוצה שבעלה יידע שהיא תרצה ללבוש, ו... זהו, פחות או יותר. מן הסתם דילגתי על כמה וכמה אלבומים, אבל למי יש כוח לחפור בפייסבוק. ואז נקטתי בתחבולה מתוחכמת ופניתי אליה ישירות. ואכן כן, החשודה נמצאה! זו ע' שהמליצה לי על הספר.
מתוקף עבודתה, ע' כמובן משוחדת קשות. אבל איך אומרת האמרה העממית? זה שאתה פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחריך. אז זה שאדם משוחד ובעל קשר אישי, לא אומר שהטעם שלו לא טוב (ובמאכלים ובגדים וילדים הטעם של ע' טוב להפליא. רק אומרת). ועכשיו הגיע הזמן לתקן את המצב, ואני מתכבדת להיות הראשונה שסוקרת את הספר באתר.
במובן מסוים כל ספר הוא מותחן. כל סיפור שמסופר מתחיל במין תעלומה, והיא הולכת ומתגלה (או מסתבכת) ככל שהספר מתקדם. מן הכלל הזה יוצאים, כמובן, ספרים אומנותים שמבקריהם משבחים אותם בכך ש"העלילה אינה חשובה". אבל כל סיפור הראוי לקריאה הוא מותחן מסוג כזה או אחר. קליי ג'אנון, גיבור הספר, הוא מובטל בשנות העשרים לחייו. מצבו רע כל כך , שהוא מוכן לקבל כל הצעת עבודה שהיא, אפילו אם היא לא בתחום הכשרתו, אפילו אם היא ברובע מפוקפק, אפילו אם היא דבר הזוי כמו משמרות לילה בחנות ספרים.
כך עולות להן שאלות רבות: מה זאת החנות הזאת? מי בכלל צריך חנות ספרים שפתוחה כל הלילה? מי אלה הטיפוסים המוזרים האלה שבכלל לא קונים ספרים, אלא רק משאילים אותם בזה אחר זה? ואיך החנות מחזיקה את עצמה אם כמעט אף אחד לא קונה בה כלום? יש עוד שאלות שאני שואלת את עצמי, כמו למה על פניו לקליי אין משפחה בכלל? כלומר לא כזאת שהוא מזכיר. אבל זה כבר זוטות קטנוניות.
בעבר עבד קליי כמעצב אתרי אינטרנט. לכן יש לו, או שהמחבר אירגן לו, למרבה הנוחות, חברים מתחום המחשבים, הטכנולוגיה, והעיצוב. החברים מתגייסים לנוכח מצבו המסקרן, והם אלה שסוחפים את קייל לעשיה. כך עולות להן שאלות נוספות, על קריאה, על ספרים, על טכנולוגיות ותודעה, והגדולה מכולן, היא שאלת "אבן החכמים" העתיקה: האם יש דרך להגיע לחיי נצח?
כמו שהצלחתם להבין זה ספר על גיקים. במובן מסוים הוא גם ספר המיועד לגיקים. כאלה שיכולים להבין למה מילת החיפוש "טופולוגיה" עשויה להוביל לאתר אינטרנט של חנות בייגלים. אלה שמכירים את "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שנגנבים מתכנות ומפריצה לתוכנות. זה גם ספר על קוראים, ועל אוהבי קריאה. וכן, זה לא סותר. התעלומה, כמובן, כמו בספרים שבהם העלילה כן חשובה, מגיעה בסוף לפתרונה. אני ממליצה מאוד, ותודה לע' שהבאתני עד הלום.