ביקורת ספרותית על נמרים תחת שמיים אדומים מאת ליזה קלאוסמן
בזבוז של זמן

---

ספר משעמם ומייגע. זכות הקיום היחידה שיש לסיפור, אם בכלל, היא כסרט טלוויזיה זניח של ערוץ הולמארק.
הספר לא סוחף, לא מושך. קראתי אותו בעצלתיים מתוך איזה כוח אינרציה שלא מובן אפילו לי. לא הצלחתי להרגיש חיבור או אמפתיה לאף אחת מהדמויות בספר ולגמרי לא הבנתי "למה התכוון המשורר". המחברת שפכה כל כך הרבה מילים על כלום, בעצם.
אם נדמה את הספר לנסיעה ברכב, הרי שזו נסיעה איטית להחריד בנוף משמים וחדגוני. אמנם בתום החלק הראשון, הנסיעה הפכה לפתע למהירה ומעניינת מעט יותר, אך זה נמשך זמן קצר מאוד.
הספר מוגדר כ"דרמה משפחתית מרתקת, שאותה היא הופכת באופן מתוחכם לסיפור מתח פסיכולוגי שאינו מפסיק להפתיע עד העמוד האחרון." אני חולקת על כך לחלוטין.
הגרדיאן הגדיר אותו כ"סיפור מותח באופן בלתי רגיל שמסופר להפליא" ועל כך אני יכולה רק לגחך.
בזבוז זמן מוחלט.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על נמרים תחת שמיים אדומים