להיפרדיולנדה נייב548 עמודים של משפט אחד לעמוד, שרבוטים חולים ומהוהים. נרשם בלשון נקבה כאילו שגברים לא יכולים לסבול מאותה בעיה רדוד, שטחי ומרגיש כאילו מישהו ניסה למרוח שם את כל 48 העמודים כחובה הכתובה בהסכם מאולץ... סך הכל ספר מיותר לחלוטין, נטול תובנות מרחיקות לכת, הסרתי מהרשימות. נושא כל כך עמוק ראוי למינימום התייחסות רצינית ומה שנאמר שם הוא "יאללה יהיה בסדר" ו "תחתכי לו את הבגדים ותגידי לו כמה הוא לא שווה כלום" מעבר לאפס שיוויוניות אם ספר כזה היה נכתב על ידי גבר הוא היה נאשם במיזוגניה לא שווה התייחסות
לקראת שנת ;2019 העולם בעוד חמישים שנהשלמה גונן1קראתי כל מילה בפה פעור, החיזוי קרוב מאוד למה שאנחנו חיים בו כיום.
נימוסים נאים לגברות ולאדוניםהדר קמחי6כיף להתבונן בספר כמו זה, שהוא ספק רציני ספק מבודח, ואולי מבודח עם פן רציני או אם תרצו - רציני עם קריצה למבודח. כך או כך , האייורים נהדרים וממחישים בקומיות את הצד הרציני של הכתוב, נראה כאילו ליקוט ה״חוקים״ התבצע מספרי הליכות ונימוסין השייכים לשנות החמישים ושודרג קצת לחיינו במאה ה 21 כדי שנפסיק כבר להתנהג כמו בהמות בכל מיני טקסים קטנים של החיים. אני אישית לא טיפוס שהגינונים האלו מדברים אליו , אף על פי כן ועם כל ההתנגדויות שיש לי לעניין הנימוסים והגינונים , מצאתי בספר כמה דברים חביבים ש...וואלה, לא חשבתי עליהם... כמו אל תהדק את החגורה כשאתה קם בסוף הארוחה מהשולחן (אצל השולחן) שזה ממש חביב אני ממליץ כמתנה לבעלי מודעות מינמאלית אך עם רצון גדול לשינוי. חוצמזה שזה ממש קליל וכייפי :*)
צילה וגילהנירה הראל1לעורכי סימניה היקרים. יש תמונה. בתמונה כתוב ״צלה וגילה״ למה לא לכתוב במדויק למה? מה הקטע להמציא עוד יוד ואחר כך לך תמצא את הספר!!! מטריף! אם זה היה הספר הראשון, נניח... בלי סוף טעויות
הרחק מהיעדרושז4וואו, קשה ומצמרר ומי שמכיר את שז ואת הופעותיה על במות פתוחות לפני יותר מ18 שנה בבר קטן ברחוב קרליבך, אני יכול להגיד לכם שבדיוק ככה , כמו הכתיבה שלה , היא מקריאה את הטקסטים, בעומק צרוד ומצמרר. אז לא הבנתי אותה , את האישה הצנומה והממושקפת הזו. הייתי ילדון שבא לראות אמנים על במה פתוחה. היום אני קורא את הספר ומזדעזע כל כך עמוק, כל מילה שם בספר כאילו היא עומדת על במה לידי וקוראת בהדגשה את מילותיה. "זה מה שהיה בחלום שלי... זה מה שהיה בחיים שלי נחטפת ונ א נ סת נחטפת ונ א נ סת העיניים שלו אפילו לא מעפעפות כשהוא קם בזריזות מקצה המיטה ובא אלי, מנשק אותי על פי, מחבק אותי בידו האחת..." כל החיים שלה ככה. כמה חום ואהבה עטפו את ילדותי, ולחשוב על יום אחד כזה כמו שעברה שז, היה יכול לשבור את כל חיי מן ההתחלה. העלילה כאן לא קיימת כגוף הארוחה, היא רק הצלחת עליה מוגשת החוויה היומיומית שעברה האישה השבורה הזו שאין לי מושג איך התקיימה אפילו יום אחד בתוך השבר החולני הזה שנקרא משה. הרוטב הכואב שמלווה את כל מילותיה הוא מכלול ההתרגשות וההדגשה המחייבת של כל מילה שכאבה וכואבת הסופרת , יום יום ורגע , כל חייה. ספר כואב וחובה.
