ביקורת ספרותית על מחניבעל למלחמה - החלטות אסטרטגיות במלחמת לבנון השנייה מאת שמואל גורדון
ספר מעולה

---

בקורס ׳מבוא ליחסים בינ״ל״, מובא מאמר מפורסם מאוד של רוברט ג׳ארוויס שניקרא״ עיוותי תפיסה בקבלת החלטות במצבי משבר״.
טענתו העיקרית של המחבר שמקבלי החלטות נמצאים תחת עומס פסיכולוגי כל כך גדול שעקב משקעים אישיים בעבר , יקבלו
מנהיגים במצבי לחץ החלטות שגויות שתהיינה להן השלכות מרחיקות לכת על המצב.
כדוגמה למנהיגים שבמצבי לחץ הפסיקו לתפקד ניתן למנות את סטאלין, עקב מבצע ברברוסה והפלישה הנאצית לברה״מ, רבין- ערב מלחמת ששת הימים,
דיין לאחר פריצת מלחמת יום כיפור, ועוד מנהיגים רבים אחרים.
קבלת החלטות במצבי משבר, אשר כוללות סוגיות בתחומי ביטחון לאומי, הם מורכבות מסוגיות רבות בתחומים רבים כגון הרתעה, התראה, הפתעה וכו׳
והם נושא למחקר אינטנסיבי , אשר משלב בתוכו מנגנון תאורטי- מתמטי, שבאמצעותו ניתן לחשב את המענה הטוב ביותר המצבים משתנים.
אולם, לצערינו, מצבים משתנים במהירות ולפעמים, או יותר נכון להגיד, לרוב, אין בידינו הזמן להריץ מודלים מתמטיים, או משחקי מלחמה שיענו על
צרכים משתנים בתחום זה.
מלחמת לבנון השניה היתה בדיוק מצב כזה, שבו היה צורך לתת תשובה טובה למצב של משבר תחת לחץ זמן.
בספרו , שמואל גורדון, מנתח את הדרך למלחמה, את התשובה שישראל מצאה לנכון לתת על התקפה שאותה ביצע ארגון החיזבאללה ללא כל פרובוקציה ישראלית.
גורדון מנתח את סוגי האסטרטגיות שבהם נקטה ישראל עד למלחמה ( אסטרטגיית ״ ההכלה״), ואת השינוי שאותו יזמה ישראל בעקבות מעשה החטיפה
הראשון של החיזבאללה ותגובת ישראל להחרפה במתיחות.
האסטרטגיה החדשה היתה אמורה להיות התקפית יותר, חריפה, כאשר חיל האוויר מוביל במכת פתיחה חריפה שנועדה לחסל את היכולת ההתקפית לטווח ארוך ובינוני
ולאחר מכן לפגוע ולרסק את התשתיות של לבנון.
על כוחות היבשה הוטל להכנס בכוחות קטנים ולרסק את הקו והמוצבים שהקים האירגון לאורך הגבול עם ישראל.( מבצע שניקרא שוברת הקרח).
ב12 ביולי קיבלה הממשלה החלטה להגיב על תוקפנות החיזבאללה ע״י הכנסת מבצע שוברת הקרח לפעולה.
חמשת הימים הראשונים של המלחמה השיגו השגים משמעותיים לישראל.
היכולת של החיזבאללה לתקוף את ישראל על ידי טילי הפאג׳ר לטווח ארוך ובינוני , חוסלה, כמו כן נפגעו קשה אמצעי לחימה ומקומות אסטרטגיים אחרים של האירגון.
אולם, הכניסה הקרקעית התמהמהה, ובכך ניתן לאירגון זמן להתארגן להגנה ולתגבר את כוחותיו ב״שמורות הטבע״, אותם מתחמים מבוצרים של החיזבאללה בכפרים ובערים
שגבלו עם ישראל.
ההחלטה הישראלית להפסיק את הלחימה התמהמהה, וצה״ל ניגרר יותר ויותר למלחמה שאליו הוא לא היה מוכן.
גורדון מטפל בספרו באופן קבלת ההחלטות של ההנהגה הישראלית.
הוא מנתח אותם על פי הביקורת שמתחה עליהם ועידת וינוגרד לחקירת המלחמה.
גורדון לא חוסך את שיבטו הן מהועידה והן מהממשלה.
את הביקורת הזאת ניתן לקרוא בסיפרו המצויין של גורדון.
כמה הערות:
א) גורדון הוא מומחה למדע המדינה ובמיוחד לנושא של קבלת החלטות במצבי משבר.
המודלים שבהם הוא משתמש נלקחו ונלמדו בתחום זה, ועל כן ספר זה עונה על צפיותיהם של אנשי מדע המדינה והעוסקים בנושא
זה. לקוראים שאין להם נסיון אקדמי בתחום, הספר יהיה קשה ובלתי ידידותי.
ב) גורדון מנתח מצב בדיעבד, ז״א מצב שהיה ״נזיל״ בזמנו, וכיום כשהוא ישוב בכורסא קל להעביר ביקורת.
בסך הכל ספר טוב ומעניין.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על מחניבעל למלחמה - החלטות אסטרטגיות במלחמת לבנון השנייה