ביקורת ספרותית על כלבי זיכרון מאת מדלן טיין
ספר מעולה

---

הספר מביא תקופה של רצח העם הקמבודי על ידי ה"קמר רוז'" כפי שהוא משתקף ממבטה של בת למשפחה ממעמד הביניים בפנום פן.
השילטון בתקופה זו מאפיין בגישה מרכסיסטית סטליניסטית של חינוך ל"ערכים נכונים", גרוש בממדים אדירים למחנות עבודה, רצח של אויבי הסוציאליזם, הקידמה והמישטר.
גיבורינו הם משפחה בורגנית מפנום פן. המספרת ג'ייני היא הילדה הקטנה שמלווה את תהליך האימים של עליית הקמר רוז', הגירוש למחנות, הקורות את המשפחה וההחלצות שלה ושל אחיה.
אין בכל זה לפגוע בעוצמה הסיפורית, המתח של הקריאה והתובנות שהיא מביאה.
הסיפור נפרש ממרחק וטווח זמן. בהתחלה קרעים של זכרונות ההופכים בסוף לרצף ומביאים תמונה שלימה.
למרות מרחק הזמן והמקום, התיאורים הם פשוטים , נאיביים ומקבלים את המציאות במבט של ילדה שאינו מסוגל להבין ולא מכיל את מלוא המשמעות של הדברים שהיא רואה וחווה.
אולי אין פלא כי אחיה, הירוג'י הופך לחוקר של המוח.
ספר רהוט, כתוב בצורה קלה יחסית לקורא ובסיומו נותר רושם בעל עוצמה מיוחדת.
אזכיר קטע קטן שלמדתי ממנו.
ע- 29 . הגיבורה, בתקופתה הטובה , משחקת במשחק הירח. היא ממציאה נעלי ירח, אבני ירח ועוד.
ואז אחד מבני המשפחה מציע כי תמציא - אור ירח.
יפה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על כלבי זיכרון