עץ ושיחעזריה אלוןעץ ושיחעזריה אלון1לכל בעלי העניין בצמחי ארץ ישראל - משמש כמגדיר מדהים לזיהוי ולהבנת הצמח הגדל בישראל. אלבום תמונות מהודר המפרט בתמונות את מראהו הכללי של הצמח, פירותי ופריחתו, כמו כן נמצא תיאור קצרצר אודות היותו רעיל או ניתן למאכל. ממליץ בחום!
בארץ נדמה-ליג'ואן שטיינר1ספר מדהים, יצירתי ומהנה לילדים ולהורים גם יחד משלב בתוכו אמנות יפהפיה של אלפי מוצרים שאנו משתמשים בהם יומיום כחלקים מתמונה אחת גדולה ומשחק לילדים המגרה את חושיהם למצוא כמה שיותר "נדמלים" בתמונות המורכבות. מומלץ +
שחק ודע מין כהלכה : קורס מלא עם דיפלומהברוס איקןשחק ודע מין כהלכה : קורס מלא עם דיפלומהברוס איקן1דף אחרי דף אני מתגלגל מצחוק ספר שנון אודות מה שאין צורך בו ואין בו צורך משחקי מילים והוראות מצוינות מה לא לעשות לפני דייט מה לעשות בזמן דייט ובזמן קשר, לפני ואחרי הסקס הוא חלק בלתי אפשרי וגם הטיפוח לכן אל תעשו בכלל שום תכנון לחיי חברה וזוגיות. מצחיק עד דמעות
תמונות יפואיותמנחם תלמי35בסוף שנות ה90, או אולי באמצע? נעשתה סדרת טלוויזיה, די מוצלחת אפילו בכיכובו איך לא, של אורי גבריאל כ'סלומון הגדול'. המבוססת על הספר 'תמונות יפואיות'. הרבה לפני 'הבורר' לפני שרה אנג'ל ודודו בוסי, הביא לנו תלמי את עולם הפשע לסלון.ועכשיו עשו גם סרט קולנוע, שאותו לא ראיתי, אך בשיטוטי בחיפוש אחרי ספר ראוי לקריאה ב'ליבי' (מה נסגר עם ההיצע הדל ורשימת ההמתנה? אלו ספרים דיגיטלים) נתקלתי בספרו של מנחם תלמי. סיפורים קצרים של פשע, כל פרק הופיע פעם בשבוע כטור בעיתון, חלקם עובדו, כמעט כלשונם לפרקים בסדרה. אני נהנתי. אולי זו הנוסטלגיה, לא יודע לומר בוודאות, לשון חדה ומושחזת. שובבה ויחודית. הגסויות מוסוות בחן והוולגריות מקבלת צבע וגוון ייחודי. השפה מטובלת בערבית והדמויות נהדרות, לעיתים פרצתי בצחוק, הרוב 'בדיחות אבא' מה שהבת שלי מכנה, ששומרות על הקלילות. נקרא בחיוך שזה כיום מצרך נדיר, אם כי רמת העניין לא תמיד אחידה ולעיתים הפאנצ'ים קצת דהויים. לצרוך במנות קטנות. אם קוראים הכל כמקשה אחת הסגנון מתחיל קצת לעייף ולחזור על עצמו. אהה, ולא לבוא רעבים, עושה חשק לפתוח שולחן ☺️. 3.5 בסולם מאני.
