סיפור קצר הוא סוגה שאפשר בקלות ליפול בה לבנאלי, לדמויות שטוחות או למסר ברור מידי או דידקטי. קוצר היריעה הוא אתגר ספרותי לא קל. קשה ליצור את המרחב ואת הרקע העלילתי, ובלתי אפשרי לייצר תפאורה אקסטנסיבית שתהווה עזר למלאוּת העלילה.

מירה מגן מצליחה לרקום בעמודים ספורים סיטואציות טעונות, נוגעות, נשיות בדרך כלל, ומלאות חמלה למצב האנושי. הדמויות של מגן הם דמויות נוכחות-נפקדות, הם לא זניחות בחברה, הם נמצאות מאחורי כל דלת בכל בניין מגורים, אבל אצל מגן הן לא נהנות מנינוחות חברתית, או הצלחה כלכלית-מעמדית.
הדמויות תמיד במעין קונפליקט שקט ופנימי עם הסביבה, עם החברה, המשפחה, אבל בעיקר עם עצמם. מירה מגן מתארת היטב את הבדידות של רווקה דתיה המתאהבת בגבר נשוי ממקום עבודתה, של ילד שחווה את מעבר סבו לבית אבות, של צעירה שלא מתקבלת לשירות צבאי בשל הפרעה נפשית קלה, ושל אישה חילונית במאמציה להשתלב בחברה החרדית השונה כל כך. הסיפורים ברובם מצליחים לגעת ולהתמקד בסיטואציה טעונה, בנקודת שבר מזדמנת ובבדידות של היחיד שמחפש מוצא מהסדרים הקבועים של החברה. הכתיבה של מגן לא מספקת התרה לסבך הקיומי של הדמויות, רק תיאור מפוכח, וכמה נקודות חמימות של קרבה פה ושם.

הכתיבה מרשימה וקולחת, מגלה טפח ומכסה טפחיים ומנעד הדימויים הוא מרשים ואסתטי ובדרך כלל נשמר מהנדוש. הספר מכיל תריסר סיפורים ואת רובם - אהבתי. זה הספר הראשון שלה וגם הראשון שלה שאני קורא. אומרים שהיא רק משתבחת עם הזמן, אז אני שומר מקום לספר הבא.

רק התחלתי לקרוא את הספר...
וכבר ידעתי שאני נעלמת באחד מהספרים הטובים יותר.
מעולה מרתק סגנון כתיבה מדהים.יפה להדהים -אצילי
סיפור אמיתי ...אפשר להכנס לדמויות (הנשיות בעיקר)ולהיות אחת מהן ולחוות את מצוקתם -הניסיונות הכושלים לצאת מהמלכודת בהם הם שרויות.המלכודות של הרצון לחופש ומצד שני האובדן שהוא מביא עימו.
חוסר השליטה .חוסר השליטה או אי יכולת ההפנמה שמוביל אותן למסע במסגרות דתיות מחמירות ששם אמנם ישנם הגבולות .אך לגוף ולא לנפש.
אם תמיד אהבתי את הכתיבה ששיכת לספורת העברית- הפרוזה הזאת רק מבהירה לי מדוע.
אהבתי ואוהבת המון ספרים.
לא מרבה בביקורות -רק לאלה שאי אפשר לדרג אותם.וספר זה צריך
פשוט לקחת ולקרוא.

שני ספריה של מירה מגן כפתורים רכוסים היטב ומלאכיה נרדמו כולם כתובים בצורה נהדרת, קולחת ואצילית. הדמויות הן בהתאם. הסגנון יפהפה ותענוג לקרוא אותה. אני מחכה לעוד ועוד ספרים מסופרת זו.

קובץ סיפורים קצרים.
סיפור על אישה צעירה המחליטה לעזוב את בעלה ביחד עם בנה הקטן ומנסה להתחיל חיים חדשים בסביבה דתית.
סיפור נוסף על ילדה קטנה המנסה לשרוד את תקופת אשפוזה של אמה כחולת נפש.
סיפור על ילד שחווה את התלבטות הוריו באפשרות להכניס את הסבא לבית אבות
וכך עוד סיפורים קצרים שלא אל כולם התחברתי ולבסוף נטשתי את הספר מחוסר עניין.

ספר מצוין. הסיפורים קצרים ומתומצתים. נותנים מרחב לדמיון של הקורא. החסרון שאני מצאתי הוא שהם בדרך כלל עצובים. הם כל-כך ריאליים שאני במשך השבוע שקראתי את הספר חשתי עצבנית, עד שקלטתי שזה בגלל הספר. הכתיבה של מירה מגן היא מדהימה בעיני. אני קוראת כפייתית של כל ספריה. אפשר לאמר שהיא הסופרת המועדפת עלי בשנתיים האחרונות.