ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 ביוני, 2014
ע"י dushka
ע"י dushka
בסך הכל ספר בסדר, שלושה כוכבים בדיוק. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכבר נכתב עליו.
אמנם בגלל נסיבות שלא כאן המקום להרחיב עליהן נגזר עלי להיות כלואה במחיצתו במשך חמש שעות נסיעה באוטובוס מאילת אבל אני יכולה לחשוב על חברים גרועים יותר למסע.
בהתחלה חשבתי בדיוק כמו yaelhar: לא קצת הגזימו עם כל הגוגליות הזאת? מי בכלל יכול לכתוב ספר שמאדיר טכנולוגיה של כאן ועכשיו כשעד שיבש הדיו על הנייר (מטאפורית, מטאפורית, אין דיו ואין נייר) כבר לא כאן ועכשיו? בעידן שבו אפשר לזהות באיזה חודש צולם סרט לפי דגם הסמרטפון של הדמויות (שיואו, זה כל כך אוגוסט 2013), להיות מעודכן משמעו לרדוף אחרי הזנב של עצמך. בקיצור, התחלה לא משהו.
אבל הסוף תופס תאוצה והמסרים פונים לכיוון אלמוות לא טכנולוגי וחלק מהדמויות ממש חביב אז בכל זאת ספר בסדר.
אם כך, למה ארבעה כוכבים?
לא בדיוק ארבעה, יותר בכיוון של שלושה פלוס אחד.
אזהרה: חלק ב' של הביקורת לא מכיל ספויילרים רציניים אבל ידבר בעיקר למי שכבר קרא.
יש לי חולשה לידע לא שימושי, או לפחות לא שימושי עבורי. אני, כמו רובנו בעצם, אחת שעובדת בשביל גוגל בחינם, מהצד המגגל. ואני עובדת מסורה.
אני לא עוסקת בטיפוגרפיה ובכל זאת ידעתי שאין פונט נפוץ בשם גריטזון. למרות הידיעה בדקתי, אולי כי המידע בספר נשמע כל כך אמין.
אז אין פונט בשם גריטזון אבל אלדוס מנוטיוס בהחלט קיים, או היה קיים לפני יותר מ 500 שנה, והיה לו בית דפוס מהפכני. עבד אצלו מישהו בשם פנצ'סקו גריפו שלא המציא את הפונט הלא קיים בשם גריטזון אבל המציא את הכתב הנטוי, זה שאנחנו מכירים בשם איטליק, שעוצב בצורה מיוחדת המתאימה את עצמה להטיה. אחת הסיבות להמצאת הכתב הנטוי הייתה חסכון - ניתן להכניס יותר תווים נטויים לשורה מודפסת וכך לצמצם עלויות.
אף פעם לא תהיתי מדוע קוראים לכתב נטוי איטליק, מסוג הדברים התמוהים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם. עכשיו זה ברור לי - הוא פשוט איטלקי.
מעבר לזה - הלוגו של בית הדפוס הוא "הדולפין והעוגן", הפונדק המוזכר בספר, והסלוגן שלהם הוא "פסטינה לנטה" – הזדרזו לאט. סלוגן מצוין.
רובין סלואן לקח את כל המידע המופלא הזה, שמצאתי כאן, ושתל אותו במישרין ובעקיפין בפנטזיית גוגל בדיונית וזה בהחלט שווה בעיני עוד כוכב.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה על התוספות.
בהחלט מרעננות את הקריאה.
אחרי כמה עריכות שעשיתי בטקסטים באנגלית אני מבינה שהפסיקודה הכרחית בשפות ארכניות כמו האנגלית. שם אני מוכנה לקבל בהכנעה שיש לה תפקיד. העברית שלנו אוהבת קיצורים, ועל כן אני אומרת לכותבים שיחליטו. או פסיק, כי המשפט טרם נגמר. או נקודה ומשפט חדש. |
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
שכחתי להוסיף משהו ממש ממש ממש חשוב.
אלדוס מנוטיוס המציא את הפסיקודה ;;; (תודה לנצחיה על המינוח אם כי היא לא חולקת את חיבתי לפסיקודה עצמה)
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה שין שין. בשמחה.
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מעולה. תודה על הקישור!
ואין כמו מידע בלתי שימושי.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
יש גם את צלה של הרוח.
אבל אין מה להשוות... |
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכם.
דן- אכן הביקורת הזו מעידה היטב על הכותבת, אני מקווה שהעברתי בשלמותה את הפעימה שלבי מחסיר כשהוא נתקל במידע אזוטרי.
יעל- נראה לי שזה ז'אנר בפני עצמו - קריאה ששולחת אותך לגוגל. בכל מקרה גוגל יוצאת נשכרת. וזה שאין לנקוב בשמו- מסכימה לגבי הפוטנציאל אם כי קראתי כמה דומים, לפחות בנימה המגניבה (שבעיני יש בה משהו מאולץ). שתי דוגמאות שעולות לי כרגע בראש - "כוכב הלכת שמפו" של דגלס קופלנד ו"סירופ" של מקס ברי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זה בדיוק הציון שנתתי לו עם התלבטות ל-3 כוכבים.
ספר מיוחד אבל רק נחמד. יש לו פוטנציאל שלא התממש במלואו. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה איתך שאם סלואן טרח למצוא אינפורמציה עלומה כזאת, מגיע לו כוכב.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
dushka
כמו (כמעט) כל ביקורת זו מעידה על כותבה לא פחות מאשר על הספר...לא קראתי את הספר אך התרשמתי כי הציון הנוסף נובע יותר מנדיבות ליבך מאשר כל דבר אחר הקשור לאיכות הספר.ותודה על שני דברים: האחד, על ההסבר התמציתי מדוע לכתב נטוי קוראים איטליק והשני, על שחסכת ממני התלבטות באשר לקריאת הספר....
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
