ביקורת ספרותית על תיק נעדר - אברהם אברהם החקירה הראשונה - החוקר אברהם אברהם #1 מאת דרור משעני
ספר טוב

---

ספר נהדר, מתוחכם, בנוי טוב, כתוב בשפה פשוטה, אמיתי ולצערי לא אגזים אם אכתוב שגם כאן, "בארץ הקודש" יש מידי פעם אירועים בלשיים מעוררי סקרנות ואפופי מסתורין.
אז מה יש לנו כאן?
עופר שרעבי, נער בן 16 נורמטיבי יצא מביתו שבחולון לבית הספר כמו בכל בוקר, אך לא שב הביתה לאחר יום הלימודים. מוכר נכון? גם לא כל-כך נדיר ובנאלי.
האם המודאגת – חנה שרעבי פונה למשטרת ישראל. את פניה מקבל אברהם אברהם. אברהם רגיל לאירועים מהזן הזה. הוא מרגיע את האם הדאגנית ומוציא אותה מתחנת המשטרה עם המתכון "אל דאגה הוא יחזור". לדעת "השוטר-חוקר המרגיע" יכול להיות שעופר לא הלך בכלל לבית הספר, כי לא למד למבחן או שבא לו להבריז ...
מי זה החוקר הזה?
אברהם אברהם, רווק, בודד מתגורר סמוך להוריו בחולון וכמעט שאין לו חיי חברה מחוץ לכותלי המשטרה. את זמנו הפנוי הוא מבלה בקריאת ספרי מתח, או צופה בסדרות מתח ותוך כדי צפייה מאתר טעויות של בלשים בסדרות עצמן. הוא מאוד אוהב את המפקדת שלו, רוחש לה כבוד ומרגיש דאי מאויים כאשר לאור המבוי הסתום ואי התקדמות החקירה , המפקדת מחליטה לצרף את שרפשטיין. חוקר צעיר, מאצו', שחצן, עם לא מעט מרץ שמאוד רוצה להוכיח את עצמו.
בתוך סיפור החקירה משתלבת עלילה נוספת: "השכנים של משפחת הנעדר" . מיכל וזאב- שניהם מורים שעברו לפני כשנה להתגורר בבניין ולהם בן משותף-עילאי. זאב שימש תקופה מסויימת כמורהו הפרטי של עופר והכיר את הנער מקרוב. בעקבות שיחה טלפונית של אלמוני למשטרה, המשטרה יוצאת למסע חיפושים נרחב אחרי הנער בליווי מתנדבים וגם זאב "המורה-שכן" מצטרף.
באיזה שהוא שלב עם התקדמות הקריאה חשבתי דברים אחרים על "הזאב הזה" אבל ההמשך הפתיע אותי . האם זאב יודע איפה הנער עופר שרעבי? תקראו...תדעו...
זאב מוטרד מהמקרה, שכן עופר היה תלמידו ומתחיל להיות "דמות פעילה" בעלילה. הוא מצטרף לחיפושים, מתעניין מאוד בכל תנועה בבניין שקשורה למשפחת שרעבי, הוא מתקשר לאברהם אברהם ומבקש להגיע לתחנת המשטרה ולמסור מידע. הוא גם מצטרף לסדנת כתיבה, מכיר את מיכאל מדריך הסדנא וגם מתרכז בכתיבה.
הסופר דרור משעני מפוגג את הערפל העוטה את התעלומה בקצב מצויין, מעניין ומרתק. הדמויות בסיפור מגוונות עם כל החולשות והחוזקות שלהן שמוכרות מהיום יום.
סיפור הספר הזכיר לי מקרה מזעזע שהסעיר בזמנו את כל המדינה ומאידך, איך לא? אברהם אברהם מזכיר את הבלש קולומבוס הנודע מסדרת הטלביזיה. (אני חושבת שמי שיקרא את הספר יסכים איתי).
אני מזהירה וכותבת שאחרי שקראתם את השליש הראשון ולא הנחתם את הספר מהיד אין סיכוי שבהמשך תעשו זאת.... מכאן ואילך נשאבים לסיפור העלילה ואט אט מתגלים פרטים נוספים, קצת פיתולים ויש גם הפתעות.
העלילה נותנת לקורא הזדמנות להציץ. לשיטות ותרגילי חקירה מתוחכמים ומעניינים כמו כן בניית הדמויות בסיפור בהחלט משאירה טעם של "עוד". שמחתי לקרוא בסוף: "המשך יבוא".
כבר כתבו שהספר הזה הוא נדיר בכתיבה העברית... מי שכתב צדק! זהו ספר אמיתי, מקורי והיופי שבו נובע מהפשטות והמינימליסטיות.
לא ברור לי מדוע הספר קוטלג כספר מתח. אין בספר הזה מתח תזזיתי שאוהבי הז'אנר רגילים אליו מאידך, הוא מאוד מרתק ומעניין ומי שאוהב להציץ לחדרי חקירות בהחלט ייהנה ממנו.
הכריכה של הספר מיוחדת ואני שמחה שהגב' נעה שניר ממשיכה באותו קו גם בספר הבא: " אפשרות של אלימות".
מאוד אהבתי את הספר ואני שמחה שעל המדף ממתין לי מה אם לא? הספר השני בסדרה: "אפשרות של אלימות" שאני מקווה וכמעט בטוחה, שגם ממנו אוכל ליהנות.
לסיום, ציטוט שאהבתי מתוך הנחייה שמיכאל מעביר בסדנת הכתיבה, עמוד 98: "ספר צריך להיות גרזן המבקע את האגם הקפוא בתוכנו. שימו לב שקפקא לא מדבר על ספרות אלא על ספרים". (עם החלק הראשון של המשפט אני מאוד מסכימה).
ממליצה בחום, אל תוותרו ואמצו אותו לרשימות הקריאה שלכם.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על תיק נעדר - אברהם אברהם החקירה הראשונה - החוקר אברהם אברהם #1