ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 באפריל, 2013
ע"י קוראת
ע"י קוראת
לאחרונה חיפשתי ספר על כרתים כחומר קריאה בעת ביקור שם. מצאתי את האי של סופיה וקראתי בו בזמן הביקור ולאחר חזרתי ארצה. בהתחלה התחושה היתה שהספר נכתב לילדים או למבוגרים לא אינטליגנטים. הכל מוסבר, הכל לעוס ודי רדוד. בשדה התעופה של כרתים בדרך חזרה ארצה לאחר שקראתי חצי ספר הוא פתאום אבד לי. להפתעתי מאד הצטערתי שאינני יכולה להמשיך לקרוא אותו, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי כשחזרתי ארצה הוא להשיג עותק ולהמשיך לקרוא. התברר לי שבכל זאת יש בו משהו... יש אי ליד כרתים ושמו ספינלונגה, שהיו מגלים לשם מצורעים בכל גיל: זקנים, נשים וטף, לחיות שם את חייהם עד מותם. ב1957 פונה ספינלונגה וכיום הוא נטוש. הספר מגולל את סיפורו של ספינלונגה ותושביו, סיפור המחלה והתרופה ותוך כדי סיפור מתוודע הקורא אל תושבי כרתים היפים והמיוחדים. הכל דרך ארבעה דורות של משפחה כרתית שחייה היו משולבים בחיים על האי ספינלונגה. ככל שהתקדמתי בספר כך הערכתי אותו יותר. אני מאד ממליצה עליו, ולא רק למי שמתכנן לבקר בכרתים, אי מופלא בפני עצמו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
האי של ארטורו והאי של סופיה. איזה הבדל... הם שניהם בים התיכון, לא?
|
|
|
קוראת
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
צודקים, זה רדוד, אבל אין לי סבלנות לקרוא סתם ספר הסטוריה. בעקבות הקריאה ניגשתי לאינטרנט לקרוא כך שהרווחתי גם את המידע המעניין.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
מסכים לגמרי, השלמתי את קריאת הספר רק כי הגיע מהמלצה של חברה שאני ממש מעריך את טעמה בספרים
כשנפגשתי איתה כדי לרדת לעומק העניין (איך יתכן שהמליצה?) הבנתי את הטעות.
היא המליצה על האי של ארטורו, של אלזה מורנטה (יחי ההבדל, אגב גם אני ממליץ על האי של ארטורו). |
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
הספר מאוד מעניין, אבל עדיין רומן רומנטי רדוד. שווה לקרוא אותו בגלל
השיחזור ההיסטורי, אבל לקשור כתרים לספר? ממש לא לדעתי. את הריקוד של סוניה התחלתי לקרוא, הבנתי את הפרנציפ (אצלה זה תמיד אותו רעיון בשינוי תקופה ומקום) ונטשתי. סופרת בינונית ומטה שעושה תחקירים טובים. הרבה פעמים עדיף לקרוא ספר היסטוריה, לא?
|
|
|
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
גילי תודה על ההסבר - -
שלפיו מדהים באמת איך הצליחה כ"כ בתאורים, כאילו שהיתה שם. תודה ^ ^ ללה טוף : >
|
|
|
קוראת
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לכנרת
לדעתי בהתחלה הוא רדוד אבל משתפר לאיטו. בראיון שנערך עם הסופרת היא אומרת שהדמיון שלה הוצת בעקבות ביקור בכרתים ולא היה לה מושג מה הלך באי המצורעים וכתבה הכל מהרהורי ליבה - כלומר היא יכלה בעצם לכתוב כל דבר ואין במידע זה דבר וחצי דבר על איך החיים התנהלו שם באמת. למרות זאת, כספר דמיוני הוא נחמד.
|
|
|
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אהבתי את הספר מאד
בעיני הוא לא רדוד (אממ..לרמה שלי;) הוא כתוב ברגישות, ולא חוסך את הכאב שבחיים הקשים שהיו שם. גמני ממליצה : ) . (על הספר. באי לא הייתי:)
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
