ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 ביולי, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
והנה סקירת הספר השני מבין הספרים שקראתי השבת. הראשון היה, כאמור, "המפענחים". השלישי הוא "ההצהרה", אבל עליו האתר מלא וגדוש בסקירות והתמוגגות כך שאפשר לחכות עם זה קצת. זה ספר שהבאתי מהספריה עבור החיילת שלי. אני חושבת שכבר סיפרתי כאן על הקושי למצוא לה ספר הולם לקריאה. כזה שיהיה קליל, אך נעדר קיטש, חכם, אך לא מתוחכם ומתייפיף מדי, הולם את החיים אך לא מתבכיין, וכך הלאה. את הספר הזה היא לקחה בעיקום אף, כי "אמרתי לך כבר שאני לא אוהבת ספרי 'חייו ומותו'". לא היה חומר קריאה אחר, אז היא לקחה את הספר, והמשיכה לקרוא, עם אותו עיקום אף.
עכשיו קחו רגע הפסקה, כדי לקרוא את הכתוב על הכריכה האחורית של הספר. נראה לי שדרוש מחקר מעמיק כדי לברר מי האנשים שכותבים את הכריכות האחוריות בהוצאות הספרים ומה הם חושבים לעצמם, אבל זה לפוסט אחר. בינתיים סתם תקראו כמה פסקאות:
====
"מותו וחייו של צ'רלי סנט קלאוד הוא סיפור מעורר השראה על קבלת הזדמנות שנייה בחיים ועל כוחה המשחרר של האהבה, סיפור שבאורח קסם שובר את הלב ומרפא אותו בעת ובעונה אחת.
"צ'רלי סנט קלאוד ניצל בנס מתאונת דרכים איומה שבה נהרג אחיו הקטן סם. הוא מתגורר בכפר דייגים קטן בניו אינגלנד ומְתחזק את המדשאות ואת המצבות בבית העלמין העתיק שבו קבור אחיו. מאז התאונה התברך צ'רלי במתנה מופלאה: הוא מסוגל לראות את רוחו של סם, לדבר איתה ואפילו לשחק איתה מסירוֹת. ואולם תושבי הכפר מתלחשים ביניהם שצ'רלי מעולם לא התגבר על אובדנו.
"לתוך חייו המאורגנים בקפידה נכנסת טֶס קרול — אישה הרפתקנית מקסימה המתאמנת לקראת מסע שיט יחידני סביב העולם. הגורל מנווט את סירתה לתוך סופה מסוכנת הסוחפת אותה חזרה לנמל, ושם היא חווה מפגש טעון עם צ'רלי וזוכה להפתעה מסעירה מהים הגועש עצמו. צ'רלי וטס יוצרים קשר נדיר המוביל למרוץ נגד הזמן ולבחירה נואשת בין מוות לחיים, בין עבר לעתיד, בין התעקשות לוויתור."
====
אחר כך מגיעים סופרלטיבים מצוטטים מפי סו מונק-קיד וגו'אן האריס, אבל אותן נעזוב. אני חושבת שאפשר להבין אותה, את החיילת שלי. לא? נשמע ספר בדיוק מהסוג שלא התבקש, רומן רומנטי: מתחיל בטרגדיה, ובצ'רלי המסכן, ואז מגיעה טס המקסימה ומלאת החיים, וגואלת אותו והם חיים הפילי אוור אפטר. ובכל זאת , לקראת סוף השבת יצאה החיילת מחדרה, ולקחה את המילים שלה בחזרה. השורה התחתונה: זה ספר יוצא מן הכלל. וזו המסקנה גם כאן. אם אתם מהסוג שזורק ספר אם הוא לא מצליח לתפוס לאחר 20-30 עמודים, אתם עלולים להפסיד את הספר, וחבל.
מה עוד אפשר לומר? יש כאן צ'רלי, ניצול תאונת דרכים, המתגעגע לסם אחיו. הוא לא ממש מתגעגע, כי אם הוא נמצא בשעות הזריחה או השקיעה באיזור בית הקברות, הוא יכול להיפגש איתו ולהמשיך בקשר שלהם. עם זאת, ההסכם ביניהם קצת מגביל את צ'רלי, מבחינת יכולת ההתרחקות מבית הקברות. כך שהוא ממשיך לחיות, אבל ברדיוס קטן סביב בית הקברות. בבית הקברות הוא פוגש גם נשמות תועות אחרות, ומסייע גם להן.
הספר קצת מזכיר את הסרט "רוח רפאים", עם וופי גולדברג המופלאה בתור מדיום-שרלטנית שמתחילה פתאום לקלוט באמת את רוחות המתים. יש כאן עיסוק בחיים שלאחר המוות וברוחות רפאים, תוך יציאה מנקודת ההנחה הרווחת שלא כל המתים הופכים לרוחות רפאים. הרוב ממשיכים "הלאה", מלבד אלה שהותירו בעולם עניין שלא הושלם, בדרך כלל כזה הנוגע למותם. עוד תיאוריות שמוצאות ביטוי בספר נוגעות לגבי דרכי התקשורת שבהן אותן רוחות רפאים יכולות להשתמש כדי להעביר את המסרים שלהן לעולם החי. עם זאת, למרות שהעיסוק גובל בקלישאה, הוא מצליח להחלץ ממנו ולייצר ספר מוצלח, זורם, נעים לקריאה, ואמיתי מאוד.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
