ביקורת ספרותית על פוקסיה ופוקסין מאת נורית זרחי
ספר מעולה

---

פוקסיה ופוקסין - מקריאת הספר יצאתי לא מפוקסת !אבל זאת תמיד מטרת הסיפור אצל זרחי ולכן אני כה מאוהבת בספריה !

לקרוא את הטקסט של זרחי -זה לצפות שאף פעם איני יודעת לאן העלילה לוקחת אותי כקורא ,יש כל הזמן הפתעות בסיבובי העלילה .
אני מרגישה כמו על גלגל ענק שנעצר למעלה לפתע והאדרנלין מציף ,{זה לפחות ממה שאני זוכרת את ההרגשה בגלגל ענק מלפני 30 שנה } .
יותר מכך גם לאחר שסיימתי את הקריאה אני חוזרת שוב ושוב לקרוא את הספר כי אני מבינה בחושיי שלא הבנתי עד הסוף למה מתכוונת זרחי בסיפור ,וזרחי תמיד מתכוונת לדברים אפלים, יוצאי דופן ,ומצחיקים .

"מי ראה את החתולה שלי?" אמרה המלכה בדמעות עוד יותר רטובות. "מישהו חיב לחפש אותה!"
"לכי את!" אמרה למשרתת גדושה.
"אני?" שאלה גדושה, "אני שונאת חתולים!"
"אבל הוד רוממותי אוהבת!" אמרה פוקסיה. "צאי מיד לדרך!".

הספר מספר על המלכה פוקסיה שאבדה את החתולה שלה -פוקסין וכדרכן של מלכות נעלות -מעלה שולחת את המשרתת "גרומה" שלה לחפש אחריה. כאשר זו אינה חוזרת, שולחת הוד מעלתה משרתת נוספת את "גדושה" .. כאשר גם זאת אינה חוזרת, המלך מתנדב לצאת במסע חיפושים. במקביל -לפתע המלכה מגלה שתוספת מפתיעה צומחת על פניה -שפמה של החתולה -פוקסין תופס מקום חצוף בפרצופה היפה ושום דמעה לא ממיסה את השפם או מעלימה אותו. כשגם המלך אינו חוזר, עושה המלכה את ה- מעשה ה-בלתי מלכותי בעליל ויוצאת בעצמה לדרך כשקסדת אופנועים מסתירה את השפם.ומכאן עוברת המלכה הרפתקאות שונות ומגלה תובנה על אובדן אהוב והשבתו: כשמישהו אהוב אובד לנו, חל בנו שינוי, משהו משתבש. כשהאהוב חוזר, הכל שב לתיקונו.זה על פניו המסקנה הנדרשת מהספר .

אבל כפי שכתבתי אצל זרחי רב הנסתר על הגלוי.כשהיא מתארת את נפילתה של פוקסיה המלכה לתוך הבור ומוצאת את כל יקירייה שם, אולם משלא נמצא פתרון הגיוני לצאת ממנו,חושבת המלכה החכמה בקול רם:"נכון שלכל צד יש את הצד ההפוך ?..נתפוס את הבור בתחתיתו ונהפוך אותו כמו שמפשילים גרב לצדו השני ,וככה נחלץ מכאן החוצה לעולם ".

תחשבו רגע ! כל דבר רע שקורה לנו בחיינו אפשר להיחלץ ממנו כמו בהפיכת גרב על הצד ההפוך ! איזו מחשבה נהדרת !

ויש גם משפט שגם אם קראתי אותו כמה וכמה פעמיים רב הסתום על המובן :"יש דברים שלא לוקחים ,הם מתקבלים מעצמם"..טוב ,אפשר לפתח פה ויכוח פילוסופי אבל למה לי ?זהו ספר של ילדים ויש לקבל אותו כפשוטו גם אם הוא לא מובן עד הסוף ונתון לפרשנויות .

האיורים של הילה חבקין כיפיים, צבעוניים ומלאי חינניות .

אז מהיום אני מתייחסת לכל בעיה ולפתרונה כמו שמפשילים גרב לצדו ההפוך.

אהבתי ,צחקתי ,נהניתי .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על פוקסיה ופוקסין