הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 באוגוסט, 2013
ע"י Angel
ע"י Angel
אתם מכירים את הספרים האלה ? שאתה קורא את הספר הראשון וחושב שהוא ממוצע, ואז קוראים את הספר הבא בסדרה והוא
מדהים ומעלה את הספר לרמה חדשה? מכירים? כן? יופי! כי זה לא המקרה.
הספר הראשון "אל תקראו לי חירות" היה ממוצע מכול הבחינות האפשריות.
הכתיבה, העלילה, הדמויות והמסר. הספר "חירות לקראת בגרות" הוא פשוט ספר מזעזע.
היו שם הרבה קטעים סוטים, וכשאני אומרת "סוטים" אני לא מתכוונת לזה שזוג מתנשק " בהיתלהבות יתר " או שזוג עושה @#$%..
אם הבנתם למה אני מתכוונת. הקטעים הרומנטים, כביכול תוארו בצורה מגעילה, שיטחית וחסרת חן ורונטיקה. לעזעזל איתך ספרנית ארורה! למה? למה!!!!!!!!!!!
הספר היה אכזבה אדירה מבחינתי. הפקתי ממנו שתי לקחים לחיים.
1. אל תסמכי על הספרנית יותר...
2. אל תסמכי על ספרי המשך יותר.
אם קראתם את הספר הראשון ואהבתם, עצה ממני, אל תטרחו לקנות את הספר השני אלא אם כן אתם לא רוצים לגמור במוסד לעבריינים
צעירים על אונס. הספר הוא השפעה רעה וסוטה על הילדים ואם יש לכם ילדים אל תחשבו לתת להם לקרא את הזוועה הזאת.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
