ביקורת ספרותית על ספינת האם מאת מרטין ליכט
ספר טוב

---

קשה לי לכתוב ביקורת על ספר מד"ב ועוד ספר נוער, כיוון שמשני הדברים הללו אני בורחת כמו מאש. אבל בית ספר לנערות בהריון? ועוד בחלל! מי יכול לעמוד בפיתוי?
אלבי נכנסת להריון מקול, מלך הכיתה, שנעלם למשמע החדשה. אלבי מחליטה ללדת את התינוק ולמסרו לאימוץ ועל מנת להימנע ממפגש עם חבריה בבית הספר, היא נרשמת לבית ספר לנערות הרות. הבית ספר הוא ספינת תענוגות לשעבר, ששטה לה בחלל החיצון במסלול לווני מסביב לכדור הארץ. יום בהיר אחד (האם אפשר להשתמש בביטוי כזה לגבי החלל?) מותקף בית הספר בידי קומנדו של בחורים חמושים ומתברר כי בין התוקפים גם קול, אבי התינוק של אלבי. מתנהל קרב בין הקומנדו לצוות בית הספר, שלמעשה מתגלים כחייזירים מרושעים. הכאוס חוגג ועל אלבי לעזור בפינוי חברותיה ההרות מן הספינה ולהתמודד עם שאלות לא פשוטות בנוגע לתינוק שברחמה.
אני לא מאמינה למה שאני אומרת, אבל אהבתי את הספר. אין מה להגיד, העלילה מופרכת לחלוטין. מצד שני, בעיניי כל עלילה שכוללת חייזרים הזויה מיסודה. מצד שלישי (של הקוביה, לא של המטבע) הוא משעשע ולא מפחד להתמודד עם נושא של הריונות בגיל צעיר בצורה לא נטולת הומור.
אהבתי מאוד את דמותה של אלבי, שמתנהגת בדיוק כמו שילדות בנות 16 מתנהגות, בניגוד לספרים וסרטים אחרים, שם נערות מתנהגות כנשים לכל דבר. דווקא כאן בלטה העובדה שהיא אמנם בהריון, מותקפת על ידי החייזרים ועדיין יש לה זמן לזרוק כמה הערות סרקסטיות לכיוון מלכת הכיתה המרשעת.
בסופו של דבר, ספר חמוד להעביר איתו שעתיים. אחד המכרים שסיפרתי לו על הספר שאל אם הייתי נותנת לבת שלי לקרוא אותו. אז לשמחתי הרבה יש לי עוד כמה שנים עד מכת ההתבגרות, אבל לא הייתי מונעת מהאחיינית שלי בת ה- 15 לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על ספינת האם