ספר נהדר שמביע בצורה מעניינת את החיים שלאחר טבח העם הנוראי ברואנדה. הספר מתאר בצורה כמעט אסקפיסטית את החיים בין הרוצחים לנרצחים שנים מעטות כל כך לאחר הזוועה ובלי שהתרחש אף קתרזיס בקרב הקורבנות. קראתי את הספר ביומיים, ישנם תיאורים קשים, בהרבה חלקים התנודדתי באי נוחות בכסא אבל לחלוטין ספר מצוין! אני מאד אוהב ספרים העוסקים ברצחי עם שאינם השואה, לגלות כיצד במקומות אחרים על פני הפלנטה מתמודדים עם החיים שלאחר האסון. אופת העוגות מקיגלי כתוב בצורה מצוינת ומתורגם בחן רב ועל כך אני ממליץ מאד!
מדד קדמת עדן-
50% חמלה
10% כעס
5% אשמה
5% חרטה
10% היסטוריה
20% אסקפיזם