תמונות יפואיותמנחם תלמי16נולדתי וגדלתי במשך 21 השנים הראשונות לחיי בקבוץ. על כל המשתמע מכך. ואחת המשמעויות העיקריות היא שלפחות בחצי הראשון של חיי לא ידעתי וכמובן לא הכרתי, חצי מעם ישראל, כלומר החצי של עדות המזרח. על כל המשתמע מכך. ועד כמה שזה אולי ישמע מוזר, הספר הנפלא הזה עשה לי את ההיכרות הראשונה. מעבר לעובדה שהייתי צורח, פשוטו כמשמעו, מצחוק בכל פעם שהייתי קורא אותו, הוא פתח לי חלון אל הידיעה שיש בארץ הזו אנשים שאני לא מכיר, ולא רק בגלל שלא פגשתי אותם. השפה, ראיית העולם, האוכל, ההומור וכל הנימים הנוספים היו כל כך אחרים, כל כך שונים וכל כך רחוקים פיזית ומנטלית מהמקום בו גדלתי, עד שלא פעם נדמה היה שמדובר בארץ אחרת. ולא היא. אז בגלל הסיבה הזו וכפי שציינתי בשל הסיבה שזה היה ויישאר אחד הספרים הכי מצחיקים, נוגעים וחכמים שקראתי, אני ממליץ עליו בכל לבי.
תמונות יפואיותמנחם תלמי9כיף של ספר- הראשון מכמה. סיפורים קצרים על קורותיהם המשעשעות של החבורה היפואית- הג'מעה. דמויות צבעוניות,כמה בלתי נשכחות כמו אנג'ל, סלומון הגדול,חיים הזורק החוצה,מוריס היפה וברכה אמבולנס. חביב, הומור כיפי ושפה ציורית. בקצרה- מומלץ. בין הסיפורים הזכורים לי-שלושת הסחטנים מרמלה שטעמו את נחת זרועם של חיים הזורק החוצה ורחמו בעל המסעדה. הנקמה הקשה של מתוקה הנבגדת.
תמונות יפואיותמנחם תלמי8ספר מהארון הספרים של אבא שלי. יפו במו שהיתה פעם... אחר כך שיפרו אותה והיתה לעיר של תיירים. בשנים האחרונות זה חוזר להיות משהו כמו פעם רק פחות סימפטי. סלומון הגדול... הבנדיטים והג"מעה. מנחם תלמי כותב יופי השפה שלו התאורים שלו. ספר מאלו שאסור שיעלמו. הוא הוציא אחריו אלבומים נוספים אבל זה הכי חזק. ה"גבורים" ההם כבר אינם ישנם אחרים. את ההם אפשר היה לחבב את אלו שעכשיו מסתובבים שם פחות. מהספרים שאני חוזר אליהם באהבה גדולה.
תמונות יפואיותמנחם תלמי5מה שהצליחו לעשות בנימין גל להוויה הקיבוצית ואפריים קישון להוויה הבורגנית הישראלית, מצליח לעשות מנחם תלמי להוויה ה"יפואית" הרבה לפני "עג'מי" כתב תלמי מתוך ידע רב, את סיפורי יפו הקשוחה, על השמחות, הטרגדיות, האבסורד והווי ה"מערב הפרוע" שבה בצורה משעשעת, עם דמויות בלתי נשכחות וסיפורים, שמוכיחים שוב, שהמציאות היא תמיד מעבר לכל דמיון! מומלץ ביותר (כולל "סיבוב 2")
תמונות יפואיותמנחם תלמי2תיאור הווי חייהם של הג'מעה - אותם גברים חסרי מזל הנאבקים בחיי עוני באמצעות דרכים נכלוליות וקרימינאליות אם כי התיאור מועבר בצורה משעשעת ורווית ז'רגון תלמיסטי פרי מוחו הקודח של הסופר.