ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 באוקטובר, 2024
ע"י וויליאם מאני
ע"י וויליאם מאני
בסוף שנות ה90, או אולי באמצע? נעשתה סדרת טלוויזיה, די מוצלחת אפילו בכיכובו איך לא, של אורי גבריאל כ'סלומון הגדול'. המבוססת על הספר 'תמונות יפואיות'. הרבה לפני 'הבורר' לפני שרה אנג'ל ודודו בוסי, הביא לנו תלמי את עולם הפשע לסלון.ועכשיו עשו גם סרט קולנוע, שאותו לא ראיתי, אך בשיטוטי בחיפוש אחרי ספר ראוי לקריאה ב'ליבי' (מה נסגר עם ההיצע הדל ורשימת ההמתנה? אלו ספרים דיגיטלים) נתקלתי בספרו של מנחם תלמי.
סיפורים קצרים של פשע, כל פרק הופיע פעם בשבוע כטור בעיתון, חלקם עובדו, כמעט כלשונם לפרקים בסדרה. אני נהנתי. אולי זו הנוסטלגיה, לא יודע לומר בוודאות, לשון חדה ומושחזת. שובבה ויחודית. הגסויות מוסוות בחן והוולגריות מקבלת צבע וגוון ייחודי. השפה מטובלת בערבית והדמויות נהדרות, לעיתים פרצתי בצחוק, הרוב 'בדיחות אבא' מה שהבת שלי מכנה, ששומרות על הקלילות.
נקרא בחיוך שזה כיום מצרך נדיר, אם כי רמת העניין לא תמיד אחידה ולעיתים הפאנצ'ים קצת דהויים. לצרוך במנות קטנות. אם קוראים הכל כמקשה אחת הסגנון מתחיל קצת לעייף ולחזור על עצמו. אהה, ולא לבוא רעבים, עושה חשק לפתוח שולחן ☺️.
3.5 בסולם מאני.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אביב
(לפני 4 חודשים)
הסדרה ההיא היתה מאכזבת
לפי מה שאני זוכר ממנה, לא העבירה כלום מהאווירה או השפה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 חודשים)
מנדלי, אכן שמנו לב שיש לך וי כחול. אין צורך להשוויץ :-)
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 חודשים)
אז יש לך 'לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים'
אפשר לקרוא ברצף. סיכומון לפתיחת התיאבון: ספר מתח על רקע מיסטיקה וזיכרון שמתעתע בחיים אחרי שהמתים האהובים עוזבים אותם וגורמים לדמיון לרכך את הצער. הסיפור מתובל בז'רגון רחוב אותנטי, בתיאורים עסיסיים וציניות משעשעת. לא הכול הגיוני, הרוב לא חוקי אבל עוזי וייל מפתיע לטובה. |
|
|
מנדלי
(לפני 10 חודשים)
|
|
|
וויליאם מאני
(לפני 10 חודשים)
תודה אביב.
|
|
|
אביב
(לפני 10 חודשים)
כזו קלאסיקה, וקשה לי להאמין שלא הכרת את זה עד היום! ודרך אגב זה הספר הראשון בסדרה (הספרים הבאים נקראו "פעמיים תורכי", "סיבוב שלישי", "הבונבונים הכי יפים" ואני לא זוכר כמה בדיוק היו.) בלי שום ספק הגירסא הישראלית לדיימון ראניון, וכמו ראניון גם זה אוסף של טורים שהתפרסמו במקור בעיתונות כל שבוע. חיים הזורק החוצה, מושון, בני בננה, צ'רלי כפרה, ברכה אמבולנס וחצ'ורה הזקנה, חיים פצע ולופו שקשוקה... איך אפשר לשכוח.
ודווקא הסרט עם אורי גבריאל זכור לי כחלש ביותר. לא היתה בו שום דבר מהאווירה המקורית. |
|
|
וויליאם מאני
(לפני 10 חודשים)
תודה אברהם.
|
|
|
אברהם
(לפני 10 חודשים)
ספר משובח, סקירה טובה.
|
|
|
וויליאם מאני
(לפני 10 חודשים)
תודה דן
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 חודשים)
וויליאם מאני
סקירה יפה המעלה נשכחות.. הטורים שלו זכורים לי וגם הפארודיה עליהם בזו ארץ זו (מנחם עממי). לא התרשמתי מהם במיוחד כבר אז.
|
|
|
מנדלי
(לפני 10 חודשים)
סיפק לפני למעלה מ-40 שנה מטבעות לשון וציטוטים שחלקם הולכים עד היום
|
|
|
וויליאם מאני
(לפני 10 חודשים)
תודה אלון, הכנסתי לרשימה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 חודשים)
מאוד אהבתי את הספרים האלה. על הבולגרים והערבים והרומנים וחיים פצע
כאמור אתה יותר ממוזמן לקרוא את ״באוויר״. יש לי הרגשה שתיהנה. |
|
|
מורי
(לפני 10 חודשים)
פעם הייתי קורא אותו במעריב בעבר הרחוק ומאוד אהבתי.
|
|
|
ראובן
(לפני 10 חודשים)
אהבתי מאד, אווירה וסגנון שונים
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
