ספר מהארון הספרים של אבא שלי.
יפו במו שהיתה פעם... אחר כך שיפרו אותה והיתה לעיר של תיירים.
בשנים האחרונות זה חוזר להיות משהו כמו פעם רק פחות סימפטי. סלומון הגדול... הבנדיטים והג"מעה.
מנחם תלמי כותב יופי השפה שלו התאורים שלו.
ספר מאלו שאסור שיעלמו.
הוא הוציא אחריו אלבומים נוספים אבל זה הכי חזק.
ה"גבורים" ההם כבר אינם ישנם אחרים.
את ההם אפשר היה לחבב את אלו שעכשיו מסתובבים שם פחות.
מהספרים שאני חוזר אליהם באהבה גדולה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
